למה לעזזאל???

[האחדות תנצח]

למה לעזזאל???../images/Emo104.gif

אני מאוד מאוד כועסת על התקשורת הרי לעזזאל, הם משפיעים כ"כ הרבה על החיים שלנו, הם מלווים אותנו יומיום דקה דקה אז למה הם מנצלים את כל היכולות שלהם לדברים זולים??? אני רוצה שהתקשורת תקום ותקח על עצמה להעלות את המוראל של העם הרי יש לכם\להם כ"כ הרבה אמצעים. הם מגיעים לכל אוזן במדינה אז הגיע הזמן לעודד את העם, להעביר מסרים אופטימיים, לצלם את הנתינה והגמ"חים שיש בארץ, לצלם את החיילים וכוחות המשטרה ולנפח להם את האגו. לפרסם פעילויות משותפות של בני נוער אין לתקשורת מושג עד כמה שהיא יכולה לרומם את העם ןתראו תראו שהמצב יהיה הרבה יותר טוב!!!

 

[גיא גרימלנד]

לא לכעוס

אל תקחי ללב. לא שווה. כבר התייחסו כאן בפורום לנושא של תקשורת ומוראל העם. קראי את ההודעות שעוסקות בנושא. ולעניין - המציאות הביטחונית היא זו שכיום מטרידה את רוב הישראלים. טבעי שהתקשורת תעסוק בכך.

 

[האחדות תנצח]

תודה! אבל זה לא מספיק

באמת תודה שאתה מנסה להרגיע אותי אבל אני באמת כועסת. אני מסכימה על כך שהתקשורת צריכה לדווח בדיוק מה שקורה גם כשקשה!!! אבל!!!! לא חסרים לנו דברים טובים בעם!!! הרי המאבק הוא לא רק פיזי המאבק הוא מאבק נפשי, מאבק על הרוח! לנו נהרגו 426 אנשים יקרים ולהם נהרגו 1000+ אנשים והם לא מתייאשים!!! הם מוכנים להאבק עד הסוף וזה כי יש להם מטרה והיא להשיג את הארץ הזו ולכן כל טיפת יזע שלהם שווה בשבילם. אני דורשת (!!!) מהתקשורת לקיים את מה שהיא לקחה על עצמה וזה להגיע לכל בית ולהשפיע עליו וכך היא תעשה ותתחיל להחיות את החיים לאנשים בארץ כי אנחנו חיים!!! ובזמן שאנחנו חיים אנחנו צריכים להיות חזקים ול-ש-מ-ו-ח מאחלת חיים טובים ומאושרים ובעז"ה נזכה לשקט ואהבה ושלום וכל טוב!!!

 

[rshamir]

זה קיים

תחזרי חמישים שנה אחורה לברית המועצות הקומוניסטית ותמצאי בדיוק את מה שחיפשת.

 

[kawa1500]

הבהרה לרשמיר

חברה מגוייסת אינה חייבת בעליל ליצר סטלינים והיטלרים למינהם. אולי קשה לך לקבל זאת אבל רק הגיוס הכללי של הישוב היהודי בארץ ישראל משך שנים לא מעטות איפשר את הקמת המדינה הזאת. לחברה מגוייסת יש הרבה כח - ראה את החברה הפלשתינית בימים אלו. גיוס כללי לא מתבטא רק בצו -8 . ביטויו העקרי הוא בהנחת מחלוקות פנימיות לגיטימיות הצידה - על מנת שתתאפשר התמודדות בהצלחה מירבית עם האיום הקיים. אין כאן סתימת פיות ואין כאן איום שילטוני! זו התגייסות מרצון וזה גם מה שהראתה לנו המדיה האמריקנית בסאגת התאומים-אפגניסטן. בחלוף האיום החיצוני - נמשיך איש בדרכו כי זאת מהות הדמוקרטיה שאנחנו מגינים עליה כעת יחד עם קיומנו הפיזי.

