למה לא ברק?
פעם אמרו לי שתמיד צריך לפתוח במשהו טוב על מישהו...אז נתחיל בדברים הטובים שברק כן עשה: 1) אימץ את החלטות ועדת וינוגרד ופעל לישומן. 2) יצא מלבנון. ועכשיו נתחיל בבעיות שלי עם ברק: 1) מגלומניה- ברק הגיע לפוליטיקה אחרי רצח רבין ב96' ומונה לשר הפנים בממשלת פרס. ב97' הוא כבר התמודד על ראשות המפלגה וניצח. ב2001, לאחר שהפסיד לאריאל שרון, עזב את החיים הפוליטים. עכשיו ברק חוזר לחיים הפוליטיים, אבל גם עכשיו ברק רוצה להגיע ישר לכיסא הרם של יו"ר מפלגת שלטון ולהגיע לרה"מ. ברק שוב מוכיח כי בשבילו מפלגת העבודה היא לא יותר ממקפצה בדרך ללשכת רה"מ. ברק רוצה לחזור לחיים הפוליטיים-אדרבא, שיוכיח את עצמו קודם כל כח"כ מן המניין, כשר, ורק אח"כ שינסה להגיע שוב לתפקיד היו"ר. 2) שקרים לבנים-ברק נהנה להגיד שהוא השתנה, שהוא לא אותו אהוד שהיה בפעם הקודמת, שהוא למד להקשיב,ללמוד גם מאחרים. אני שואל אתכם, ומבקש מכם לחשוב על זה, אם הוא באמת למד לעבוד עם אחרים, ולמד להקשיב, ורוצה אחרי הבחירות לעבוד ביחד עם המפלגה, איך הוא מעז בכלל לתקוף את המפלגה? האם אדם שכל יום תוקף את המפלגה, את מוסדות המפלגה, את יו"ר המפלגה באמת עושה עליכם רושם שהוא מוכן להקשיב למישהו מלבד עצמו? ברק במהלך ה4 שנים האחרונות אהב מידי פעם לתקוף את המפלגה, ותקף אותה גם לאחר הבחירות האחרונות. איך הוא מצפה לעבוד אח"כ עם האנשים שהוא תוקף כל יום? או שמא הוא לא מתכוון לעבוד איתם... איך הוא מצפה לשקם את המפלגה שהוא תוקף כל הזמן ולקבל את אמון המפלגה? או שמא הוא מתייחס למפלגה כקרש קפיצה בלבד?!? 3) ראש קטן- ברק במהלך ה4 שנים האחרונות מסתובב בעולם ומרוויח מיליונים, טס כל שני וחמישי לחו"ל ומרצה בפני אלפי אנשים. למרות שמרבית נסיעותיו של ברק הנן למטרות פרטיות, לעסקיו הפרטיים, האבטחה שסביבו ממומנת ע"י אזרחיי ישראל, ע"י מיסי המדינה, כספים שיכלו ללכת למקום אחר. ברור לי שהשב"כ הוא זה שקבע שברק חייב לקבל הגנה-אבל אם נסיעותיו התכופות של ברק הן למטרות אישיות, מן הראוי שהמימון להגנתו יגיע לפחות בחלקו מכיסו הפרטי. ברק אגב, ממשיך להגיד שאין לו חלק בהחלטות ואלה החלטות השב"כ ולכן הוא לא צריך לממן את זה מכיסו. אדם שמשחק אותה ראש קטן-שלא ינסה להגיע לתפקיד גדול! 4) כישלון חילוני- ברק רץ בבחירות ב99' עם הבטחה לשינוי סדר היום במדינה, לבצע מהפכה חילונית, אך למעשה ברק לא רק שלא ביצע מהפכה חילונית אלא חיזק את החרדים. ברק היה זה שהתחיל בחוק טל, חוק גזעני שמפלגה בין דם יהודי לדם יהודי. ברק הביא את "המהפכה החילונית" לשולחן הכנסת וממשלה רק לקראת סוף הקדנציה שלו, כשכבר היה ברור שאין לו סיכוי להחזיק את הקואליציה והדבר הריח ריח חזק ומסריח של קמפיין בחירות. 