למוזה ולשאר..

[גילי 22]

למוזה ולשאר..

עד עכשיו לא התיחסתם אלי.. אולי כתבתי ביתר בילבול או מוזרות? אולי מכתבי נדחקו להם לדפים אחרים?? אולי כי מאשר את חששותי והראליסטיות שאני אשאר תמיד לבדי ועם הפנטזיות הדביליות שלי..אלו שכבר כמה שנים מונעות ממני להביט לעוד אפשרויות .. אני קוראת את המכתבים של כולם והם באמת מדהימים אחד אחד ..ובכל אחד מהם אני מרגישה סוג של הזדהות ..ואז באות התגובות למכתבים..תמיד אופטימיות כאלו ..יש אי שם מישהו לאהבה וכאלו ואני אומרת: אני לא רוצה להיות פסימית,באמת ניסיתי להיות עם מחשבה חיובית אבל.. השימוש הז במילה אהבה הוא מופרז.. אני מצטערת על המירמור הזה אבל אצלי וזה אינדיוידואלי..אני מקווה לא אצל כולם. אצלי אין מקום לאהבה ..אני לא מאמינה שיש דבר כזה ..יש תשוקה ויש יצרים ויש המון צביעות באוויר..פשוט אני אישית לא סומכת על אף אחד ..במיוחד במיוחד לא על אלו שאני מעונינת בהם ומרגישה כלפיהם משהו..כי מתישהו הם יסובבו את הכל נגדי.. נכון..זו גישה לא טובה ושלילית מידי אבל פשוט אין לי שום סיבה להאמין אחרת .. אז בקיצור ,כולם פה חיים באוירה של אופוריה..הנה עוד מעט יבוא האחד.. אבל אני יודעת שלי לא יבוא כלום ..אני מצליחה לראות את דברים זורמים אצל אנשים אחרים אבל אצלי הם בחיים לא יזרמו..אני אמות בודדה כמו כמה אנשים טובים במשפחתי ..זה כנראה בגנים.

 

[ה מוזה]

גילי ../images/Emo20.gif

לגבי החלק הראשון אני אדבר בשמי - אם לא הגבתי על מכתב או על דבר שהעלת לפה לפורום זה כי : א. כמו כל אחד אחר לא תמיד יש לי מה לומר ואני מעדיפה לשתוק מאשר לתת תגובה כדי לצאת מדי חובה .תשובה שתהיה בנאלית ותאמר מהפה החוצה ולא מהלב . ב. לא תמיד אני מגיבה מיידית - לוקחת לי את הזמן כדי לשקול את התשובה כדי להפנים את מה שנכתב . ולגבי השימוש לדעתך המופרז במילה אהבה , היות ואני באופן אישי מאמינה בתיאוריה שאומרת שכל מה שמתרחש בחיינו במציאות בעצם מתחיל במחשבה . מחשבה היא אנרגיה , היא כוח שיכול להזיז הרים לשנות מציאות . מחשבה - מילה - מעשה . המחשבה היא הגרעין התמצית - מחשבה חיובית היא אנרגיה חיובית . מילה - זו בעצם הוצאת האנרגיה שאנחנו חשים ליקום , לאנשים , לסביבה . מעשה - המציאות שהיא תוצאה של השניים העליונים עם עזרה שלנו . והאמיני לי , הייתי גם בשליליות , ראיתי חשבתי שלילי וכל מה שזה הביא לי זה רק שלילי . אחרי הרבה עבודה עצמית ועבודה פנימית נגעתי בטוב , בחיובי ונתקלתי באנשים טובים , בחוויות טובות . אני לא אהיה יפת נפש , ברור שיש תשוקה ויצרים ברור שלא תמיד אנחנו מקבלים בחזרה מאנשים באותו במטבע . עכשיו אשאל אותך שאלה - גם אם "האחד שלך " לא יגיע מדוע זה מונע ממך לאהוב את עצמך ולהיות מאושרת .? למה האושר שלך תלוי בהגעתו או באי הגעתו של אדם אחר ? וכן, אני אסיים בלאחל לך אהבה קודם כל עצמית , ואהבת איש .

 

[ה מוזה]

מכתבך הקודם והתגובות לו ..

