למען השלום, ועל אינטרסים
א. ההצהרה שלו הייתה: וויתורים כואבים ל מ ע ן ה ש ל ו ם. לא לשכוח את הסיפא. ב. הערכותיהם של רוב אנשי הבטחון ככולם כמעט, דיברו על סיכון גדול שכרוכה בו ההתנתקות, והוא, התעלם מאזהרותיהם. עם כל הכבוד לו לאריק שרון, האם אתה רוצה לומר שהוא ידע טוב מהם ? בינתיים, זה לא נראה כך. בדרום חיים על ניסים, (הקסאמים), עניין של זמן . הרמטכל: אין לצבא תשובה לקסאמים. בנוסף- מה שאתה כותב שכדי להיות ראהמ האדם מוכן לסכן אינטרסים- מסוגים שונים- כל עוד הפגיעה שולית . חברתיים (רווחה), יחסי חוץ, ומעילות. זה מעניין, כי אפשר לראות זאת ממש אחרת: שרון היה מוכן לסכן את המדינה כולה, וכך אכן עשה, למען האינטרסים האישיים הצרים שלו ושל משפחתו, אם נכונה התיאוריה כפי שהוצגה בספר "בומרנג". (ההתנתקות- כדי לחפות על מה שהגדרת "מעילות"). כך או אחרת הוא לא שעה לעצות המומחים כולם, ובחר לפטר את אלה שסברו אחרת ממנו. רמס כל ערכי מוסר (אם לא התכוון לקיים את הבטחותיו למרכז הליכוד מדוע התחייב לכך מראש?) ובעיקר גנב את המנדט שניתן לו, כדי לעשות דברים שאיש לא חלם שיעשה אוליי גם לא הוא עצמו. ראש הממשלה הקודם גם פתח פתח לבאים אחריו לנהוג בדרכו כך שגם אם תאמר שסכנת הקסאמים בנגב אינה סכנה קיומית ואינה פגיעה ברמה הלאומית הרי שהמשך המדיניות של נסיגות חד צדדיות על ידי קדימה, בהחלט יכול/עלול להביא אותנו אל פי התהום. לא מתוך רצון רע, כפי שכבר אמרתי אוליי אפילו מתוך נאיביות או פשוט חוסר חזון, שרון הכניס אותנו, להערכתי ולהערכת חלק גדול בעם, לסכנה גדולה. עשיית מהלך כביכול בשם האינטרס הלאומי, כשאתה אוטם אוזניך לעצות כל המבינים, אינה דבר שאפשר לעבור עליו כך בפשטות לסדר היום.