למה לפחד?

[זיו25]

צימס לי יש בקשה

יש לך שקל בשבילי?

בברכה, זיו.

 

[nutmeg]

צימעס - את מוכנה

לגרד לי בגב? כאן, כאן - יותר שמאלה.... יותר למעלה... או! יופי! תודה!

 

[zimes]

נצלנים!

אני הצעתי את שירותי ללילו, לא לכם! אתם יכולים, בינתיים, לעשות בארטר ביניכם. > צימעס מתאמנת בלהגיד "לא" <

 

[kid16]

גם אצלי זה ככה!!!!

אני ככה בכל דבר גם...כנראה שזה פשוט חוסר ביטחון...

 

[erlich]

אני מאוד כזה

ובדיוק מאותן הסיבות שלך. בעיקר מתסכלים אותי הרגעים שאני מבקש את האוטו מההורים בשביל להיפגש עם מעיין (וכולנו יודעים כל כמה זמן אני יכול לראות את מעיין) והם שוללים ממני, לא כי הם צריכים אותו אלא כי אבא רוצה להחזיר לי על משו. פעם הוא עשה לי את זה אחרי שלא נסעתי לסבא וסתבא (מהצד שלו) כי הייתי עייף נורא אחרי לילה של בילוי. זה נורא הכעיס, וזה לא שאני לא רואה אותם בכלל, אני לפחות פעם בשבועיים שם. אבל לא ניכנס לזה. בכלל, אני ואת די מקבילים מבחינת החיים שלנו גילוי שכזה באמצע הפורום, ואם אי פעם תרצי לדבר על זה, אני נורא אשמח, אני די אוכל להיעזר בך.. ואולי יהיו לי גם קצת פיסות חוכמה לחלוק איתך... לאחרונה הגעתי למסקנה, שחבל לי לדחות את השאלה, אם זה לא, אז כדאי שאדע את זה כבר מעכשיו ואוכל לתכנן דרך פעולה אחרת על מנת להשיג את מה שאני רוצה, אני מודע לזה שאני נשמע עכשיו מאוד אינטרסנט ואגוצנטרי, אבל יחד עם זאת, אלו החיים שלי, וכל עוד אני לא דוך על אחרים בשביל להשיג את מה שאני רוצה, ואני באמת דואג לעזור תוך כדי, אני חושב שיש לי את מלוא הלגיטימציה לעשות כן. וזה נכון, צריך להיות מסוגלים לבקש, והאמת כשמדובר באנשים אחרים דווקא הרבה יותר קל לי לקבל לא מאשר אצל ההורים... משום מה. ואם אחרים אומרים לי לא, אני בד"כ דואג שזה איכשהו יגיע לכן בשלב מסוים. באופן אישי, אני אפעם לא אומר לא. דיפלומט טוב תמיד יגיד אולי

, ארז.

 

[leeloo]

טוב לדעת שאני לא היחידה...

תשמע, אני לא חושבת שזה נקרא "לדרוך על אנשים", זו פשוט בקשת עזרה, אז להפך, אתה זקוק להם, והם ב"לא" שלהם יכולים לדרוך עלייך חופשי.. אני למשל מרגישה שאני כל הזמן צריכה להתחנף אל אמא שלי רק כדי שאקבל את האוטו.. ואבא שלי ברגע כעס אחד שזכור לי אמר - "הנה כשהיא צריכה ממך משהו לפתע היא ילדה טובה, הקול שלה נהיה רך, והיא מבדרת אלייך בנימוס" ואני לא צועקת סתם, ולא מתעצבנת סתם, כששזה מגיע לזה, זה מוצדק לחלוטין, כי היא יכולה לשגע פילים. אבל הוא גם צודק. כשאני צריכה ממנה משהו אני באמת משנה את הטון דיבור, אני גם מרגישה מסכנה פתאום, כי היא גם עושה פרצופים של - "נו.. אוף.. תעזבי אותי בשקט" והיא גם לא עונה להרבה זמן, אז אני מבקשת ממנה שתענה לי, לא מוכנה לקבל "אולי", או כן או לא.