 

[טל קר]

לא רק לו קשה לקבל זאת. גם לי

התגיסות מרצון? ואם לא רוצים להתגיס מרצון? איך "מרצנים" אנשים באופן דמוקרטי? יש כאן סתימת פיות. וגם מכיון שאין קונצנזוס על מהו האיום הקיים ומהי עוצמתו. לא שוכנעתי מנימוק הגיוס הכללי של הישוב היהודי. כמו שלא שוכנעתי מהנימוק של ´רק התורה שמרה על עמנו, הא לך קנס על מכירת חמץ בפסח´. אני רואה איום שמפחיד אותי מאוד. איום על הדמוקרטיה. איום בצורת חשיבה פאשיסטית שאני נתקלת בה בכמה פורומים. איום של ´דמוקרטיה זה טוב, *אבל* ´. האבל הזה מדאיג אותי מאוד. אגב המדיה האמריקנית בסאגת אפגניסטן אם אכן הם הציגו רק עמדה אחת, זה בהחלט סתימת פיות ,כי בהחלט היו גם דעות אחרות ,שהתנגדו להפצצת אפגניסטן.

 

[kawa1500]

טל קר היקרה

אני אשפוך את דמי כדי שאת תמשיכי לא להסכים איתי. זאת מהות הדמוקרטיה משום שההנחה הבסיסית היא שאנחנו באותו מחנה!!! לשנינו יקרים אותם ערכים. לא כל אי הסכמה רעיונית היא סתימת פיות. הסכמה גורפת היתה מקובלת בפוליטבירו הסובייטי - וכל הסכמה גורפת לדעה כזו או אחרת (ימן או שמאל) היא לא תקינה. עד כאן בענייני דעות! התגייסות חברתית למאמץ לא אומרת שהחשיבה חייבת להפוך לסכמטית והומוגנית. התגייסות החברה בעת משבר - ואנו העת משבר - נועדה להגנת הקיום הפיזי במובנו הארצי ביותר. לכשיחלוף הזעם - ולא צריך מומחים לדעת מתי זה קורה - נחזור איש איש לגפנו תאנתו בסטתו ישיבתו ומסעדתו - לפי עדיפות אישית שאין לאיש זכות לחטט בה. אם תפרידי בין זכותך המלאה לחשוב ולהתבטא במסגרת חברה חופשית לעובדה שהחיים כופים עלינו לעשות מעשים שהם מכוערים בעליל על מנת שנבטיח את קיומנו לפי הבנתנו , יתכן ואיזשהו הגיון יכנס לטירוף. את עושה עוול לעצמך ולנו בכך שמושגים כמו פשיזם שגורים על לשונך בכזאת קלות שעה שאת מתייחסת לדמוקרטיה האמיתית היחידה (!) במרחב התיכון.

 

[טל קר]

ראשית, ישראל איננה דמוקרטיה אמיתית

בעיני, ויש עוד כמה דברים שצריכים להשתנות בה בתחום השוויון בין אזרחיה על מנת שתהפך לכזו. אבל זהו איננו נושא הפורום. שנית, לצערי אני רואה סביבי מצד לא מעטים ביטויים פאשיסטים שהדמוקרטיה מהם והלאה. עוד יותר לצערי, אני רואה חלק מהם גם כאן בפורום. למשל הדרישה שהתקשורת תהיה מגויסת היא פאשיסטית בעיני. התקשורת איננה זרוע שלטונית, ואסור לה להיות כזו. אין קונצנזוס בחברה בסוגיה הבטחונית של מהו המשבר, מה עומק המשבר, ומה אמצעי הפתרון של המשבר, לכן איני יכולה להיות ´מגויסת´ לנפנף דגלים ולצעוק ´תנו לצהל לנצח´. אתה מדבר בלשון רבים, שאיננה מקובלת עלי. "לעובדה שהחיים כופים עלינו לעשות מעשים שהם מכוערים בעליל על מנת שנבטיח את קיומנו לפי הבנתנו " מה שאתה רואה כעובדה, בנוגע למה עלינו לעשות, איננו עובדה בעיני אלא דעה. ההבנה שלי, איננה ההבנה שלך, ולכן מפחיד אותי כשאתה אומר ´הבנתנו´. דווקא בזמנים כאלה חשוב לדעתי להצמד לדמוקרטיה ולא להעיף אותה לכל עבר. דווקא בזמנים כאלה כשיש פעולות חשובות בפתח, חשוב שנקבל מידע שלם, ולא תקשורת מגויסת. במיוחד שישראל היא מדינה רצופת משברים עם ובלי מרכאות. לא רוצה להדחק הצידה, עד להודעה חדשה. יכולים לעבור שנים עד שהמשבר הזה וזה שלאחריו וזה שלאחרי אחרי אחריו יעברו.

