לא חשוב כרגע
New member
למה? (פוסט קצת אחר)
לא חשוב כרגע מי אני כרגע.
רוצה לשתף אתכם - המפנטזים כמוני.
החלה היכרות נפלאה. מסרים, מיילים, חשיפה איטית והדדית של הנפש, של החיים, של הסודות הכמוסים, של החלומות,
של התאוות והיצרים.
מחסומים נפלו, המילים נשפכו, הקשר התקדם והתקרב.
ככל שהפנטזיה נבנתה כך הכמיהה גברה, הרצון בער וההיגיון נשבר.
תוכנית נפלאה החלה לקרום עור וגידים, הלב התחיל לפעום בחוזקה, הפרפרים געשו, הבטן התהפכה, ההתרגשות בשיאה.
נותר הפרט האחרון לסגירה סופית של פגישה מופלאה ואז לפתע - דממה.
היעלמות מסתורית, נתק מוחלט, כאילו נמחק מעל פני האדמה.
כל המילים היפות והמתחשבות נעלמו כלא היו. ההבטחות הופרו.
הפגיעה עצומה. הלקח נלמד לעולם ועד.
הוירטואליה שהיתה ידידתי הקרובה, הפכה לשנאתי. אינני יודעת אם אשוב. הזמן והרגיעה יעמדו כעת למבחן (שלי).
ואני שואלת:
למה?
איזה סיפוק זה נותן?
מימוש פנטזיה?
רשעות?
נבזות?
רוע?
מה?
רגליים קרות - לא יתקבלו כתשובה.
מותר לקחת צעד אחורה, מותר להסס, מותר לשנות גישה ועמדה, מותר להתחרט, מותר לוותר, מותר לבטל. אבל לא להיעלם.
לא לברוח בלי לומר. אל תסביר, לא צריך. תגיד שעכשיו זה נגמר. זה יהיה מובן ומקובל. בעיקר לאור ההבטחה ההדדית שבכל שלב מותר לנו לסגת, בהודעה מוקדמת, אפילו ללא סיבה, לומר, להיות בן אנוש.
נפגעתי ואני לא מתביישת בכך.
אתה, לעומת זאת, תקרא ובוש בעצמך.
לא חשוב כרגע מי אני כרגע.
רוצה לשתף אתכם - המפנטזים כמוני.
החלה היכרות נפלאה. מסרים, מיילים, חשיפה איטית והדדית של הנפש, של החיים, של הסודות הכמוסים, של החלומות,
של התאוות והיצרים.
מחסומים נפלו, המילים נשפכו, הקשר התקדם והתקרב.
ככל שהפנטזיה נבנתה כך הכמיהה גברה, הרצון בער וההיגיון נשבר.
תוכנית נפלאה החלה לקרום עור וגידים, הלב התחיל לפעום בחוזקה, הפרפרים געשו, הבטן התהפכה, ההתרגשות בשיאה.
נותר הפרט האחרון לסגירה סופית של פגישה מופלאה ואז לפתע - דממה.
היעלמות מסתורית, נתק מוחלט, כאילו נמחק מעל פני האדמה.
כל המילים היפות והמתחשבות נעלמו כלא היו. ההבטחות הופרו.
הפגיעה עצומה. הלקח נלמד לעולם ועד.
הוירטואליה שהיתה ידידתי הקרובה, הפכה לשנאתי. אינני יודעת אם אשוב. הזמן והרגיעה יעמדו כעת למבחן (שלי).
ואני שואלת:
למה?
איזה סיפוק זה נותן?
מימוש פנטזיה?
רשעות?
נבזות?
רוע?
מה?
רגליים קרות - לא יתקבלו כתשובה.
מותר לקחת צעד אחורה, מותר להסס, מותר לשנות גישה ועמדה, מותר להתחרט, מותר לוותר, מותר לבטל. אבל לא להיעלם.
לא לברוח בלי לומר. אל תסביר, לא צריך. תגיד שעכשיו זה נגמר. זה יהיה מובן ומקובל. בעיקר לאור ההבטחה ההדדית שבכל שלב מותר לנו לסגת, בהודעה מוקדמת, אפילו ללא סיבה, לומר, להיות בן אנוש.
נפגעתי ואני לא מתביישת בכך.
אתה, לעומת זאת, תקרא ובוש בעצמך.
