לצנף ה``מכשף``
שלום לך הערה קטנה - שפשף בד בבלון למשך שלושים שניות... (הבלון והבד אינם מוליכים, כמובן) ואז העבר את הבלון מעל שערות ידך או ראשך ותראה מיד כיצד השערות ``קופצות`` לבלון ונצמדות אליו (את אותו הדבר תוכל לעשות מול אקרן הטלויזיה לאחר שהיא דלוקה זמן מה) - זוהי התופעה הנקראת חשמל סטאטי. גוף האדם הינו מוליך מצויין. ברגע שתיגע בבלון בחלקו הטעון תפרוק אותו בלי בעיות. שפשוף הידיים זו בזו יצור את התופעות אותן מציינים הכותבים מעלי, אך לא תופעות אחרות הקשורות בחשמל סטאטי, מאחר וגוף האדם הינו מוליך לא ייצר חשמל סטאטי בכפות הידיים, אלא יתפרק בכל הגוץ. אכן נוצרת קרינה אלקטרומגנטית מסויימת (כנראה) אשר נוצרת בגוף האדם. גם ההילה שייכת לתחום התופעה של הקרינה הנ``ל. ישנו צילום הנקרא צילום קריליאני (על שם בני הזוג קיריליאן) ובעזרתו ניתן לצלם את ההילה (אם כי רק בשחור לבן...) של בני אדם, צמחים ועוד. בקשר למלאך המוות - בהתאם ל``מקורות שלי``? אתה גם יכול לבדוק באותם מקורות. לפי הקבלה, מלאך המוות הוא ראש מלאכי ה``סיטרא אחרא`` (הצד האחר), אם כי הוא כפוף גם לרצון האלוקים (השטן ביהדות שלאחר ימי בית שני חייב לציית לאלוקים בגלל שחלש ממנו, בעוד בנצרות הוא אויב האלוקים). לעיתים נקרא מלאך זה סמאל (מסופר שסמאל נשלח לקחת את נשמתו של משה רבינו, לאחר והתנגד ``ללכת בטוב`` בשכנועם של רפאל ומיכאל. משה עיוור את סמאל ושבר את קרנו. רק השם שכנע את משה למות). ביהדות התנ``כית אין מקום רב למלאכים כישויות על (אלו הם דברים שהוספו כנראה בזמן גלות בבל ובימי בית שני). בדתות אחרות ישנו אל מוות (סת המצרי, אנוביס, אוסיריס). יש להבדיל בין תפקידיו של אל שאול ואל מוות (למשל אוסיריס הוא אל השאול, הוא אינו הורג אנשים. כמו כן פלוטו (האדס) הוא אל השאול, בעוד טאנאתוס הוא אל המוות של היוונים). אצל היוונים קיימות שלושת המוירות (אחיות הגורל) אשר הן קובעות את מותו של אדם (וליתר דיוק אטרופוס, אשר משמעות שמה ``הבלתי ניתן למניעה``. אטרופוס נתנה את שמה לצמח האטרופה, צמח רעיל ממנו הפיקו את רעל האטרופין, אשר כיום במינון המתאים משמש כתרופה). האדם מת מאחר וגורלו קבע זאת, ואז בא הרמס ומוביל את הנשמה לשאול, כאשר היא נשאת בידי טאנאתוס, או שיוצאת מגופה באמצעותו - תלוי כמובן, מי סיפר את המיתוס. לשבטים שונים היו מיתוסים שונים. לדעתי דת היא נסיון להוריד פילוסופיה גבוהה ולא מובנת לרוב לרמת הבנה ומעשה (בגישה של ``אם הם לא מבינים, שלפחות יעשו``) של פשוטי העם. בפילוסופיה ההרמטית למשל, ניתן לראות עקרונות קוסמיים אשר תואמים רעיונות פיסקליים בימינו, בעוד גורדייף, ``פילוסוף ומיסטיקן`` (אם כי לא נראה לי כי כינה עצמו כך) הביא את עקרון הכח הנייטרלי בשנת 1914 (והביאו ממיסטריות עתיקות יותר) כאשר קיום הניוטרון באטום שוער רק ב-1920 והתגלה הלכה למעשה מעל ל-10 שנים לאחר מכן. תתפלא לדעת עד כמה המדע אף הוא עומד על יסודות תיאורטיים בלבד. מעבר לזאת, טיעון ישן וטוב אומר ``זה מה שלימדו אותך. אתה ראית את זה בעיניך שלך?``. המדע פעמים רבות עובד בשיטות אשר מביאות להוכחות נסיבתיות בלבד, וכידוע בתי משפט לא ששים להרשיע נאשם על סמך הוכחות שכאלה - נקודה למחשבה. המדע הוא לא התשובה להכל. כשגיליתי זאת בעצמי לפני מספר שנים החלתי לחפש איך ניתן להשלים את שני צידי המטבע. קורנליוס אגריפה, מכשף וחוקר מהמאה ה-16, כתב בספריו ``שלושה ספרים על פילוסופית הנסתר`` כך : ``המאגיה היא המדע של המדעים``. על מנת לעסוק במאגיה, לפי אגריפה, על אדם להכיר היטב את מדעי הטבע ותכונותיהם של חומרים, את מדעי המתמטיקה, אסטרונומיה ואסטרולוגיה וכן פילוסופיה ותאולוגיה. שלך הנווד