הכל בראש!
בטח כבר שמעתן את זה לא אחת בעבר. שמתי לב שבאופן אישי כשאני עסוקה בעניין מסויים והראש שלי מועסק בו אז באופן טבעי ללא שום כפייה או אילוץ אני אוכלת כמידת הצורך רק כשאני רעבה ועד שאני שבעה כי הרצון שלי הוא לא לאכול אלא הוא מכוון כלפי דבר אחר וזה משאיר את האוכל רק כצורך הכרחי ולא יותר. חוץ מזה שעליי למצוא את חוסריי האמיתיים שאני מנסה למלא באמצעות האוכל שכמובן לא עושה זאת אלא רק מחמיר את המצב.
