הליברל האחרון
New member
למה רק הם יכולים?
ציטוט מ: nrg יהדות. (לטובת גולשי הסוללר) מתי חוזר בתשובה מפסיק להיות חוזר בתשובה, והופך להיות דתי לכל דבר? כך שואלת הבדיחה, ותשובתה בצדה: כשהוא מתחיל לדבר בזמן התפילה. להלצה העתיקה הזו, כך מתברר בשנים האחרונות, יש גם צד שני: כשם שמי שנתפס לשמירת מצוות איננו הופך אוטומטית ל'דתי', כך לא כל מי שכיפתו יורדת לחצי התורן מוצא עצמו מיד בחיקה החמים של החילוניות. לא ולא. הוא יכול בהחלט להסתפח למגזר הדתיים-לשעבר, הלוא הם הדתל"שים. כלומר: דתיים הם לא, אבל לכלל חילונים לא באו. הדתל"שים גם לא יגדירו עצמם כ"מסורתיים" כי המילה הזו מעלה אסוציאציות של יהודים שמגיעים בשבת באוטו לבית הכנסת, ואילו הדתל"שים כבר צברו קילומטראז' נאה על הסידור כך שלבית הכנסת אין הרבה מה לחדש להם, מה גם שבדרך כלל אין להם אוטו. אין מדובר בתופעה חדשה דווקא, אך בראש השנה נתקלתי בעדות שולית-לכאורה להתגבשותם של הדתל"שים כסקטור בפני עצמו. היתה זו מודעה קטנה שפרסם משרד שידוכים באחד מעלוני החג. לצד ההצעה המעורפלת ל"שידוך ללא ידיעת המועמד" (איך בדיוק עושים את זה? מחתנים אותו באמצעות שליח?), פרסם המוסד את ארסנל הרווקים שלו, שכלל חובשי כיפות סרוגות, מסורתיים, וגם – חצצרו בחצוצרות – דתל"שים. אז מה מספרים הדתל"שים לשדכנית, כשהם מתארים את המפרט הטכני של בן או בת הזוג המבוקש/ת? האם הבנים כוססים עיפרון בעודם מתלבטים האם לסמן בטופס "בחורה שלא למדה במדרשה" או "אחת שתלך בלי כיסוי ראש"? האם הבנות מבקשות למצוא להן בחור "שלא יקבע עתים לתורה"? ואם דתל"ש ודתל"שית חושבים להקים בישראל בית נאמן-בדימוס בישראל, איך הם רואים את ילדיהם העתידיים? האם ייוולדו להם דתל"שונים קטנים? ובכלל, איך נראה דייט של זוג כזה? "כמה אתה לא שומר בין בשר לחלב?", שואלת הבחורה את הבחור כאשר הם כבר בשלב מתקדם של הקשר. "שש שעות", הוא עונה לה. "אוי ואבוי", היא אומרת, "אני לא שומרת שלוש. יהיה לי מאוד קשה להתרגל לא לשמור שש. ואם כבר, איך אתה רואה את בילוי השבת שלך?". ולאחר עוד כמה חילופי דברים כגון דא, בהנחה שמדובר בדתל"שים קיצוניים במיוחד, הם פותחים ביחד ספר של דב אלבוים ולומדים איזו פיסקה. ואם כבר משרד שידוכים, אין שום סיבה לעצור כאן. בחזוני אני רואה את חברת 'משהב' מקימה "פרויקט ייחודי לציבור הדתל"שי, עם מרפסת שאינה מתאימה לסוכה, בקרבת מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים-לשעבר". ואולי גם השכונה המקסימה הזו, אויה, תאבד מהאטרקטיביות שלה כאשר חרדים-לשעבר ירכשו בה דירות ויתחילו 'להשתלט' עליה, למגינת לבם של הוותיקים. אינני רומז, חלילה, שעל הדתל"שים הכבדים לחצות את הקווים ולהצטרף רשמית לעולם החילוני. צדיק באמונתו יחיה, אומר הפסוק, וצדיק-לשעבר באמונתו יעשה חיים. חוץ מזה, אני לא חושב שהם באמת יעשו צעד כזה. מקסימום, כשימאסו בחיי הדתל"שיות, בני המגזר תמיד יכולים להגדיר עצמם כ"דתל"שים לשעבר". למה אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו "חרדים לשעבר" וחסל הבלבול והבאלגן??
