אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
למה מאחלים צום קל?
- פותח הנושא gil levi
- פורסם בתאריך
ין שום ענין בצום 'קשה'.
אם כדברייך, כי אז אוליי היה עניין גם לא להיות במזגן ביום הכיפורים, כדי שיהיה צום קשה יותר. יש חמשה עינויים עליהם נצטווינו. ז"א שאותם דברים נאסרו עלינו. מי שצם אך לא חש בצום כמעט, אין זה אומר שהוא לא צם. וכבר אמר הנביא יואל וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה (יואל ב. יג).
אם כדברייך, כי אז אוליי היה עניין גם לא להיות במזגן ביום הכיפורים, כדי שיהיה צום קשה יותר. יש חמשה עינויים עליהם נצטווינו. ז"א שאותם דברים נאסרו עלינו. מי שצם אך לא חש בצום כמעט, אין זה אומר שהוא לא צם. וכבר אמר הנביא יואל וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה (יואל ב. יג).
תשובה
ברור שמי שצם אבל לא הרגיש כמעט בצום בכל זאת צם, ברם הוא לא התענה. אני לא מבין למה איסור על אכילה ושתייה כדי להתענות הוא הגיוני יותר מאיסור על הפעלת מזגן, עינוי פיסי של הגוף, מניעת שינה וכל העולה על יד הדמיון. אני יוצא מנקודת הנחה שמטרתו של הצום היא להתענות. תקן אותי אם אני טועה.
ברור שמי שצם אבל לא הרגיש כמעט בצום בכל זאת צם, ברם הוא לא התענה. אני לא מבין למה איסור על אכילה ושתייה כדי להתענות הוא הגיוני יותר מאיסור על הפעלת מזגן, עינוי פיסי של הגוף, מניעת שינה וכל העולה על יד הדמיון. אני יוצא מנקודת הנחה שמטרתו של הצום היא להתענות. תקן אותי אם אני טועה.
ייתכן שהצדק עמך במושגים שבעברית.
אבל שוב אחזור על דבריי ללבן. צום במושגיך, הוא היעדר אוכל ושתיה. תענית במושגיך, הוא סבל או משהו בנרדף לזה. צום ללא סבל הוא צום. ז"א אדם שלא אכל ולא שתה, אך נפשית לא סבל מכך, בכל זאת הוא צם. עינויים שמנתה התורה, הם חמשה. כשם שאכילה ושתיה הן עינויים בגדר התורה, כמו"כ קיים בין חמשת העינויים, עינוי של נעילת הסנדל, רחיצה, סיכה ותשמיש המיטה. וכעת, הבה נניח באדם שממש לא אוהב ללכת בנעליים. ולא חסר כאלה ש'משוגעים' ללכת יחפים, לפחות בבית. ובכן, הרי הם אינם מתענים בעינוי נעילת הסנדל. וכמו"כ בשאר חמשת העינויים. לסיכום: למרות שבעברית המדוברת, בעינוי חייב להיות צער וסבל נפשי. עכ"ז, בעינויים המדוברים כבר אלפי שנה, יש פרטי עינויים הגורמים וודאי לגוף להימנע מהרגלים מסויימים. אך אין זה מחייב שהנפש תתענה מהצער. ו... כמדומני שביום טוב אסור להצטער. יום הכיפורים הוא יום טוב שאסור להצטער בו. יש לי לזה הוכחה מפורשת מהגמרא במסכת ראש השנה. ולסיכום. להבדיל בין המושג עינוי שאדם מענה את חברו וכו' הקיים בשפת הרחוב. ובין פרטי עינויים האמורים בתורה. שנה טובה ומבורכת.
