למה לי פוליטיקה עכשיו?
[כתבתי את זה ביום שני, לפני הבחירות]
בחירות 92'. אמא ואבא הולכים להצביע ולוקחים אותי איתם כדי שאני אראה איך נראית דמוקרטיה. "אמא, מי זה רבין?" "אבא, איך יודעים שאתה לא מרמה ושם שני פתקים?" (הראש הקרימינלי שלי, בגיל 6). אני זוכרת את המקום, ושהיו שם הרבה אנשים. אתה היית בן 13 או 14, בערך בגיל של אחותי הקטנה היום. רבין ניצח. אבא ואמא שמחו. הכל היה אז יותר פשוט, או שזה סתם נראה לי ככה כי הייתי קטנה מדי בשביל להבין. אני זוכרת שבשבילי בגין היה האיש שהחליק באמבטיה ושבר את הרגל, וכשהוא מת אז לא היו סרטים מצוירים בטלויזיה.
בחירות 96'. אתה שולח אותי לקחת סטיקרים מכל מי שעומד בצמתים, כדי שיהיה לנו אוסף סטיקרים משלנו (ניסית לשכנע אותי שזה מגניב). אני בת 10 כמעט, אתה עוד מעט בן 17. אתה אומר שבבחירות הבאות אתה כבר תוכל להצביע. אתה מסביר לי כמה זה חשוב להצביע ועוד כל מיני דברים על דמוקרטיה ואני מקשיבה לכל מילה שלך, כי אתה תמיד הבנת הכל וידעת להסביר הכי טוב. אני חוזרת עם הרבה סטיקרים, אתה צוחק עלי שהבאתי יותר מדי של ביבי, כי אנחנו בכלל לא בעדו. אני שואלת אותך למה אנחנו לא בעדו. אתה אומר שהוא לא ימשיך את הדרך של רבין, "את זוכרת שהדלקנו נרות בכיכר?", כבר עברו כמה חודשים מאז, אבל לא שכחתי. עכשיו כבר עברו 10 שנים, ואני עדיין זוכרת. בסוף ביבי ניצח, ואתה היית מאוכזב. אמרת שלא יהיה פה טוב עכשיו.
בחירות 99'. חצי שנה אחרי שנהרגת. אני יוצאת לאסוף סטיקרים בצמתים- הפעם כבר לא בשבילך. הפעם כבר יש לי דעה משלי, בגיל 13 אני כבר גדולה מספיק בשביל להחליט במי אני הייתי בוחרת, אם הייתי גדולה מספיק. הפעם אני מביאה סטיקרים של ביבי סתם בשביל הצחוקים, ומאיימת על אמא שאני אשים אותם על האוטו שלה. אמא ממש לא אוהבת את ביבי, היא חושבת שהוא היה צריך לצאת כבר מלבנון. בכיתה אנחנו מתווכחים בשעת חברה אם צריך להחזיר את הגולן או לא, ואם צריך לצאת מלבנון. זאת השנה שבה נהרגת, והכל עדיין טרי- כל פעם שמדברים על לבנון אני מתכווצת. אני לא יודעת אם שאלת את עצמך לפעמים מה אתם עושים שם ובשביל מה אתם בכלל מתים שם. אם חשבת בכלל שגם אתה יכול למות שם. ברק ניצח, שמחתי. אחרי שנה יצאנו מלבנון.
בחירות 2001. אני חושבת שאנחנו כמו רפובליקת בננות- רוצחים פה ראש ממשלה, ואז בחירות כל שנתיים. אבא מספר לי למה הוא לא אוהב את שרון. אמא אומרת שהיא לא סומכת עליו. "אבא, מי יותר גרוע, ביבי או שרון?" אבא חושב ואומר "ביבי". אבל שרון נכנס ללבנון. אם הוא לא היה נכנס לשם, אתה היית חי היום? זה טפשי לחשוב על זה, או להאשים אותו. מה שהיה היה. חברה שלי אומרת שרק שרון יכול להכניס לערבים האלה, ואני אומרת לה שתפסיק לדבר ככה כי גם הם בני אדם. היא אומרת לי- "איך את יכולה לאהוב את הערבים האלה אחרי שהם הרגו את אח שלך?" , אני אומרת לה שתשתוק ושזה בכלל לא קשור. "אתם, הימנים, מאשימים את הערבים. אני מאשימה אותנו". שרון נבחר. אני אמרתי שלא יהיה פה טוב.