ציטוט מ: nrg יהדות. (לטובת גולשי הסוללר) מתי חוזר בתשובה מפסיק להיות חוזר בתשובה, והופך להיות דתי לכל דבר? כך שואלת הבדיחה, ותשובתה בצדה: כשהוא מתחיל לדבר בזמן התפילה. להלצה העתיקה הזו, כך מתברר בשנים האחרונות, יש גם צד שני: כשם שמי שנתפס לשמירת מצוות איננו הופך אוטומטית ל'דתי', כך לא כל מי שכיפתו יורדת לחצי התורן מוצא עצמו מיד בחיקה החמים של החילוניות. לא ולא. הוא יכול בהחלט להסתפח למגזר הדתיים-לשעבר, הלוא הם הדתל"שים. כלומר: דתיים הם לא, אבל לכלל חילונים לא באו. הדתל"שים גם לא יגדירו עצמם כ"מסורתיים" כי המילה הזו מעלה אסוציאציות של יהודים שמגיעים בשבת באוטו לבית הכנסת, ואילו הדתל"שים כבר צברו קילומטראז' נאה על הסידור כך שלבית הכנסת אין הרבה מה לחדש להם, מה גם שבדרך כלל אין להם אוטו. אין מדובר בתופעה חדשה דווקא, אך בראש השנה נתקלתי בעדות שולית-לכאורה להתגבשותם של הדתל"שים כסקטור בפני עצמו. היתה זו מודעה קטנה שפרסם משרד שידוכים באחד מעלוני החג. לצד ההצעה המעורפלת ל"שידוך ללא ידיעת המועמד" (איך בדיוק עושים את זה? מחתנים אותו באמצעות שליח?), פרסם המוסד את ארסנל הרווקים שלו, שכלל חובשי כיפות סרוגות, מסורתיים, וגם – חצצרו בחצוצרות – דתל"שים. אז מה מספרים הדתל"שים לשדכנית, כשהם מתארים את המפרט הטכני של בן או בת הזוג המבוקש/ת? האם הבנים כוססים עיפרון בעודם מתלבטים האם לסמן בטופס "בחורה שלא למדה במדרשה" או "אחת שתלך בלי כיסוי ראש"? האם הבנות מבקשות למצוא להן בחור "שלא יקבע עתים לתורה"? ואם דתל"ש ודתל"שית חושבים להקים בישראל בית נאמן-בדימוס בישראל, איך הם רואים את ילדיהם העתידיים? האם ייוולדו להם דתל"שונים קטנים? ובכלל, איך נראה דייט של זוג כזה? "כמה אתה לא שומר בין בשר לחלב?", שואלת הבחורה את הבחור כאשר הם כבר בשלב מתקדם של הקשר. "שש שעות", הוא עונה לה. "אוי ואבוי", היא אומרת, "אני לא שומרת שלוש. יהיה לי מאוד קשה להתרגל לא לשמור שש. ואם כבר, איך אתה רואה את בילוי השבת שלך?". ולאחר עוד כמה חילופי דברים כגון דא, בהנחה שמדובר בדתל"שים קיצוניים במיוחד, הם פותחים ביחד ספר של דב אלבוים ולומדים איזו פיסקה. ואם כבר משרד שידוכים, אין שום סיבה לעצור כאן. בחזוני אני רואה את חברת 'משהב' מקימה "פרויקט ייחודי לציבור הדתל"שי, עם מרפסת שאינה מתאימה לסוכה, בקרבת מוסדות חינוך ממלכתיים-דתיים-לשעבר". ואולי גם השכונה המקסימה הזו, אויה, תאבד מהאטרקטיביות שלה כאשר חרדים-לשעבר ירכשו בה דירות ויתחילו 'להשתלט' עליה, למגינת לבם של הוותיקים. אינני רומז, חלילה, שעל הדתל"שים הכבדים לחצות את הקווים ולהצטרף רשמית לעולם החילוני. צדיק באמונתו יחיה, אומר הפסוק, וצדיק-לשעבר באמונתו יעשה חיים. חוץ מזה, אני לא חושב שהם באמת יעשו צעד כזה. מקסימום, כשימאסו בחיי הדתל"שיות, בני המגזר תמיד יכולים להגדיר עצמם כ"דתל"שים לשעבר". למה אנחנו לא יכולים לקרוא לעצמנו "חרדים לשעבר" וחסל הבלבול והבאלגן??