למה ABA כל כך מסוכן
אני יודע שזה נשמע בלתי יאומן אבל יש סיבות טובות מאוד לכך שאוטיסטים מתנהגים כמו שהם מתנהגים
ניתוח התנהגות אמיתי היה עולה עליהם או לפחות עושה מאמץ לחפשן ולהגדיר מטרות שיתיאמו לאופיין
כיוון שמה שנקרא בטעות מדעי התנהגות מתבסס בעיקר אם לא רק על הגדרת נורמטיביות כמטרה ראוייה (השתלבות במסגרות הרגילות,התנהגות לא חריגה,הפסקה של ביטויים שגורמים להזרת הפרט בחברה....) אז התוצאה שהילד הקטן נופל קורבן ללחץ קשה ומתמיד שדוקח אותו ובו לאיטו לאימוץ תבניות שמסכנות את חייו והתפתחותו ואושרו ושלמותו הנפשית-פיזית
אוטיסטים נבדלים מאנשים נורמטיבים גם דרך קשת של רגישויות שאנשים נורמטיבים לא חווים
הרגישויות האלה מבטאות מבנה זהות שונה
התנהלות נורמטיבית,במסגרת הרגילה,היא אמנם הרבה יותר נוחה לסביבה המיידית(כמו למשל המשפחה ומערכת החינוך) אבל בשביל האוטיסט היא סכנה קיומית ומהווה מקור לסבל יומיומי בלתי ישוער
גם בגלל שהיא דוחקת אותו לפרדוקסים קיומיים שאותם הוא לא כשיר ולא צריך לפתור אלא פשוט לא להיכנס אליהם מלכתחילה
שזה מה שהוא מנסה לעשות כילד חריג אלא שזה דבר בלתי נתפש ובלתי נסבל ומעיק ומפחיד מדי לסביבה הנורמטיבית שלכן מחפשת את מה שהיא מגדירה כ"הצלחה"
לדוגמה,האוטיסט הוא הרבה הרבה הרבה יותר חשוף מהאדם הנורמטיבי ולכן מטבע הדברים תהיה לו נטייה לבחור בהתנהלות סביב נושאים כמו מגע אנושי בצורה שתתאים לעובדה זאת
כיוון ששחצנותה האין סופית של הסביבה והאגוצנטריות המוחלטת שעומדת מאחורי מה שמתיימר לייצג גישה מדעית ורפואית אובייקטיבית כרוכה מטבעה ומהותה בנידוי והדרה של כל מה ששונה ממנה אז האוטיסט מתוייג כבעל פגימה או לקות ביצירת קשרים אנושיים
וכל זה למרות הצטברות של אין סוף עובדות ,כאלה שניכרות לעין דווקא לאנשים הפשוטים שרואים בעיניים ולא רק נתלים בסמכויות הגבוהות ובספרים,מעידים שלאוטיסטים רבים יש יכולת בין אישית ברמה ממש פלאית
היכולת הזאת מוצמתת בהם,אולי לעד,על ידי מצדדי ABA ומיישמיו
ובדרך גם משבשת על האוטיסטים את דעתם ונשמתם
חלקם שורדים את זה בדיוק בגלל גמישותם הפנימית שנמצאת ברמה שרוב הנ"ט בכלל לא מסוגלים לשער את קיומה
אבל באיזה שהוא שלב החיוניות האין סופית של הילד,התלות של קיומו במבוגר ורצונו להשתייך מסתיימים,ואז הוא נשאר עם תהום שחורה גדולה שברוב הפעמים גם חיים שלמים לא יספיקו לסתום אותה
לילד שמקבלים אותו כמו שהוא
שמבינים את היופי והנחיצות של בחירותיו האוטיסטיות
את הפירוש והמהות של הפתיחות האוטיסטית
יש סיכוי לגדול לאדם מדהים לחלוטין
לצערנו
עד היום,לא נעשה שום דבר,אפילו לא מעט,לא על ידי המימסד המדעי ולא על ידי המימסד הרפואי לקדם ולו במעט את חקר האוטיזם,לא כלקות וכפגם אלא כזהות אנושית לגיטימית יפה וחשובה כמו שהיא
הדבר משתנה מעט
בשוליים
גם ובעיקר בזכות האוטיסטים עצמם
אבל אין ספק שגישות המתגלמות כABA מהוות את האנטיתזה המושלמת למהלך שמקדם אוטיסטים להצלחה אמיתית
הצלחה שמצוייה הרבה מעבר לאופק הנורמטיבי המשמים והצר ואם יורשה לי אז גם המכוער
