בכל מקרה תכאב (גם מתגובתי כעת)
כמו שהספקתי להתרשם ממה שסיפרת עד היום, אין לך מה לנסות את הזוגיות מחדש - אתה פשוט לא יודע איך. אתה תנסה שוב לרֲצות אותה וזה בדיוק מה שגורם לה לזלזל בך ולא לִרצות אותך, כי אין לך עמוד שידרה. בין אם תיפרדו ובין אם לא, עליך לבנות את עצמך כאיש בעל נוכחות משל עצמך. עליך ללקט עם פינצטה לא את שורשי החומריות שתשאיר בבית שתעזוב, אלא את שורשי האישיות שלך, שקיימים עדיין בתוכך, מכוסים בהמון משקעים של שיפוטיות וביטול עצמי. משורשים אלו יכולה לצמוח במלוא תפארתה האישיות הבשלה והבוגרת של יוחאי, שמכיר בערך עצמו ואוהב את עצמו, יוחאי שעבורו אהבת אישה איננה אישור לקיומו אלא תמורה לאהבה שיש לו להעניק ובשפע. נפלאות דרכי הגורל, ויתכן שכשתשתנה תתחיל גם אשתך להעריך אותך. אבל לא אם תשתנה על פי שיפוטיות שלה או של מישהו אחר, אלא רק אם תשתנה באופן בו אתה תהיה שלם עם עצמך. יתכן אפילו שקל יהיה לך יותר לבצע את התהליך מחוץ לבית. בזמן שאשתך "חושבת" גם לך מותר להתפתח. בכל מקרה התהליך יקח זמן. זה טבעי לכאוב, אבל אל תהפוך את הכאב לרחמים עצמיים. השתמש בכאב כדי להתחבר אל עצמך ולבנות את עצמך מחדש (אני מניח שגם המשפט הזה נשמע כרגע כמו סינית באזניך - רק זכור אותו לזמן שתבין למה הכוונה). זאת מהטעם הפשוט, שלפני שתחזור לזוגיות הזו או לכל זוגיות אחרת, עליך ליצור את הייחודיות שלך. אחרת, במקום זוגיות של 1+1 תמצא את עצמך שוב בזוגיות של 1+0.