למה לחץ???

[בונבונית דרומית]

וונקובר, קנדה

 

[שיר לי שני]

אז לא שכנות

אלפרטה, ג'ורג'יה...

 

[B l u e D e v i l]

אני מאוהבת במבטא הדרומי.אבל קשה להבין אותו

אתם מסתדרים עם זה?

 

[בונבונית דרומית]

זה קרוב לאת'נס?

הייתי שם פעם בביקור באוניברסיטה. עיר מקסימה אבל הרגו אותי עם השיגעון פוטבול שלהם (והכלב קמע שבא אתו).

 

[נומלה]

ללואיזיאנה יש נמר קמע

חי, נושם ומפחיד ולוקחים אותו למשחקים.
כלב זה בדיחה.

 

[בונבונית דרומית]

זה הזוי לחלוטין

מצטערת שאני ככה סוטה מהנושא.
באתנ'ס יש חנויות שלמות שמוכרות מוצרים (כולל תמונות קנבס ענקיות) של כלב בולדוג מכוער בטירוף. יש שם פסלים של הכלב ברחוב ועוד היו מודעות אבל בחלק מהחנויות בגלל שהכלב התורן (מן הסתם יחליפו אותה באחד הצאצאים שלו) מת! חשבתי שהגעתי לאזור הדמדומים.

 

[נומלה]

יש לזה ערך אנטרופולוגי

כאן הקמע הוא מין חפרפר - סנאי כזה (אני אפילו לא זוכרת איך קוראים לו) אבל לא מחזיקים חיה אלא יש אדם מחופש כמו בובה ענקית. אולי זה ההבדל בין הדרום לצפון.

 

[שיר לי שני]

איפה זה כאן?

 

[נומלה]

כרגע?

מינאפוליס

 

[B l u e D e v i l]

הזכרתן לי פרק מבנות גילמור

לייל יש כלב בולדוג שקוראים לו דן שמפוחלץ ולקראת משחק חשוב המשפחה הולכת גם להצדיע לפוחלץ (דן המקורי) וגם מביאה חתיכות בשר מיוחדות שנשמרו מראש לדן הנוכחי שעובר בין כל האורחים.

אם אני זוכרת נכון היה בארץ לבני יהודה או משהו איזה תרנגול שבסוף מישהו עשה ממנו תרנגול כפרות.

 

[עלה לא נידף]

היא לא מרשה לנו הרבה דברים

אני אוהבת אותה, לשמחתי זה מצחיק אותנו.

 

[shelycat]

מה שלמדתי אחרי הלידה הראשונה

שלי היה לשים גבולות.
יש אצלנו מספר סבים יוצא דופן וכל אחד רוצה וחושב שמגיע לו מתוך אהבה גדולה פלך נכבד וקבוע מהזמן השבועי שלנו.
בשלב כלשהו הודעתי שגם לי מגיע פלך מהזמן שלי, גם לי מגיע זמן לעצמי , גם לי מגיע זמן עם בעלי והילדה. ולכן מי שרוצה לעזור יעזור איפה שמתאים לי. לא צריכה בייבי סיטר, צריכה זמן להתקלח בנחת.
לא צריכה לקבל אורחים או להתייצב אצל כולם בתקיפות שהם רוצים, רוצה זמן לשבת לארוחה עם בעלי במקום כל הזמן לכבס, לתלות לארוז לנסיעה, לחתל ולהניק.
רוצה לאכול לא לבשל.
וכאן בסעיף האחרון המשפחה נכנסה- רוצים אותנו? תאכילו אותנו בשעות שרלוונטיות לנו (כלומר הביקור הוא גם בשעה שאני יכולה לאכול והם מעסיקים את הילד אם יש צורך).
כל היתר לפי ״הולכים לאיפה שנעים״, לא לאיפה שעושים ייסורי מצפון.
אין ביקורי פתע לא מתואמים, בשבע הבית לא משנה אם רק קפצתם להסניף את הילד מתרוקן כי מתחילה תרגולת שינה ( או בכל שעה שמתאימה באותו רגע) וזהו.
מהר מאוד הבנתי שאני חייבת לשבור את החוקים לכדי אין חוקים קבועים כי אז התפרצו עלינו כאילו אני חייבת לנמק למה אני עייפה , או אצל חברים או סתם בתחתונים מול הטלוויזיה.

אחרי כמה פרצופים לסירוב להזמנות ואמירות כמו ״ תודה אבל הנושא לא מתוח לדיון״ בנושאי עצות שלא ביקשתי וכולם התיישרו לכללים החדשים של המשפחה שלנו.

 

[fwooper]

גם חמותי הייתה מתעקשת על זה בהתחלה

אסור להישבר. אני מבינה אותך גם לי לא התאים להשאיר את הילד שלי, שינק ובכה המון- כל הזמן, איתה. מה גם שאיך שהיא נגעה בו הוא היה צורח ולא מסתדר איתה.
כל פעם הייתה דורשת (לא מבקשת אלא ממש דורשת בכעס) למה אני לא משאירה לה אותו וכו'. הייתי אומרת לה שאם היא רוצה לבוא להיות איתו היא יכולה- גם אני פה. אני לא רוצה לצאת לבלות והיא לא תכריח אותי לצאת מהבית. אני לא מפריעה לך שאתם ביחד שחקי איתו כמה שאת רוצה ואל תכריחי אותי לצאת מהבית כשלא בא לי.

מה הקטע של אנשים ללחוץ תהרגי אותי..............

 

[fwooper]

עוד משהו

לא היה דבר כזה אצלי לבוא בלי לתאם. גם אם חמותי הייתה מגיעה בשעה שלא קבענו עליה המשכנו בשגרה רגילה. אם הילד ישן לא הערתי אותו, אם זה זמן לינוק- הוא ינק בחדר נפרד. אם זה מקלחת אז עכשיו מקלחת. אחרי פעם פעמיים היא דייקה כמו שעון שוויצרי ותיאמה הכל מראש.

אבל זאת אני אני יודעת שלא כולם מסוגלים להיות "לא מארחים" כמו שהייתי כלפיה....אבל הבן שלי והשגרה שלו באמת היו חשובים לי יותר..

 

[שיר לי שני]

מה שכן, הזכרת לי

כשאבי ז"ל נפטר, לפני כמה חודשים, חברה יקרה שלי היתה איתן אצלנו בבית בזמן הלוויה, והביאה לי אותן לבית דודתי, שם התכנסנו אחרי.
כשהגיע זמן ה 30, היא לא יכלה, אז קבעתי עם חברה יקרה אחרת.
בשבת שלפני כן, ישבנו אצל חמותי, והיא שואלת מי יהיה איתן. עניתי שסביר להניח שאותה חברה, שהיא כמו אחות בשבילי.
ענתה לי "למה לא תביאי אותן ואני אשב איתן בחוץ?".
כאילו, גם תביאי אותן ליד בית העלמין, גם נשב בחוץ בחום במקום במזגן, והעיקר - למה שזה לא יהיה איתה...
עכשיו, מילא אם הייתי עונה שאין לי סידור עדיין, יכול להחשב כהצעת עזרה.
אבל זה היה בעצם "למה החברה שלך ולא אני"

פשוט התעלמתי מהחלק הזה של השאלה, כי התשובה הכנה היתה "כי איתה נח לי ועליה אני סומכת". במקום זה עניתי רק "עדיף להן להיות במזגן, בבית שלהן" ....