למה למה????

למה למה????

אתמול הרגשתי נורא. חיפשתי דרך חדשה לפגוע בעצמי, אז קניתי פעם ראשונה כדורים משלשלים...
עוד בעיה שנכנסתי אליה, עוד דרך לפגוע בעצמי (כאילו שאין כבר מספיק...).
עד שאני אכנס לתל השומר מי יוע מה יהיה המצב שלי? ובינתיים, ני רק מדרדרת...
עוד חודש, חודשיים לחכות?
מה יהיה איתי??????????????????
אוף כבר!
שונאת לחיות...
הדיכאון שוב מתחיל להשתלט עלי...
 
שכחתי לרשום טריגר


 

לוטה1985

New member
אל תתחילי עם המשלשלים האלו

אין לך מושג איזה נזק בלתי הפיך זה עושה, וזה מוציא רק נוזלים, זה לא באמת מוציא אוכל זה בולשיט.
אולי טיפול פרטי עד תל השומר? קבוצת תמיכה?
 

sanest

New member
תזהרי ממש:(

המשלשלים האלה ממש ממש ממכרים, הם רק יזיקו לך בלי להרזות או משהו כזה.. זה יכול לגרום לזה שהגוף שלך כבר לא יוכל להסתדר לבד אלה יהיה תלוי בהם. בהתחלה זה כדור או שניים ואז זה מפסיק להשפיע ומגבירים את המינון ומנסיון זה יכול להגיע לעשרות כדורים ביום, וזה מגיע ממש מהר!
תחזיקי מעמד עד האשפוז
 
בטוח זה לא

מוריד במשקל? כי זה מה שיעזור לי כרגע...
להרגיש שוב שליטה על משהו. כל מה שאני עושה לא עוזר.אני לא רואה את עצמי שורדת עד האישפוז. זה יכול להיות בעוד חודשיים!!!
שונאת את הגוף שלי, שונאת את עצמי, שונאת את העבר וההוה שלי, העתיד לא מבטיח...שונאת לחיות, שונאת לאכול, שונאת לא לאכול, שונאת טיפול, שונאת משקל, שונאת דיכאון (!), שונאת לבכות, שונאת חרדה, שונאת קלוריות, שונאת הקאות, שונאת דם, קשה עם המשפחה, שונאת בדידות, שונאת שונאת ושונאת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הרשימה לא תיגמר...

ואני גם שונאת את ההתבכינויות שלי...

ואת היום הזה
ובכלל את החיים...............................................

סליחב על ההתפרצות הזאת.
אני לא מאמינה שאני שולחת את זה, אבל אני חייבת. ושניה אח"כ אני אצטער על זה.
אוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
 

sanest

New member
בטוח.

זה מוריד במשקל, אבל הכל נוזלים, ככה שזה רק יותר גרוע.
אין לך מה להצטער, קשה לך מאד, זה הגיוני שתתפרצי ככה..
תעדכני מה קורה
 

קולדון

New member
בדיוק, מוריד בנוזלים..

לרזות זה לא יעזור לך... ואפילו להיפך, כי הגוף נהיה תלוי בזה, ואחכ מערכת העיכול נדפקת ויותר קשה להחזיר אותה למצב מתפקד נורמאלי.
 

קולדון

New member
אבל,

עד האישפוז... את לא צריכה לחכות ולהמשיך להרוס.
אפילו שקשה, הזמן שיש לך לחכות יכול להיות גם לטובה.
את יכולה להתחיל להתרגל לרעיון של ההחלמה.. להתמודד עם הקושי שזה יעלה וגם... לחשוב על כל התקווה שזה יביא. הסוף להרס והדיכאון והבלאגן.


וגם, להתחיל עם כל מה שאת יכולה כדי להתקדם כבר עכשיו.
לא לחכות לאישפוז ועד אז לשבור את הכלים.

אני יודעת שקשה לך, זה עובר כל כך חזק.
את מוזמנת לפרוק כאן כמה שאת רק יכולה, ולעשות כל דבר כדי לא להעצים את ההרס.

את ממש לא תשיגי יותר שליטה עם המשלשלים, רק יותר בעיות..
 
לא

רק הטילו הגבלות מסוימות על קנייתם.
לצערי, מי שתרצה להשיג את זה, כמו כל חומר לא חוקי/מסוכן/קשה להשגה אחר, תוכל.
 
את צודקת לגמרי אבל...

בדוגרי, איך עושים את זה?????????????
והדיכאון המטומטם הזה רק מתגבר...
איך ממשיכים עם החיים???
אני גם כבר לא רוצה אישפוז. אין לי כח...רוצה למות וזהו!
כמה שאני פוגעת בעצמי, הקאות, משלשלים, חיתוכים...