 

[kawa1500]

שכל ישר

כל בר דעת ועבורך נוסיף גם ברת-דעה יכול להבחין על נקלה מתי "עובדים עליו" . כמאמר לינקולן: אפשר לשקר לחלק מהאנשים כל הזמן ולכל האנשים חלק מהזמן אך לא לכולם כל הזמן. מכאן שאין אפשרות לגייס את דעת הציבור אלה עם היא נכונה לכך בדיוק כפי שאין אפשרות להכריח משהו לאהוב משהי רק משום שנראה לה שכך צריך. בעניינים אלו התקשורת יכולה לצעוק עד שיאפס כוחה וללא הואיל! התגייסות מרצון היא דחף פנימי הנובע מהבנה שבכורח. בשל כך גם לא היו, ואין בליבי דבר אל אלו שלא נושאים בנטל הקיום פה, למשל סרבני גיוס מטעמי מצפון או חרדים (אבל אמיתיים!). אם התקוממתי ואני מתקומם נגד אלו שמגשימים אידאולוגיות על חשבון הקופה הציבורית. הנטיה לחפש שלמות ערכית בעולם כל כך מורכב (דיוגנס ופנסו) יש בה חן ילדותי האופיני לגישה הילדותית של שחור-לבן בכל תחום. אני לא אומר זאת בנימה של העלבה או משהו כזה. זו גישה אופינית לילדים וכך מבנה עולמם. היכולת להכיר במגבלות ולעשות פשרות נקראית התבגרות. מההכרה שההורים הפרטיים שלנו אינם כל יכולים ועד להבנה שהעולם והחברה בה אנו חיים גם הם "מסריחים" לעיתים קרובות. היכולת לאחד שורות על רקע הסכמה רחבה (=גיוס לנושא או לרעיון) הינו מנגנון לחיזוק יכולת ההתמודדות תחת לחץ.התגייסות מרצון הנגזר מהבנה אינה מילה גסה . אני בטוח שהיית מאושרת לו התגייסה כל החברה בארץ אחרי המניפסט הפמיניסטי בו את דוגלת. וללא קשר לנושא המדובר, בולטת בדבריך מידה מתלהמת ובלתי מתפשרת שהינה אופיינית לכל מי שנעול בעמדותיו ולא משנה מה הן.הפועל היוצא הוא שהדעות היחידות שיתקבלו על ידך יהיו אלה שלך או שדומות להן. בהבט זה אין לי בעיה ויבושם לך.

 

[טל קר]