5) כישלון מדיני- ברק הוכיח במגעים עם סוריה כי הוא אינו אמיץ כפי שהוא רצה לחשוב וכפי שמכר לכולם. למרות שהיה לו הסכם כמעט גמור ביד עם סוריה הוא התקפל בטענה שדעת הקהל לא תתמוך בהסכם כזה. מנהיג אמיתי לא נגרר אחרי דעת הקהל אלא מוביל אותה. אם המצב הוא כמו שברק אמר, בשביל מה אנחנו בוחרים מנהיגים...ניתן לסוקרים להחליט את כל ההחלטות המרכזיות במדינה. 6) כישלון מדיני- ברק הלך לקמפ-דיוויד והציע הצעה שלדעתי היא מרחיקת לכת, יותר מידי(חלוקת ירושלים?!? כניסת פליטים?!?). אבל ניחא, הוא ניסה...ערפאת(יש"ו) בחר לדחות את ההצעה ופתח במתקפת הטרור נגד ישראל. ברק לא השכיל להבין שפניו של ערפאת לא לפתרון מדיני אלא לפתרון סופי ובחר להראות כאילו הטרור משיג הישגים והציע בטאבה יותר ממה שהציע בקמפ-דיוויד. 7) כישלון צבאי- בתחילת האינתיפאדה עלה המון פלסטינאי על קבר יוסף ופצע אנושות את מדחת יוסף, חייל מג"ב אשר שירת בקבר. ברק, למרות שהצבא היה ערוך ומסוגל לפנות ולהציל את מדחת יוסף ז"ל בחר להפקיר את החייל בידי האספסוף הפלסטינאי ולסמוך על כוחות הביטחון הפלסטינאיים. מפקד אשר מפקיר חייל בשטח מועלה למשפט, ולרוב נפסל מלשמש בתפקידי פיקוד. ראש מדינה אשר מפקיד את חייליו בשטח בידי האויב אינו ראוי לקבל את מושכות ההנהגה בשנית. 8) כישלון צבאי- היציאה מלבנון, באופן עקרוני, הייתה טובה! יצאנו מהבוץ הלבנוני אשר היינו שקועים בו במשך 18 שנה. היציאה עצמה הצילה אלפי חיילים ממות. אך לכל דבר יש צורה, והצורה שבה ברק הורה על היציאה מלבנון, בחסות החשיכה, במהירות, כמו גנבים בלילה הייתה נוראית וגרמה לנזק תדמיתי לישראל, כשישראל נתפסת כבורחת מהחיזבללה, דבר שהוביל לחיזוק תיאוריית החיזבללה שישראל מבינה רק כוח ובכוח אפשר לסלק אותה מכל מקום! ברק גם הפקיר, כמו את מדחת יוסף, את חיילי צד"ל לרחמיי אנשי החיזבללה. 9) כישלון פוליטי- ברק תוקף עכשיו, כחלק מהקמפיין שלו את נתניהו ואת המדיניות הכלכלית שלו, אך ברק תמך במדיניות הזו עד לא מזמן, ולמעשה הוא בדעות הכלכליות של נתניהו. נזכיר גם שברק הבטיח על הזקנה במסדרון, אבל הפעולות שלו ב10 דקות וחצי שהיה רה"מ גרמו לנזק עצום למשק ולמיתון מתמשך. ברק מבחינה כלכלית היה כישלון וברגע שהתחיל להתערב בפעולות של בייגה יצר בעיה קשה! ברק לא פתר את בעיית הזקנה במסדרון, ולמעשה, גם לא ממש ניסה כיוון שהיה עסוק מידי בנושא המדיני. אדם חד גווני וצר עין שאינו מסוגל לפעול בשני מישורים, המדיני והחברתי, בו זמנית אינו ראוי לתפקיד רה"מ. 10) כישלון פוליטי- ברק תוקף את פרס על רצונו להיכנס לממשלת אחדות עם שרון ולהיות שר חוץ. אבל ברק, לברק יש חוקיים אחרים כנראה, כיוון שלא אחת הוא הצהיר שכוונתו המרכזית היא להביא לבחירות ולכהן כשר הביטחון בממשלת אחדות לאומית תחת הנהגת רה"מ שרון! אז לפרס אסור "לזחול" לממשלת אחדות כדי להיות שר חוץ, אבל לברק מותר לזחול לממשלת אחדות כדי להיות שר ביטחון? אחד בפה ואחד בלב-ואף אחד בכיסא יו"ר מפלגת העבודה! מוגש כחומר למחשבה.
