למה ? למה?
אני כבר אוטוטו שלושה חודשים על הדרך הטובה והנכונה.. בלי אוכל זבל, בלי להקיא (היו כמה שבירות בשלושה חודשים, אך ניתן לספור אותן עלי יד אחת.). אני עושה את זה לבד, כי אני לא מאמינה בכל הטיפולים פסיכולוגים דיאטניות ולא יודעת מה, כבר ניסית והם לא עזרו לי . אני שלושה חודשים נקיה, ובחיים לא הייתי ככה, ניסיתי הכל כבר עשר שנים בזבזתי כסף על טיפולים וכלום, אבל עכשיו שלושה חודשים בתוך זה , אני מתחילה לתהות למה???? למה אני עושה את זה.?? כלומר בהתחלה כשהתחלתי , התלהבתי כלכך שאני מצליחה, שזה לא כזה נורא, אפשרי, וכולם ממש קדו לי (כל אלו שיודעים), והתלהבו, ועכשיו ההתלהבות ירדה, וכולם הורידו את הרגל מהגז (כולל אותי), ומחשבות של למה אני עושה את זה בכלל, למה אני מתאמצת. מתחילות לעלות בראש.. מתחיל לעלות בי הרגש של אולי פעם בכמה זמן זה בסדר להקיא, מי אמר שלא? ואני מתחילה ממש מלחמה עם עצמי, וזה מתיש אותי קצת, אני מפחדת לפול לזה, להישבר , להפסיק עם הקו הטוב והבריא שלי.. אוף אוף אוף
אני כבר אוטוטו שלושה חודשים על הדרך הטובה והנכונה.. בלי אוכל זבל, בלי להקיא (היו כמה שבירות בשלושה חודשים, אך ניתן לספור אותן עלי יד אחת.). אני עושה את זה לבד, כי אני לא מאמינה בכל הטיפולים פסיכולוגים דיאטניות ולא יודעת מה, כבר ניסית והם לא עזרו לי . אני שלושה חודשים נקיה, ובחיים לא הייתי ככה, ניסיתי הכל כבר עשר שנים בזבזתי כסף על טיפולים וכלום, אבל עכשיו שלושה חודשים בתוך זה , אני מתחילה לתהות למה???? למה אני עושה את זה.?? כלומר בהתחלה כשהתחלתי , התלהבתי כלכך שאני מצליחה, שזה לא כזה נורא, אפשרי, וכולם ממש קדו לי (כל אלו שיודעים), והתלהבו, ועכשיו ההתלהבות ירדה, וכולם הורידו את הרגל מהגז (כולל אותי), ומחשבות של למה אני עושה את זה בכלל, למה אני מתאמצת. מתחילות לעלות בראש.. מתחיל לעלות בי הרגש של אולי פעם בכמה זמן זה בסדר להקיא, מי אמר שלא? ואני מתחילה ממש מלחמה עם עצמי, וזה מתיש אותי קצת, אני מפחדת לפול לזה, להישבר , להפסיק עם הקו הטוב והבריא שלי.. אוף אוף אוף