למה לי לקחת ללב..?

[hadas 85]

למה לי לקחת ללב..?

נשמע פשוט אבל לא..
אני בת 28 ועדיין לא משנה מה ולא משנה מי, אני לוקחת ללב כל דבר.
כל אחד שמכיר אותי אומר שזה החיסרון הכי גדול אצלי שעלול לעכב אותי בכל מיני תחומים בחיים
זה נכון ואני מסכימה רק שמעבר לזה אני לא יודעת איך להתגבר על זה.
יציאה לא במקום, מבט שאפשר לא נכון, דיבורים של אחרים עליי ... כל דבר.

אשמח לעצה

 

[ladybug4NLP]

אכן אולי את שייכת לסוג של אנשים המכונים או

מכנים את עצמם רגישים.

יש לזה גם צדדים טובים, את רגיש לעצמף ואולי גם רגישה לזולת ועל כן מתייחסת אחרת, שמה לב לפרטים, ממעיטה לפגוע.

רגישות זה דבר נפלא אם יודעים לנתב אותו למקום הנכון.

שימי לב הם נקודות התורפה, מהו הטריגר שמעורר בך את הרגישות הבלתי רצויה.
והם תמיד היית כך?

כשהרגישות הופכת למועקה או לגורם מפרגיע בחיים, אפשר ללמוד כלים בטיפולים קצרי מועד איך להתגבר על הרגישות "העודפת".

 

[wipeout1]

היי

זה אולי נשמע פשוט אבל בהחלט לא.
קודם כל, הלקיחה שלך ללב היא דבר שובה לדעתי, אבל אין ספק שיש מקום להקל על עצמך בהדרגה.
מאוד רצוי שתרחיקי מעצמך לאט לאט את המחשבות הקשות האלו-איך הייתי, מה מדברים עליי, הדברים האלו הם כמו משקולות שברגע שיירדו ממך, תחושי הקלה.
את מקסימה, וגם אם הדברים האלו מעכבים אותך בכל מיני תחומים בחיים, תסתכלי על הסרת העכבות האלו כתהליך.
תנסי להשתדל להיות פחות נוקשה עם עצמך לגבי העניינים שסובבים אותך, ניכר שיש בך רגישות ויש בזה צדדים מצוינים, אבל גם סבל שאת חווה. אני מאחל לך המון הצלחה, מקווה שעזרתי במעט.

 

[ommerl]

לקחת ללב

מה זה אומר לקחת ללב?
לדעתי המצב הזה של "לקחת ללב" זה הקצנה של יכולת אנושית חשובה מאוד- היכולת לקלוט מידע מהסביבה ולשנות את המצב הפנימי בהתאם למידע.

כדי להשתלב בחברה, למשל, חשוב לקלוט את הרמזים והקודים החברתיים כדי לעקוב אחרי ההתנהגות שלך ולהתאים אותה לקודים של החברה.

הבעיה היא שלא כדאי להיות מושפעים מידיי מהסביבה, כי אז קורה מה שאת סובלת ממנו- לוקחים הרבה מאוד דברים ללב וזה גורם לסבל גם כן.

פתרון אפשרי הוא לדעת מה את רוצה בחיים ומה מביא לך אושר, להתמחות ולהתמקד בזה. זה ייתן לך מרכז מאוד חזק ויציב. לא תצטרכי להתנות את המצב הפנימי שלך במה שקורה מסביבך (מצב שאני מבין בתור "לקחת ללב").

תובנה נוספת שאת יכולה להבין היא שבהיסטוריה של האדם, היכולת של לקחת ללב, להשתנות בהתאם לסביבה החברתית, הייתה יכולת הישרדותית. היו מעט אנשים שהסתובבו בקבוצות קטנות. מספיק שאדם אחד חורג מהנורמה וכולם יודעים.

היום יש המוווווון אנשים. מליארדים בכל העולם. האדם לא חיי יותר בשבטים קטנים אבל החיווט במוח לא הספיק להתאים את עצמו.

מה שזה אומר שהיכולת הזו כבר לא חשובה כל כך להישרדות. יותר חשובה היכולת להיות בכלת מרכז יציב כדי להרגיש טוב.
כמובן שמרכז חזק ויציב לא מבטל את היכולת להיות אמפטית ולקלוט קודים חברתיים. זה רק נותן לך את האפשרות לבחור האם לקחת ללב או לא.


הערה קטנה: התאוריה האבולוציונית הקטנה שהצעתי לעיל לא שייכת לשום מחקר כלשהו. זו השערה שיכול להיות שהיא נכונה ויכול להיות שלא.

 

[יעל ניסן]

באמת לא פשוט

לו הייתה חנות בה אפשר היה לקנות 'עור של פיל'... זה היה פתרון פשוט... אבל אין. בינתיים.
כדי שיקרה שינוי צריך להשקיע זמן ואנרגיה
אין משהו אחד שמישהו יכתוב פה שמחר בבוקר תוכלי ליישם ולהמשיך את היום בלי לקחת ללב.
אם כניסה לתהליך של שינוי חשוב לך, חשבי עוד קצת בינך לבינך והגדירי מה היית מוכנה לעשות כדי להשיג את השינוי הזה. כאמור: זמן ואנרגיה. רק את יודעת כמה את יכולה להשקיע בדבר.

ומה אפשר לעשות?
ללכת לטיפול, לאימון אישי, לטיפול התנהגותי, להתחיל עם סוג של "שיעורי בית" בהם את מכניסה עצמך לסיטואציות ולומדת לתפוס קצת מרחק או פרשנות אחרת, למצוא דרך להשתלב בטיפול קבוצתי עם מרחב מוגן וכר נרחב ללמידה, להתחיל לכתוב יומן/בלוג בו את מנסחת את התגובות שלך ובוחנת אותן ממרחק של זמן... יש מה לעשות, אבל כדי שיקרה שינוי צריך לעשות.

ובאמת אולי הצעד הראשון בעשייה הוא לבוא הנה, אבל עכשיו הזמן והאנרגיות להשקיע בשינוי הם שלך בהתאם לכוחך ויכולותיך.

תהליך של שינוי אינו תהליך קל - מצד שני גם לקחת הכל ללב יום יום זה לא בדיוק תהליך קל.

צריך לבחור ולהחליט מה עושים