אני יודע שזה נשמע בלתי יאומן אבל יש סיבות טובות מאוד לכך שאוטיסטים מתנהגים כמו שהם מתנהגים
ניתוח התנהגות אמיתי היה עולה עליהם או לפחות עושה מאמץ לחפשן ולהגדיר מטרות שיתיאמו לאופיין
כיוון שמה שנקרא בטעות מדעי התנהגות מתבסס בעיקר אם לא רק על הגדרת נורמטיביות כמטרה ראוייה (השתלבות במסגרות הרגילות,התנהגות לא חריגה,הפסקה של ביטויים שגורמים להזרת הפרט בחברה....) אז התוצאה שהילד הקטן נופל קורבן ללחץ קשה ומתמיד שדוקח אותו ובו לאיטו לאימוץ תבניות שמסכנות את חייו והתפתחותו ואושרו ושלמותו הנפשית-פיזית
אוטיסטים נבדלים מאנשים נורמטיבים גם דרך קשת של רגישויות שאנשים נורמטיבים לא חווים
הרגישויות האלה מבטאות מבנה זהות שונה
התנהלות נורמטיבית,במסגרת הרגילה,היא אמנם הרבה יותר נוחה לסביבה המיידית(כמו למשל המשפחה ומערכת החינוך) אבל בשביל האוטיסט היא סכנה קיומית ומהווה מקור לסבל יומיומי בלתי ישוער
גם בגלל שהיא דוחקת אותו לפרדוקסים קיומיים שאותם הוא לא כשיר ולא צריך לפתור אלא פשוט לא להיכנס אליהם מלכתחילה
שזה מה שהוא מנסה לעשות כילד חריג אלא שזה דבר בלתי נתפש ובלתי נסבל ומעיק ומפחיד מדי לסביבה הנורמטיבית שלכן מחפשת את מה שהיא מגדירה כ"הצלחה"
לדוגמה,האוטיסט הוא הרבה הרבה הרבה יותר חשוף מהאדם הנורמטיבי ולכן מטבע הדברים תהיה לו נטייה לבחור בהתנהלות סביב נושאים כמו מגע אנושי בצורה שתתאים לעובדה זאת
כיוון ששחצנותה האין סופית של הסביבה והאגוצנטריות המוחלטת שעומדת מאחורי מה שמתיימר לייצג גישה מדעית ורפואית אובייקטיבית כרוכה מטבעה ומהותה בנידוי והדרה של כל מה ששונה ממנה אז האוטיסט מתוייג כבעל פגימה או לקות ביצירת קשרים אנושיים
וכל זה למרות הצטברות של אין סוף עובדות ,כאלה שניכרות לעין דווקא לאנשים הפשוטים שרואים בעיניים ולא רק נתלים בסמכויות הגבוהות ובספרים,מעידים שלאוטיסטים רבים יש יכולת בין אישית ברמה ממש פלאית
היכולת הזאת מוצמתת בהם,אולי לעד,על ידי מצדדי ABA ומיישמיו
ובדרך גם משבשת על האוטיסטים את דעתם ונשמתם
חלקם שורדים את זה בדיוק בגלל גמישותם הפנימית שנמצאת ברמה שרוב הנ"ט בכלל לא מסוגלים לשער את קיומה
אבל באיזה שהוא שלב החיוניות האין סופית של הילד,התלות של קיומו במבוגר ורצונו להשתייך מסתיימים,ואז הוא נשאר עם תהום שחורה גדולה שברוב הפעמים גם חיים שלמים לא יספיקו לסתום אותה
לילד שמקבלים אותו כמו שהוא
שמבינים את היופי והנחיצות של בחירותיו האוטיסטיות
את הפירוש והמהות של הפתיחות האוטיסטית
יש סיכוי לגדול לאדם מדהים לחלוטין
לצערנו
עד היום,לא נעשה שום דבר,אפילו לא מעט,לא על ידי המימסד המדעי ולא על ידי המימסד הרפואי לקדם ולו במעט את חקר האוטיזם,לא כלקות וכפגם אלא כזהות אנושית לגיטימית יפה וחשובה כמו שהיא
הדבר משתנה מעט
בשוליים
גם ובעיקר בזכות האוטיסטים עצמם
אבל אין ספק שגישות המתגלמות כABA מהוות את האנטיתזה המושלמת למהלך שמקדם אוטיסטים להצלחה אמיתית
הצלחה שמצוייה הרבה מעבר לאופק הנורמטיבי המשמים והצר ואם יורשה לי אז גם המכוער