לא טוב לי! בכלל!

למשיא אולי יש רעיון איך מתגברים על זה? ועוד עכשיו אני בלי טיפול...
 
ואחרי כל הדברים שכתבו לך כאן-

איפה הכדורים נמצאים? עדיין אצלך?
מקומם בזבל. אם את מתקשה לעשות את זה בעצמך תתני אותם למישהו אחר שיעשה את זה. קדימה, עכשיו.
 

kiki girl

New member
אני

הייתי זורקת את הכדורים , עכשיו לפח מחוץ לבית! בלי לחשוב פעמיים. פשוט תעשי את זה ברגע שאת קוראת את המילים. זה לא יעזור לך לרזות, זה רק ירידה בנוזלים ודפיקת מערכות בגוף שמשבשים את המערכת הנורמלית של הגוף ,, המטבוליזם ועוד דברים...
אז חבל.
דבר שני, דיכאון שמשתלט שוב, צריך להתייחס אליו ברצינות ולא לשקוע איתו, זה מאוד קל לקבל אותו בזרועות פתוחות וחסרות תנועה. כי יש משהו בדיכאון שאתה נהיה לפעמים שווה אליו. לפעמים הוא חולף כמו שהוא בא ואם זה לא משהו שחולף מעצמו אז שווה להיעזר אולי בטיפול תרופתי לפעמים רק בשביל ההתחלה. כדי לעזור לך להרגיש יותר טוב. זה נורא חשוב. זה לא אומר שתעזרי בזה תמיד. את לא צריכה להרגיש ככה. מותר לך להרגיש טוב, ואני בטוחה שברגע שהמצב רוח יעלה את תרגישי יותר טוב עם הרצון לחיות ועם עצמך.
לא לחכות, לקבוע תור אצל דיאטנית אולי של הקופת חולים שלך, לבדוק עם הרופא משפחה ולהתייעץ איתו אם יש אפשרויות נוספות עד לתחילת האישפוז.
יש אנשים שאפשר לפנות אליהם. תמיד!

תרגישי טוב!
 
עדיין לא זרקתי

אמי לא מעיזה. אני חייבת אותם!
למרות שכל האזהרות פה די הלחיצו אותי...
אף אחד בבית לא יודע מזה, ואני לא יכולה להגיד לאף אחד, ככה שזה נתקע איתי.

לגבי הדיכאון, אני כבר על כדורים. 3 כדורים ליום, וזה לא עוזר לי...
הפסיכיאטר אמר שאין לו עוד תרופה לתת לי, שכדי שאני אצא מזה אני צריכה טיפול אינטנסיבי...
אז אני באמת תקועה...
ורק מידרדרת ומידרדרת.
אני מפחדת!
כל יום הוא סיוט חדש בשבילי...
 
את יכולה להפסיק את זה עכשיו

קחי את המשלשלים האלה ותזרקי אותם לפח הזבל. לא הפח בבית, אלא ממש תרדי לרחוב ותזרקי בפח של הבניין. אחר כך תיכנסי לפורום לעדכן אותנו שעשית את זה. אני מאמינה שאת יכולה לעשות את זה, תרגישי כזה ניצחון אחרי זה! מה דעתך? אני בינתיים כאן למחוא לך כפיים כשתחזרי.
 
איזה חמודות אתם! כולכם!!!

היה לי עכשיו בולמוס מטורף!!!!
כמה זמן אפשר בלי לאכול???
והקאתי.
ואני לא מצליחה לישון!!!
איזה סיוט!
משהוא ער עכשיו?
 
כמה זמן אפשר בלי לאכול

יש כאלה שיכולים יותר ויש כאלה שפחות, השאלה היא למה לנסות? למה לבחון את גבולות יכולת הסבל שלנו? מה אנחנו מנסות להוכיח בזה ולמי זה מועיל בדיוק?
וכן, טבעו של הגוף לפצות על חסרים, ולכן בכל פעם שתצומי יותר ויותר זמן - כך הבולמוס עתיד להיות יותר ויותר קשה. מין סידור מעצבן שכזה.
 
זרקתי!!!

הייתי ערה מלא בלילה, והחלטתי שבבוקר אני אזרוק את המשלשלים.
קמתי מוקדם בבוקר, וזרקתי אותם!!!!!!!!!!!!
איזה מזל ששיתפתי אתכם, בזכותכם, ורק בזכותכם זרקתי את זה!!!!!
זהו! כבר לא נמצא!
 
למעלה