למה לשים שם עץ, חווייה משפילה מתמיד
אני רוצה להתחיל בלהגיד לכם שיש כמה עצים במדינה הזו שממש אין להם מה לחפש על הכביש. פשוט - להכניס אותם תחת סורג ובריח, לזרוק את המפתח לים ולהשקות במים מזוקקים בלבד. ואחרי ההקדמה הזו: אתמול לקחתי את האוטו שלו (יותר גדול, יותר שחור - בכלל יותר). זה לא שההחלטה נפלה משיקולים ערכיים כלשהם, אלא שזה אוכל בנזין, והשני אוכל דיזל, והפעם הוא עשה נסיעה ארוכה יותר. אז לקחתי אותו. לשם ההבהרה - מדובר במכונית מיבוא אישי, יש בערך חמש כאלה בארץ בכלל, וגם בין החמש האלה אין מכונית שמשתייכת לאותו שנתון (רנו אספאס למי שמתעקש). אחלה אוטו גם לידי הלא אנינות בכל הנוגע לנהיגה, שבעה מקומות, נוסע כמו חיה רעה, אבל טוב. זו מכונית שכדי לקבל עליה הערכת מחיר בארץ, הולכים אישית ליצחק לוי, כי הוא לא מכיר אוטו כזה... בקיצור, יצאתי מוקדם, נסיעה רגועה מבחינת הפקקים, ובאוולתי החלטתי לעשות הפוגה קלה באיזה חניון. אה. זו היתה הטעות... בעודי מכוונת את האוטו היטב לרוורס הסופי, זה שיקנה לי חניה מושלמת, בצל, במקום הטוב ביותר שניתן היה להשיג (על מה אני מדברת... שבע וחצי בבוקר - החניון ריק לגמרי), מתחילה לגלוש אחורנית ונעצרת בבעתה נוכח קולות נפץ עזים, זכוכית מתנפצת וענף של עץ שקפץ לביקור. כן כן, לקחתי אחרונית יותר מידי, וכפי שהוכח גם מהר מידי... היש חווייה משפילה מזו? היות שמדובר ברכב ביבוא אישי - מטבע הדברים גם אין לו ביטוח חלונות... בואו נגדרי את זה כך: הזגג מאוד התלהב מהאתגר של לנסות לעקם זכוכית כך שתתאים. למזלו )ולמזלי) נמצאה זכוכית מתאימה בחיפה. אחת ויחידה בארץ (מה לעזאזל היא עשתה בחיפה, אבל למה להיות קטנוניים?). אז זהו - יש חלון חדש, לא נגרם נזק אחר למעט לאגו הרגיש והפגוע שלי. גם היום האוטו אצלי, אבל היום אני אזהר, כי כבר אין יותר חלונות בחיפה...
אני רוצה להתחיל בלהגיד לכם שיש כמה עצים במדינה הזו שממש אין להם מה לחפש על הכביש. פשוט - להכניס אותם תחת סורג ובריח, לזרוק את המפתח לים ולהשקות במים מזוקקים בלבד. ואחרי ההקדמה הזו: אתמול לקחתי את האוטו שלו (יותר גדול, יותר שחור - בכלל יותר). זה לא שההחלטה נפלה משיקולים ערכיים כלשהם, אלא שזה אוכל בנזין, והשני אוכל דיזל, והפעם הוא עשה נסיעה ארוכה יותר. אז לקחתי אותו. לשם ההבהרה - מדובר במכונית מיבוא אישי, יש בערך חמש כאלה בארץ בכלל, וגם בין החמש האלה אין מכונית שמשתייכת לאותו שנתון (רנו אספאס למי שמתעקש). אחלה אוטו גם לידי הלא אנינות בכל הנוגע לנהיגה, שבעה מקומות, נוסע כמו חיה רעה, אבל טוב. זו מכונית שכדי לקבל עליה הערכת מחיר בארץ, הולכים אישית ליצחק לוי, כי הוא לא מכיר אוטו כזה... בקיצור, יצאתי מוקדם, נסיעה רגועה מבחינת הפקקים, ובאוולתי החלטתי לעשות הפוגה קלה באיזה חניון. אה. זו היתה הטעות... בעודי מכוונת את האוטו היטב לרוורס הסופי, זה שיקנה לי חניה מושלמת, בצל, במקום הטוב ביותר שניתן היה להשיג (על מה אני מדברת... שבע וחצי בבוקר - החניון ריק לגמרי), מתחילה לגלוש אחורנית ונעצרת בבעתה נוכח קולות נפץ עזים, זכוכית מתנפצת וענף של עץ שקפץ לביקור. כן כן, לקחתי אחרונית יותר מידי, וכפי שהוכח גם מהר מידי... היש חווייה משפילה מזו? היות שמדובר ברכב ביבוא אישי - מטבע הדברים גם אין לו ביטוח חלונות... בואו נגדרי את זה כך: הזגג מאוד התלהב מהאתגר של לנסות לעקם זכוכית כך שתתאים. למזלו )ולמזלי) נמצאה זכוכית מתאימה בחיפה. אחת ויחידה בארץ (מה לעזאזל היא עשתה בחיפה, אבל למה להיות קטנוניים?). אז זהו - יש חלון חדש, לא נגרם נזק אחר למעט לאגו הרגיש והפגוע שלי. גם היום האוטו אצלי, אבל היום אני אזהר, כי כבר אין יותר חלונות בחיפה...