אבל שוב אחזור על דבריי ללבן. צום במושגיך, הוא היעדר אוכל ושתיה. תענית במושגיך, הוא סבל או משהו בנרדף לזה. צום ללא סבל הוא צום. ז"א אדם שלא אכל ולא שתה, אך נפשית לא סבל מכך, בכל זאת הוא צם. עינויים שמנתה התורה, הם חמשה. כשם שאכילה ושתיה הן עינויים בגדר התורה, כמו"כ קיים בין חמשת העינויים, עינוי של נעילת הסנדל, רחיצה, סיכה ותשמיש המיטה. וכעת, הבה נניח באדם שממש לא אוהב ללכת בנעליים. ולא חסר כאלה ש'משוגעים' ללכת יחפים, לפחות בבית. ובכן, הרי הם אינם מתענים בעינוי נעילת הסנדל. וכמו"כ בשאר חמשת העינויים. לסיכום: למרות שבעברית המדוברת, בעינוי חייב להיות צער וסבל נפשי. עכ"ז, בעינויים המדוברים כבר אלפי שנה, יש פרטי עינויים הגורמים וודאי לגוף להימנע מהרגלים מסויימים. אך אין זה מחייב שהנפש תתענה מהצער. ו... כמדומני שביום טוב אסור להצטער. יום הכיפורים הוא יום טוב שאסור להצטער בו. יש לי לזה הוכחה מפורשת מהגמרא במסכת ראש השנה. ולסיכום. להבדיל בין המושג עינוי שאדם מענה את חברו וכו' הקיים בשפת הרחוב. ובין פרטי עינויים האמורים בתורה. שנה טובה ומבורכת.
כיהודים, אנחנו מקיימים מצוות.
מצוות התורה, מפורשות. חמשה עינויים ותו לא. עינוי אכילה ועינוי שתיה זה מחמשת העינויים. אין עניין להוסיף בעינויים. הגדר לתענית, ברור מאד ללא שום עוררין. כשנאחל למישהו קושי בתענית, הרי לא שזה חומרא. זה שטותי. כי מן התורה אסור לאכול ולשתות. לא צריך לסבול מעבר לעינוי שיש לכל אחד באי אכילה ושתיה. אני מבין שנוכל כאן ובזה לתת הרצאה ארוכה ומאלפת, אךך ממש לא נראה לי שיש לי כרגע את הפנאי. אבל מעיקרן של דברים, הרי ברור שלתענית מן התורה יש כללים מדוייקים וברורים. לא יותר כשם שלא פחות.
מצוות התורה, מפורשות. חמשה עינויים ותו לא. עינוי אכילה ועינוי שתיה זה מחמשת העינויים. אין עניין להוסיף בעינויים. הגדר לתענית, ברור מאד ללא שום עוררין. כשנאחל למישהו קושי בתענית, הרי לא שזה חומרא. זה שטותי. כי מן התורה אסור לאכול ולשתות. לא צריך לסבול מעבר לעינוי שיש לכל אחד באי אכילה ושתיה. אני מבין שנוכל כאן ובזה לתת הרצאה ארוכה ומאלפת, אךך ממש לא נראה לי שיש לי כרגע את הפנאי. אבל מעיקרן של דברים, הרי ברור שלתענית מן התורה יש כללים מדוייקים וברורים. לא יותר כשם שלא פחות.
לאו דוקא
בתורה לא כתוב "וצמתם" כתוב "ועיניתם את נפשותיכם". עכשיו, השאלה היא מה המשמעות של הפסוק? אם היינו מקבלים את התורה היום, ורק את התורה שבכתב, אולי היינו חושבים שמדובר בכלל בציווי להלקות את עצמנו בשוטים, ולראות ערוץ 1 בטלויזיה. הענין הוא שיש לנו תורה שבע"פ ומסורת ה"מתרגמת" לנו את הכתוב ומסבירה לנו ש"ועיניתם את נפשכם" משמעו תענית, צום.
בתורה לא כתוב "וצמתם" כתוב "ועיניתם את נפשותיכם". עכשיו, השאלה היא מה המשמעות של הפסוק? אם היינו מקבלים את התורה היום, ורק את התורה שבכתב, אולי היינו חושבים שמדובר בכלל בציווי להלקות את עצמנו בשוטים, ולראות ערוץ 1 בטלויזיה. הענין הוא שיש לנו תורה שבע"פ ומסורת ה"מתרגמת" לנו את הכתוב ומסבירה לנו ש"ועיניתם את נפשכם" משמעו תענית, צום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.