בחירות 2003. אני חושבת שכבר לא היה ממש אכפת לי- הייתי בת 17 כמעט, כשאתה היית בגילי היה לך אכפת, לא? אולי זאת רק המציאות שהשתנתה, אולי כבר נעשיתי אדישה אחרי כל מה שקרה פה. כבר לא היה לי אכפת ששרון ייבחר. במילא אין אף אחד שאני מאמינה לו. קצת קנאתי בך, שאתה ידעת בדיוק מה הדעה שלך וגם היה לך במי לתמוך. אבא אומר שהוא לא מאמין ששרון שוב נבחר, ושלעם הזה יש זכרון קצר. אמרתי לו שלפחות זה לא ביבי. בכלל, מה האפשרות השניה? מצנע? מי הוא בכלל? אז שיהיה שרון. יותר גרוע לא יכול להיות פה. זה לא שסלחתי לו על לבנון, פשוט כבר לא אכפת לי.
בחירות 2006. אני יודעת למי אני מצביעה. מעניין אם גם אתה היית מצביע להם. מחר, בפעם הראשונה אני אלך להצביע. אני אסמן 'וי' על עוד אחד מהדברים שכל אזרח עושה בחיים שלו, על עוד דבר ברשימה של הדברים שאני אעשה ואתה כבר לא. בבחירות הבאות היית אמור להצביע, וזה היה כבר לפני 10 שנים. כמו בשיר- "מאז שעזבת, הרבה השתנה כאן". אם רק היית יודע. יצאו מלבנון ונכנסו לעזה ויצאו מעזה והיו הרבה בחירות והרבה פוליטיקאים, אבל כמעט שלא היו פה מנהיגים. ראש העיר שלנו יהיה כנראה ראש הממשלה הבא, וראש הממשלה נמצא בתרדמת בהדסה. אתה מת כבר שבע וחצי שנים, פספסת די הרבה. כבר לא כל כך אכפת לי מי ייבחר, בסוף כולם יעשו את אותם הדברים בכל מקרה. אני לא כמוך, אני לא מפגינה בצמתים, ההפגנה היחידה שהייתי בה היתה לפני שנתיים בכיכר רבין בעד הנסיגה מעזה. בינתיים יצאו גם משם. לא בכיתי, כמו שבכיתי כשיצאו מלבנון. אתה יודע שיצאו משם ביומולדת שלי? הייתי בת 14, כמו אחותי הקטנה היום. מחר אני אלך להצביע, פעם היינו מתווכחים כל הזמן מי יותר טוב בשביל המדינה, היום מתווכחים מי לא יהרוס אותה הכי מהר. כבר אין ויכוחים סוערים, אין כמעט תיכוניסטים שעומדים בצמתים. אני חושבת שכולם נהיו קצת אדישים, לא רק אני.
אתה יודע, שהשיר שאני הכי אוהבת של משינה זה "למה לי פוליטיקה עכשיו?" אני אוהבת גם את "תחזור, תחזור". הוא תמיד מזכיר לי אותך, כששרים "אל תבכי, אחות קטנה, זה לא פשוט את מבינה". זוכר שהיית מנגן לי על הגיטרה "יהיה טוב, יהיה טוב כן, לפעמים אני נשבר..", נראה, אולי הפעם באמת יהיה. רוב הסיכויים שלא, אבל אף אחד לא מת מקצת תקווה. מחר כשאני אצביע אני אחשוב עליך, אתה תהיה איתי כמו שהיית איתי עד עכשיו בכל צעד שעשיתי בחיים, מאז שעזבת.
[כתבתי את זה ביום שני, לפני הבחירות]