אז זהו, שלא. ../images/Emo3.gif

הדרך שלי לדעת מה קורה בשטחים, מה עושה צבאנו, ומה קורה בצד השני, זה אמצעי התקשורת. אני לא שם פיזית. לכן הם יכולים לכתוב שנהרגו חמישה חיילים, והם יכולים לכתוב שנהרגו שניים. הם יכולים לכתוב שהרסו עשרה מבנים או שהרסו שבעה. עכשיו תגיד לי איך אני אמורה לדעת אם עובדים עלי או לא? באמצעות השכל הישר? הרי אנחנו ניזונים מאמצעי התקשורת. אם יגידו לנו שערפאת אמר ככה או מובארק אמר אחרת, איך בדיוק תוודא את זה, אם לא דרך אמצעי תקשורת? כך שבהחלט אפשר לגיס את דעת הציבור באמצעות מידע חלקי. אתה מדבר איתי על התגיסות מרצון ודחף פנימי, ואני לא חשה שום רצון ושום דחף פנימי, ושמע איזה קטע, אני מכירה הרבה שלא גם כן. אני חושבת שדווקא בעולם כל כך מורכב חשוב שיהיו ערכים שינחו אותנו ושנשתדל לפעול לאורם. אני חושבת שהגישה היותר ילדותית זה ללכת עם הרוב, שאם הרבה אומרים הם בטח יודעים, שיאללה, נתגיס כולנו, ותנו לצהל לנצח. דווקא לעצור ולחשוב, נראה לי בוגר יותר. כנראה שאצלך הדברים הם הפוכים, אבל זו זכותך. למרבה האירוניה, הגישה שנתפסת בעיני כשחור/לבן היא גישתך. מגבלות ופשרות הן לא שחור ולבן. אנשים שונים תופסים מגבלות אחרת ופשרות אחרת. התגיסות מרצון הנגזרת מהבנה אינה מילה גסה, זה נכון. אבל אם אין הבנה? שוב, למרבה האירוניה, אני רואה את המידה המתלהמת והבלתי מתפשרת שהינה ואפינית לכל מי שנעול בעמדותיו וגו´. אתה מדבר על קונצנזוס במקום שבו הוא איננו בנמצא. תגדיר למה הכוונה "יתקבלו על ידי". אם "יתקבלו" זה במובן של יראו לי הגיוניים ונכונים, זו טאוטולוגיה. אני אוחזת בדעות שלדעתי הן נכונות והגיוניות, ולכן הדעות שלי יראו לי נכונות והגיוניות. ואם משהו אחר יראה לי נכון והגיוני, הוא ישר יוטמע בדעה שלי, וחזרנו לנקודת ההתחלה.

 

[1חוחית]

דווקא הזועקים על סתימת פיות סותמים

פיות. כי מהי סתימת פיות, אם לא מניעת האפשרות מקולות אחרים להישמע? אצלנו, משום מה, רועמים דווקא קולות מזן (או נכון יותר) מצד מסוים (נחשו אם זה צד ימין או צד שמאל), ובשם אי סתימת הפיות מאביסים אותנו בלי סוף בברקים וברעמים של הצד "הנבחר", כאשר הצד השני מאוזן ע"י אפשרות להשמיע קול מינורי לפני שקמים עליו ואחרי שמהסים אותו בביקורת מתלהמת, מתנשאת וזחוחת דעת של שופרי הצד הנכון. יוסי שריד, יוסי ביילין, זהבה גלאון ודומיהם הם דוגמאות מובהקות לקולות מהצד הנכון שימהרו להסות כל קול שאינו נוח לאוזניהם בשיתוף פעולה מלא ובהתמסרות מוחלטת של התקשורת המתחסדת, שהיא גם מי שגידלה ורוממה וקידשה את טיבי ובשארה וכיוצא בהם, מעל ומעבר לפרופורציות הטבעיות שצריכות להיות לקולות כאלה בקרבנו. ומה עם החופש שלי למנוחת אוזן מכנופיית שריד-ביילין-גלאון-טיבי- בשארה, בלי אינוסי לשמוע אותם השכם והערב על כל צעד ושעל? מה עם החופש שלי לצפצף על מה שיש להם לומר בלי סוף? מה עם החופש שלי לשמוע קולות שאני כישראלית בזהות ומודעות רוצה לשמוע ואנוסה להיווכח שמהסים אותם? יש לי החופש לכבות את הרדיו? גם ברוסיה האדומה אולי היה חופש דומה לאנשים שלא לשמוע רדיו ולא לקרוא את פרבדה, אז שאפסיק לשמוע את קול ישראל (שנדמה לפעמים כי הוא רדיו בתחפושת של קול פלסטין דווקא) או לקרוא את הארץ ואת מדורי השמאל הקיצוני הרבים מנשוא בעוד עיתונים שמתיימרים להיות עיתונים ישראליים?