 

[אפי היקרה]

לצערכם, נוער יקר

אתם עדיין ברשות ההורים, לפחות מבחינה כלכלית אם לא מבחינה חוקית. וההתחנפויות האלה מוכרות לכולנו, וגם החשש שה"לא" ייאמר בשלב זה או אחר. זה עדיין לא אומר שאתם לא יכולים להשיג את שלכם בדרכים פחות קלוקלות, כמו לארגן סידור מקובל עם ההורים: משהו תמורת משהו. שירות תמורת שירות. אני מקווה רק שבעיית הבקשה נוגעת לאוטו בלבד, ולא לגבי בקשות לגיטימיות ואחרות - כמו בקשת עזרה, תמיכה וכדומה.

 

[אושר מ]

לי למשל איןב עיות עם האוטו

יש לי אותו מתי שאני צריכה. פשוט משום שכשהם צריכים, אני עושה הסעות לעדר האחים שלי. לעומת זאת עזרה תמיכה וכו', אני לא מבקשת. אבל זה ידוע כבר...

 

[leeloo]

עזרה ותמיכה....

האמת שאני מרגישה רוב הזמן שאני יכולה לפנות אליהם, רק עד שאני פונה לוקח לי הרבה מאוד זמן כי אני חוששת מהתגובות, ואבא שלי שתמיד בא לי עם סיסמאות, שחושב שהוא יודע יותר טוב ממני מה אני חושב ומרגישה, אני קצת חוששת משיחות רציניות איתם, אבל זה לא רק איתם, אני פשוט לא אוהבת עימותים, ולווא דווקא של ויכוחים, אלא כאלה של "אתם לא בסדר" או "אני לא בסדר" זה לוקח המון אנרגיה ממני, ומקשה עליי כשאני רוצה לפנות אליהם בעתיד..

 

[nutmeg]

בתור מי שבדרך כלל מבקשים ממנה

את האוטו - אתן לכם שני טיפים ע"מ לעזור לכם לבקש. טיפ מס' 1 (זהו הטיפ הכי חשוב!) דברו באופן ענייני על הצרכים שלכם. כלומר - התחילו בזה שתשאלו את ההורים אם יש להם תכניות לשישי שבת, המצריכות את המכונית. ההורים קרוב לודאי יגידו שאינם יודעים עדיין ולא סגור כלום (מה שנכון בדרך כלל וגם כי אינם רוצים להתקע בלי אוטו ליד הבית - זה מכניס אותם לאי שקט). אחר כך ספרו להם מהם התכניות שלכם. כלומר - שאתם רוצים להגיע לכאן ולשם ולראות את א' או ב' ואחר כך להגיע לנק' ג'. שימו לב שעד עכשיו לא ביקשתם אוטו רק סיפרתם מה התכניות שלכם. טיפ מס' 2 (לא פחות חשוב) - שאלו את ההורים אם הם יכולים לעזור לכם להוציא את התכנית לפועל - או איך התכנית שלכם משתלבת עם הקצאת הרכב בבית. בשאלה זו אתם בעצם אומרים להורים שגם תשמחו לטרמפ (למרות שאולי זה לא נכון, אבל לפעמים גם טרמפ עדיף על להשאר בבית). אם הוריכם יוצאים יכול להיות שאתם תסיעו אותם הלוך וחזור או הם אתכם - לא יודעת. אני יודעת שהסידור כאן בבית הוא שאנחנו משאירים את המכונית לילידים בסוף השבוע ומסתדרים עם הסעות אחד של השני במשך השבוע. הילידים צריכים להסתדר ביניהם בסוף השבוע בלי לשגע אותנו בכל מיני חשבונות. הסידור עובד - so far so good.

 

[idanyd]

../images/Emo45.gif

אני רק רוצה להסכים עם מוסקט מעלי. בתור מי שעומד בצד המבקש, אני מחזק את עמדתה, שבמשך מס´ שנים עובדת אצלנו בבית ללא בעיות. זה לא בגלל שפעם היו והחטלנו לטפל בהן, או כי ההורים שלי רצו למנוע בעיות מראש, זו פשוט הדרך שנראית לי הכי הגיונית. ומאז שיש לי רשיון, שזה קצת יותר מ-3 שנים, מעולם לא הרגשתי לא נוח לבקש מההורים את האוטו, והם מעולם לא גרמו לי לאי-נעימות בכך שהם נותנים לי אותו. טוב, חוץ מכשעשיתי איתו תאונה... אז יש להורים נטייה להיות קצת Over Protective...