למה XML - הדוגמא שלי...

למה XML - הדוגמא שלי...

חיפוש באינטרנט הסמנטי מול חיפוש באינטרנט ההיצגי הבעיה הנוכחית- המגבלה הבסיסית ביותר באינטרנט העכשוי (אינטרנט היצגי) , טמונה באופן בו מאורגן המידע. כלל המידע מצוי ברשת כאוסף של מסמכים (HTML ואחרים) ,המכילים בתורם אוסף של תגים, המורים לדפדפן כיצד יש להציג ויזואלית את הנתונים המצויים בהם. הנתונים עצמם - בהם אנו למעשה מעוניינים, אינם יישות עצמאית ואין שום הבדל בינם לבין נתונים אחרים במסמך או במסמכים אחרים. מסיבה זו אין בידי מנועי החיפוש את היכולת לספק תשובות רלוונטיות ולא יעזור בית דין.כדי להפוך את המידע לידע - אין לנו ברירה - חייבים לקרוא פיזית את המסמך ולדלות ממנו את המידע בעצמנו. כל הזין במנועי החיפוש- מנועי החיפוש עצמם אינם מספקים תשובות הם מחפשים תבניות ! כאשר אני מקליד "שער מניית בנק הפועלים" אני לא מקבל מיד הודעה קופצת/הודעה קולית האומרת לי מהו השער. מה שאני כן מקבל זה את אוסף הקישורים אל אוסף מסמכים, אשר מכילים במקום כזה או אחר את מחרוזת החיפוש. באחד מהם אני עשוי למצוא את הערך המספרי הנחוץ (השער המבוקש). מחפשים שאלות במקום תשובות- בואו נבחן את זה לרגע. התשובה שאני מבקש היא ערך מספרי ותו לא אך מחרוזת החיפוש שלי מבקשת למעשה משהו אחר לגמרי – "חפש לי את כל המסמכים בהם מחרוזת החיפוש(השאלה) קיימת" .מחרוזת כזו היתה יכולה להתפרש נכון על ידי פקיד בנק בשר ודם אבל לא על ידי המכונות העצבניות –גוגל,קוגל,ומוגל... הרשת הסמנטית- על מנת שהמכונה(מנוע חיפוש,סוכן מידע,שירות רשת...) תבין את משמעות השאלה ותספק את הסחורה, שלושה תנאים צריכים להתקיים: הראשון – ייצוג של יחידות המידע באופן ייחודי ומוחלט; השני –יכולת לפרש,לנתח ולהסיק מסקנה ברורה; השלישי-מכניזם חדש לנשיאה וניוד מידע מסונטז. התנאי הראשון – דוגמא לילדים- אם במקום <p> שער מניית בנק הפועלים: 912.5</p> היינו מגדירים <stock name=בנק הפועלים> <value>912.5</value> </stock> (אם הקוד התהפך..אל תבכו לי...) ערך השער "912.5" היה הופך לישות עצמאית, הקשורה באופן סמנטי לערך המותג "בנק הפועלים" ולעובדה שמדובר על מנייה “Stock" ולא על תוכנית חיסכון של הבנק,תמונה של המייסד ז"ל או כתבה על שוד של אחד מסניפיו. עידן הזיקפה התמידית- אז נניח שהרשת הפכה אידיאלית וכל המידע מיוצג כראוי, מה עכשיו? מנוע תשובות סמנטי יידע להבדיל במקרה כזה, בין ערך המניה לבין כל אלמנט מידע אחר ויוכל לספק את התשובה הרצויה.שירות WEB יוכל לספק לנו נתונים מדוייקים עם כל בקשה,יישומים שאנחנו כותבים יוכלו לסמוך(עאלק) על קומפוננטות ופונקציות חיצוניות,מכונות יוכלו סוף סוף להעביר מידע באופן אמין ומובן ועוד לא דיברנו על מנועי היסק, מנועי אונטולוגיות ולמה אשתי רוצה לעזוב את הבית...לכו תבינו...
 
זהו בערך היפוכו של הנושא...

הכתבה שאליה קישרת מדברת על הבעיות שנובעות מהכאוס ששורר היום בניהול התכנים (ברשת ובכלל) והדרכים להתמודד עימן. פרופסור שוויקה, מחבר המאמר, מונה את השיטות להתמודד עם העניין. מנגד, מוליך השולל סיפר על הרעיון של רשת סמנטית, אשר אמור לפשט מאוד את תהליכי החיפוש ואיתור הידע ולהוריד את מנועי החיפוש המתוחכמים מ"גדולתם"... על כל פנים, זו אכן כתבה מעניינת ומומלצת, ופרופסור שוויקה, לכל מי שלא מכיר, הוא אושיה נחשבת בתחום. למיטב זכרוני, הוא ראש המכון לבלשנות חישובית באוניברסיטת בר אילן ואף זכה בפרס ראש הממשלה על הישגיו.
 
הרשת הסמנטית...

זהו רעיון, שאנשי הידע משתעשעים בו מספר שנים. לפי דעתי, מדובר בעולם מעט אוטופי. לא מספיק לעשות שימוש ב-XML, אלא יש לעשות שימוש במספר סכמות מוסכמות. ממה שאנחנו מתחילים לראות, ישנם סימפטומים של מגדל בבל... לגופו של עניין, אם נתמקד במיקרו, XML הוא באמת הדרך המובילה לייצוג תכנים. אם ניקח את רעיון הרשת הסמנטית שהעלית ונאמץ אותו לתוך ארגון מסוים כדרך לייצוג תכניו - הוא מתגלה כרב עוצמה.
 
למעלה