לקבל את עצמנו כמו שאנחנו
זה לא בא בסתירה ללסגל לעצמנו תכונות חדשות. כדי שזה יבוא בסתירה, צריך ל: 1. להניח ש"לקבל את עצמנו" משמע "לרצות לא להשתנות". זה לא נכון. זה כמו להניח שאם אני אוהב משהו, אני לא רוצה שהוא ישתנה. זה כמו להניח שאם אני אוהב חורף, אני לא אוהב קיץ (אני יכול לאהוב את שני הדברים). 2. להניח ש"לסגל לעצמנו תכונות חדשות" משמע "להרגיש שאנחנו לא מושלמים". זה לא נכון. אני יכול להיות מושלם ועדיין להשתעשע או לחפוץ בשינויים. יש אינסוף צורות של מושלמות. היא לא קפואה. 3. להניח ש"לסגל לעצמנו תכונות חדשות" משמע "לא לאהוב את התכונות הנוכחיות שלי". זה לא נכון. לדוגמא, אני יכול לאהוב את הפורום כמו שהוא - ובכל זאת לכתוב לתוכו הודעה חדשה. זה נקרא "הוספת הודעה", זה לא נקרא "לא לאהוב את הפורום כמו שהוא"... 4. להניח שאם אני מעדיף ברגע מסויים לרוץ, זה אומר שאני שונא ללכת, או לעמוד. זה לא קשור. ההעדפות שלי לא פוסלות שום דבר, הן רק העדפות. אני יכול להעדיף להיות כזה או אחר, מבלי לפסול את מה שאני. 5. להניח ש"לקבל" משמעו "להסכים" או "לאהוב". זה לא נכון. אני יכול לקבל מצב מסויים בשלמותו, מבלי לאהוב אותו ומבלי להסכים אליו. לא ניתן לשנות דבר, מבלי לקבל את המצב הנוכחי, את הדבר שאותו רוצים לשנות. 6. להניח שלאהוב את עצמי כמו שאני פירושו לא להשתנות. זה לא נכון. אני דינמי, משתנה, מורכב. חלק מהיכולת שלי, מהחגיגה שלי, היא העיצוב שלי. אני יצור בעל כושר השתנות עצום, אני כמו פלסטלינה, אני בן-אדם!!! בן-אדם הוא יצור רב-עוצמה ורב-אפשרויות, היכול לעשות כמעט הכל. 7. להניח שמאחורי "לקבל את עצמי כמו שאני" יש איזה שהוא סוג של כניעה ושל פשרה, סוג של הרכנת ראש ושל "המממ... מה לעשות... עדיף לקבל את עצמי כמו שאני... כי להשתנות זה קשה..." וזה לא נכון! "לקבל את עצמי כמו שאני" זה לא חייב לנבוע ממקום של "אין לי ברירה", אלא יכול לנבוע מתוך מקום של אהבה. 8. להניח ש"לקבל את עצמנו כמו שאנחנו" משמעו "לא לשנות את עצמנו". וגם זה לא נכון! "לקבל" זה אומר לשלוח יד ולקחת משהו. עכשיו זה שלנו, אצלנו, באהבה, כמו שהוא. זה העכשיו. מה יהיה ברגע הבא? אני רוצה לקבל גם את הרגע הבא, שבו אני אהיה... כמו שאבחר להיות! וזה לא יהיה כמו שאני עכשיו! 9. להניח ש"לסגל לעצמנו תכונות חדשות" משמעו לפסול את עצמנו הנוכחי, או להעריך אותו פחות. אני לעולם לא משתנה. מה שיכול להשתנות זה גופי, נפשי, אופיי, מחשבותי, תכונותי, הרגליי - כל אלה הינם מלבושים. ומלבושים נועדו להילבש... ולהיות מוחלפים מפעם לפעם. בגלל זה הם נקראים "מלבושים". 10. להניח ש"לסגל לעצמנו תכונות חדשות" משמעו לשפוט את התכונות הנוכחיות שלנו, או להעריכן כטובות פחות מ"החדשות". אם אני הולך לקנות לי משהו לאכול, זה אומר שאני שופט את המצב שבו אני אמנע מללכת לקנות לי משהו לאכול? זה אבסורדי במקצת... אם זורקים עלי בקבוק ואני מתכופף כדי להתחמק ממנו, זה אומר שאני שופט את הבקבוק בתור משהו רע? זה אומר שאני שופט את המצב שבו אני נשאר וחוטף את הבקבוק בראש? אין כאן כלל עניין של שיפוט, אלא של בחירה, של כיף, של עשיה, של תשוקה, של אהבה, של רצון, של חגיגה, של תנועה, של חיים... באהבה, בן