למה????

למה????

לא יודעת אם קראתם את ההודעה האחרונה בפרסום הקודם שלי אבל כל כך הרבה עבר מאז..
היא אמרה לי לקחת את הדברים וללכת ולחזור רק אחרי כיפור, נכון שאני רוב הזמן מחוץ לבית אבל תמיד אני יודעת שיש לי את האופציה לחזור כשארצה ועכשיו??
היא ריסקה אותי, היא פירקה אותי והובילה אותי לתהומות כל כך עמוקים
אני פשוט לא מצליחה להוציא את התמונה הזאתי מהראש.....
היא ניפצה את החלקיק כוחות האחרון, הורידה עוד מהרצון לחיות..........
אין לי מילים יותר פשוט אין..
 
לילה טוב

הי יקרה,
מהדברים שכתבת בהודעה הקודמת, אני יכולה להבין שאת כותבת על אמא שלך.
הבנתי נכון?
מה קורה איתך עכשיו? איפה היית מאז ההודעה האחרונה?
כתבת על כך שהיא ניפצה לך את החלקיק כוחות האחרון.
מההודעות שכתבת נראה שאת מתמודדת עם לא מעט קשיים אבל ניתן לראות גם את הכוחות שלך ובעיקר את הרצון הטבעי שאת מבטאת: לרצות שיהיה לך טוב יותר.
כתבי לנו,
שלך
שחר
 
שחר...

הבנת נכון...
אני בחוץ בפינה שלי אין לאן לחזור עד מחר לפחות ואז נראה...
היא העיפה אותי ביום ראשון, הייתי במצב ממש רע בעקבות מה שהיה והשתגעתי
פגעתי בעצמי בצורה קיצונית מידי בצורה קיצונית מידי זה בחיים לא קרה את הלילה של ראשון ושני העברתי בחוץ את כיפור העברתי בהוסטל (זאת הסיבה בערך שהעיפה אותי) בלילה בבית של האחראית שלי שלא היתה בבית..
אין לי כוח יותר.... נראה מה יהיה.....
סליחה עם מבולבל נסערת מידי ומיואשת מידי
 
שוב ,לילה טוב

לילה טוב,
עברו כמה ימים מההודעה האחרונה, תוכלי לעדכן מה שלומך ואיך עברת את הימים האחרונים?
הבלבול והיאוש מובנים.
אני מודאגת מכך שפגעת בעצמך באופן קיצוני כמו שכתבת.
מה יכול לעזור לך לשמור על עצמך מהצורך לפגוע בעצמך?
מחכה לשמוע ממך,
שחר
 
...

אני רוצה שקט, רוצה שקט מהמחשבות, מהאנשים בחוץ מעצמי מהכל...
אני מתרסקת, כל שעה עוד ועוד קצת...
מרגישה לגמרי לבד..
הימים עברו, חופש יותר מידי ארוך מהשירות שבו אמורה להיות יותר מידי שעות בבית..
חזרתי הביתה ביום חמישי, היא אמרה שאהיה בחג בבית (לא מוכנה שלא אהיה בבית בחג ושיראו שמשהו לא טוב כנראה) ונדבר אחרי החג,הייתי בבית חלק מהזמן כי פשוט לא יכולתי, אני מרגישה כמו רוח רפאים, לא מתייחסים אלי ואם מתייחסים זה בלפגוע....וזהו, היום זה בתכלס נגמר ומחר נראה מה יהיה ומה יהיה גזר הדין..
זה כל כך מטורף שחצי שנה אני כמעט לא נמצאת בבית ״מבחירה״ אבל ברגע שבוחרים בשבילי וסוגרים לי את הדלת זה מרסק....
פגעתי בעצמי יותר מידי בימים האחרונים, יותר מידי דברים שבחיים לא עשיתי לעצמי, יותר מידי קיצון, יותר מידי קוים אדומים נחצו שבמהלך כל ה9 שנים של הפגיעה העצמית לא נחצו, הגוף צועק לנוח ולהפסיק עם האלכוהול וכל השאר אבל לא יכולה להפסיק, לא יכולה לעצור פשוט לא יכולה......
 
למעלה