ושוב... כמדומני שאם הצליל יקבע לך, הרי שתמצא עוד המון כהנים מדומים. ואם שם המשפחה יינתן גם לשאינם כהנים, הרי שקביעה לפי שם המשפחה יטושטש כליל. המציאות ששם המשפחה נבחר מאז ומקדם לא בכדי. החייט בחר לעצמו את ה"שניידר". הנגר את ה"טישלר". ובנו של יצחק, כשנדרש להחליט על שם משפחה עבורו {כשנוסדו החוקים האלו} הרי שהוא החליט לקרוא לעצמו איצקוביץ. בן אברהם, אברמוביץ, וכו´ וכו´, ושמות אלה הועברו לדורות הבאים. וכך לכל שם משפחה יש סיבה מקורית. רבי לוי יצחק מברדיצ´ב, היה דבוק בשרעפיו בדיוק כשנכנסו אליו פקידי הפנים של הממשל. כדי לשאלו על שם משפחה בה הוא חפץ. אך הוא לא הבחין בהם בהיותו כולו אחוז בשרעפי קודש. ובהתלהבות סובב בחדרו אנה ואנא ואמר אוי, דערבארעמדיגער ג-אט (אוי, הא-ל הרחמן) הפקידים לא השתהו יתר על המידה, ורשמו על המסמך את שם המשפחה "דערבארעמדיגער". אכן האדם כהן לפי מסורת אבותיו, ואיננו נדרש לאימון. שאין לך יהודי (פרט לגר, שכקטן שנולד דמי), שלא ידוע שאביו היה כהן, אם היה כזה. שהרי יש את ברכת הכהנים. ועוד ועוד, ושקר של כהנות, זה בכלל מידי דעבידא לאיגלויי, ולא משקרי ביה אינשי. שם המשפחה כהן, לא נבזז מעולם ע"י מי שאינו כהן. לו תדרש לשם משפחה חדש, הרי ברור שתחפוץ דווקא במשהו הנקשר אליך, או לפי מוצאך, ורשב מוורשא וכו´, או לפי המקצוע כדלעיל, וכן שכטר לשו"ב. וכשם ש"מה לכהן בבית הקברות?!", כן מה לישראל ולשם זה?! כך היה מדור דור, ויש בזה גם הגיון.
