למה

  • פותח הנושא maof
  • פורסם בתאריך

מזל חי

New member
מצטערת קלאס לא אהבתי אפילו בילדות

גם לא גומי בכלל לא אהבתי משחקים בלי אתגר. היום זרקו לי אתגר אבל גם הוא לא ממש קרץ לי. בחיים עושים מה שמתאים ואין לי בעיה לבנות מגדלים הרבה מגדלים אפילו מחול
 

יערית

New member
זה מצויין!

מכירה כאלו שבונים מגדלים מכלום,אשרייך את בונה לפחות מחול
 

מזל חי

New member
אישה בונה אישה הורסת../images/Emo3.gif

יש כאלה שגם לבנות מחול לא יודעים וגם לא בונים ורק הורסים ויש כאלה שהורסים במיוחד בתים של אחרים ויש עוד הרבה משחקים של נדמה לי ושל מתאים לי ולי בא עוד סיגריה. לבריאות. תודה. בבקשה. עילליקה..
 
ונאמר...

מהי דרך קצרה - זוהי דרך ארוכה. ומהי דרך ארוכה - זוהי דרך קצרה. מחשבה לשבוע זה.
 

מזל חי

New member
אני למדתי משפט אחר לשבוע זה

בעצם לחיים בכלל מתוך הספר של "רובין שארמה" "פסגתו של הר אחד היא תחתיתו של הר אחר". אז הייתי אומרת שעדיף תמיד לא לחלום יותר מידי אחורה בגעגוע גם לא בגיל ולהפנים שתמיד יש לאן לשאוף ולהגיע.
 

Kטלנית

New member
../images/Emo12.gif ממתי אני לא רצינית../images/Emo35.gif ../images/Emo46.gif

תראה מה השעה...
והנה התשובה הרצנית שלי כדלהמ"ן: הגדולים לא לומדים מהקטנים לשחק קלס גומי או/ו מחבואים מכיוון שחלף עבר זמנם היום גברים גדולים כקטנים משחקים סוני פלאייסטיישן בכל הרמות הצבעים והקישקושים... והבנות ברביות זה כבר פאסה ברט'/צ' (אנא ערף איך רושמים את זה ) עושה להן את זה תן להם מחשב , טלבזיה , וכדומה ואם כבר קלפים של יוגיו כי פוקימון זה כבר OFF ולך תגע...
ויכול היות שבזמן שאני רושמת משהוא כבר חשב על ג'ננה אחרת עכשיו יותר קל לך להבין ת'שיר "למה ... למה הגדולים שואלים ושואלים ונורא מבלבלים לי את'מוח
ובעניין הקווים: הכל תלוי איך מסתכלים... כמו שאומרים... "רק על הקווים רק על הקווים אמא לא תכעס אבא כבר יבין "
כל אחד והקווים שהוא מציב לעצמו לא
===================== עד כאן התשבות המלאות ובאמת רצניות שלי וד"ש ליונת דואר שלך פרררררפרררררררר לה ממני ד"ש חמה.
 

maof

New member
לכל אחד יש קופסה לשמור בה דברים...

אחד יקרא לזה תיבה השני כספת והאחר יחליט שזאת מגירה, והכל בסדר כי זאת הבחירה של כל אחד ואחת, אני החלטתי שזאת תיבה.... זאת לא תיבת פנדורה אלא תיבה שאני מאחסן בה דברים שונים וזה מאוד נח שיש כזאת תיבה פרטית. אפשר להכניס לתוכה דברים, אפשר לצעוק לתוכה כי אף אחד לא שומע, כי זאת למעשה התיבה הפרטית שלי ואני יכול לעשות בה כל העולה בדעתי,אבל מה קורה כשהתיבה הופכת לדבר מאוס ? כי בתיבה נאספו דברים של סתם , אי הבנות , דברים שנזרקו ללא סיבה , דברים שלמעשה אין צורך בהם והם נמצאים שם סתם ללא סיבה. התברר לי שבכל פעם שאני מפשפש בתיבה בכדי להוציא משהו שאני צריך, אני מוציא מתוכה כל מיני חפצים שבעצם אני לא צריך אותם,אבל בכל פעם שאני מוציא אותם ומניח אותם בצד בכדי למצוא את הדבר שאני באמת צריך, הם מתחילים להפריע משום שסתם שמרתי עליהם. התברר לי שהדברים שאני צריך אותם נמצאים שם למטה בתחתית התיבה, והדברים שאין לי צורך בהם נמצאים בחלק העליון של התיבה,הבנתי שלמעשה הצטברו בה יותר מדי דברים שהם לא בשימוש. אז הוצאתי מהתיבה את הדברים שיש בהם שימוש עבורי ביום יום, סידרתי אותם על המדפים מולי שיהיו זמינים,ואת התיבה סגרתי וחתמתי ! מעוף
 

Kטלנית

New member
בוקר טוב מעוף ../images/Emo13.gif

כל אחד והקופסא שלו.... אהבתי ת'רעיון...
שבוע טוב ובוקר טוב
 
../images/Emo39.gif

"יש המון מגרות לצפור הנפש. יש מגירה לשמחה ויש מגירה לעצב. יש מגירה לקנאה ומגרה לתקוה. יש מגרה לאכזבה ומגרה ליאוש. יש מגירה לסבלנות ויש מגרה לעצבנות. גם מגרה לשנאה יש ומגרה לכעס ומגרה לפינוק. מגרה לעצלנות ומגרה לריקנות.ומגרה לסודות הכי כמוסים,זוהי מגרה שאותה כמעט שלא פותחים.ויש עוד מגירות.... לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן לצפור אילו מפתחות לסובב ואילו מגרות לפתוח. ולפעמים זוהי הצפור שמחליטה בשבילו...ומה שהכי חשוב זה להאזין היטב לציפור. כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו,ואנו לא שומעים. חבל.היא רוצה לספר לנו על עצמנו. היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגרות שבתוכה. יש מי ששומע אותה לעתים קרובות. יש מי ששומע אותה לעתים רחוקות. ויש מי ששומע אותה רק פעם בחיים.לכן כדאי, אולי מאוחר בלילה,כששקט סביב, להקשיב לצפור הנפש שבתוכנו, עמק עמק בתוך הגוף."
(קטעים מספר"ציפור הנפש" של מיכל סנונית)
 
למעלה