 

[טל קר]

אז לא הבנתי, את זועקת על סתימת

הפיות, או לא, ושל מי?

 

[1חוחית]

אני מתנגדת לזועקים נגד סתימת פיות

שדואגים רק לפיות שלהם ושל דומיהם ומשתדלים מאוד לסתום פיות אחרים בעילה אלגנטית כזאת או אחרת. בקיצור, שתלטנות יתר על אמצעי תקשורת בידי צד אחד בלי ספק יוצרת למעשה סתימת פיות של צד אחד. ואגב, דמוקרטיה אינה צריכה להתחלף לדיקטטורה של מיעוט, כפי שקורה אצלנו. ראו את מיעוט סרבני הגיוס שצווח מעל כל דף עיתון בלי כל יחס לגודלו ולהשפעתו על האוכלוסייה. למה היה צריך לשמוע אותם בלי סוף? ("מזל" שהחדשות הבוערות דחקו אותם לפינה הראויה להם).

 

[טל קר]

צריך לשמוע אותם, כי הם משהו שונה.

סליחה על הדוגמא הנדושה, אבל ברוב הפעמים כלבים נושכים אנשים. אז תתפלאי שאדם נשך כלב הפך לחדשות? מדווחים על מה שהוא לא בהתאם לשגרה, לא על דברים רגילים שאין בהם כל חידוש.

 

[greywolf]

"מחברה מגויסת לחברה אזרחית"

בעיני דווקא הפלורליזם שמתבטא בריבוי דעות בתחום הארגונים ההתנדבותיים מגביר את העזרה ההדדית בעם (עם התוצאה הבלתי נמנעת(?) של הסרת אחריות הממשלה). היווצרות החברה האזרחית בישראל תורמת לדאגה לתחומים שבעבר הוזנחו על ידי המדינה המגוייסת מדאגה לעובדים זרים/ מהגרי עבודה, שכונות שהוזנחו למרות תוכנית שיקום שכונות ועד לאיכות הסביבה. ריבוי קולות דווקא מביא, לעניות דעתי, להגברת הדאגה, בעוד שגיוס לקול אחד מביא להצמדות לתמה אחת.

 

[Le Parisien]

בעניין עיתונות מגוייסת...

כאדם החשוף לעיתונות ישראלית ובינלאומית כאחד, אולי אפתיע אתכם אם אומר שהמידע המגיע לאזרח הישראלי דרך העיתונות הישראלית הוא כבר מסונן ומוטה. הווי אומר: העיתונות כבר מגוייסת ומשמשת כשופר השלטון והמערכת הצבאית. קיים המון מידע חשוב שלא מגיע לקורא הישראלי וחבל שכך משום שהיכולת שלו לנתח את האירועים ולגבש השקפת עולם ביקורתית נפגמת. בסופו של דבר כשמגיעה עת ההחלטה (בחירות למשל) אין בידי האזרח מספיק עובדות שיאפשרו לו לבחור בהתאם לאינטרס שלו ולהשקפת עולמו. האספקלריה בה הוא רואה את המציאות, מעוותת. לא נדרשתי למחקר אקדמי כדי לבסס טענה זו (אני נתקל בה יום יום כבר כמה שנים) אך שמחתי שניתוח כזה נעשה ואף פורסם ע"י ד"ר דניאל דור בספרו "עיתונות תחת השפעה". הספר יצא לאור בשנה שעברה והאינפורמציה הנמצאת בו רלוונטית מאד גם כעת. השורה התחתונה היא שמי שמעוניין בעיתונות מגוייסת, שומט למעשה את הבסיס לקבלת החלטות מושכלות הנוגעות לגורלו. דבר זה מסוכן שבעתיים בישראל.