אולי לא שמת לב אבל מכתבך הקודם קיבל תגובות והתייחסות צירפתי לינק .

 

[גילי 22]

המכתב הזה לא שייך לי ..זה דומה

תודה שאת מתיחסת, אך המכתב שצירפת לא נכתב על ידי אך מאוד אהבתי אותו וכתבתי לבחורה שרשמה אותו את זה..

 

[ה מוזה]

../images/Emo12.gif טעיתי בלינק .. אבל אני משתדלת

עכשיו מקווה שלא טועה במכתב ..

 

[מרגו]

שלום גילי.

רציתי לספר לך שבתור בחורה תמימה אבל לא טפשה, נתקלתי בהמון תגובות שצחקו עלי. היום אותם אנשים בכלל לא צוחקים. כנראה שכאשר מתבגרים, מבינים שהבעת רגשות היא לא חולשה אלא סימן לכנות. שהקשיחות מן העבר היא הדחקה שמביאה רק נזק לבעליה, כי איננו מטפל ברגש הזה. אבל.... ישנה הנקודה של הקצב. עד כמה אנחנו ערים להבדלי הקצב, או המקום הרגשי, של הצד השני. אם שנינו לא מרגישים באותה העוצמה, אז או שזה שמרגיש חזק יותר יצא מן העימות, או שיתמתן ויחכה לשני. זאת בעיה כאשר שניים לא מרגישים באותה העוצמה. אבל מי ש"מרגיש יותר" לא צריך להתבייש בשל כך, אף על פי שהרבה יותר קל לצחוק עליו. עוצמת הרגשות שלו מראה שהוא בן אדם שמחובר לרגשותיו. כל עוד אינו מזיק לאחר, הוא צריך להיות גאה בלב הרגיש שלו. ובעניין האמון באהבה: הנסיון שלי עם בעלי הראה לי שעד שלא אשים את כל הקלפים, לא אקבל את כל הקופה. זאת אומרת שיש כאן הימור, מי שמוכן להמר, צריך לקחת בחשבון שהוא עלול להפסיד, ולהכין את עצמו לא להתרסק. מצד שני, אם ירויח, הוא יהיה מאושר. לאט לאט בן אדם מגלה את כוחו, ומגלה שהוא חזק, וכדאי לו להמר, רק שיכין לעצמו רשת ביטחון של מישהו-מישהם תומכים, שיקלטו אותו בנפילה שלו מההימור. וגם אם אין לו רשת ביטחון חיצונית, הוא בונה לעצמו רשת ביטחון פנימית, כי החיים שלנו רצופים התנסויות קשות, שיעשו מאתנו אנשים יותר מלאים ויותר חסונים אם נדע להתאושש מהן, ואנחנו חייבים להתאושש, כי אחרת זה ליפול, ובנפילה הכל קבוע ואין חידוש, ואנחנו הרי רוצים להתחדש תמיד, ללמוד עוד ועוד על עצמנו ועל האחרים, ולחוות עוד ועוד חויות שיעשירו אותנו. ולכן כולם פה מנסים להיות רשת הבטחון של הנופלים. נהיה כולנו רשת הבטחון זה לזה, וכך נוכל להעיז לחוות עוד ועוד חויות עמוקות, גם טובות וגם מאכזבות. כל טוב לך מרגו

 

[Y A E LY]

אני-

מנסה להגיב לכל המכתבים- אבל באמת לפעמים אני קוראת וש ושוב ואין מה להגיד- אני לא נוהגת לענות תשובות שאני לא באמת מתכוונת אליהם. ו- בקשר לאופוריה ולאהבה אני יכולה להגיד לך שאם לא הייתי אופטימית כבר ממזמן הייתי מתה, אז אם הבחירה היא בין למות לבין ליות באופוריה- די ברור מה צריך... וחוצמזה כשבנאדם שבור מה את רוצה שאני אגיד לו? באסה- לעולם לא תתחתן? כאילו בנאדם רוצה עידוד ואני אתן לו כל מה שאני יכולה- כל מה שיצא מהלב. ומה שנפלא- שכולנו כאן נותנים כל מה שאנחנו יכולים והכל יוצא מהלב. צאי את האופוריה הפסימית שלך... אני אוהבת אותך

יעל