פעם אמרו לי שתמיד צריך לפתוח במשהו טוב על מישהו...אז נתחיל בדברים הטובים שברק כן עשה: 1) אימץ את החלטות ועדת וינוגרד ופעל לישומן. 2) יצא מלבנון. ועכשיו נתחיל בבעיות שלי עם ברק: 1) מגלומניה- ברק הגיע לפוליטיקה אחרי רצח רבין ב96' ומונה לשר הפנים בממשלת פרס. ב97' הוא כבר התמודד על ראשות המפלגה וניצח. ב2001, לאחר שהפסיד לאריאל שרון, עזב את החיים הפוליטים. עכשיו ברק חוזר לחיים הפוליטיים, אבל גם עכשיו ברק רוצה להגיע ישר לכיסא הרם של יו"ר מפלגת שלטון ולהגיע לרה"מ. ברק שוב מוכיח כי בשבילו מפלגת העבודה היא לא יותר ממקפצה בדרך ללשכת רה"מ. ברק רוצה לחזור לחיים הפוליטיים-אדרבא, שיוכיח את עצמו קודם כל כח"כ מן המניין, כשר, ורק אח"כ שינסה להגיע שוב לתפקיד היו"ר. 2) שקרים לבנים-ברק נהנה להגיד שהוא השתנה, שהוא לא אותו אהוד שהיה בפעם הקודמת, שהוא למד להקשיב,ללמוד גם מאחרים. אני שואל אתכם, ומבקש מכם לחשוב על זה, אם הוא באמת למד לעבוד עם אחרים, ולמד להקשיב, ורוצה אחרי הבחירות לעבוד ביחד עם המפלגה, איך הוא מעז בכלל לתקוף את המפלגה? האם אדם שכל יום תוקף את המפלגה, את מוסדות המפלגה, את יו"ר המפלגה באמת עושה עליכם רושם שהוא מוכן להקשיב למישהו מלבד עצמו? ברק במהלך ה4 שנים האחרונות אהב מידי פעם לתקוף את המפלגה, ותקף אותה גם לאחר הבחירות האחרונות. איך הוא מצפה לעבוד אח"כ עם האנשים שהוא תוקף כל יום? או שמא הוא לא מתכוון לעבוד איתם... איך הוא מצפה לשקם את המפלגה שהוא תוקף כל הזמן ולקבל את אמון המפלגה? או שמא הוא מתייחס למפלגה כקרש קפיצה בלבד?!? 3) ראש קטן- ברק במהלך ה4 שנים האחרונות מסתובב בעולם ומרוויח מיליונים, טס כל שני וחמישי לחו"ל ומרצה בפני אלפי אנשים. למרות שמרבית נסיעותיו של ברק הנן למטרות פרטיות, לעסקיו הפרטיים, האבטחה שסביבו ממומנת ע"י אזרחיי ישראל, ע"י מיסי המדינה, כספים שיכלו ללכת למקום אחר. ברור לי שהשב"כ הוא זה שקבע שברק חייב לקבל הגנה-אבל אם נסיעותיו התכופות של ברק הן למטרות אישיות, מן הראוי שהמימון להגנתו יגיע לפחות בחלקו מכיסו הפרטי. ברק אגב, ממשיך להגיד שאין לו חלק בהחלטות ואלה החלטות השב"כ ולכן הוא לא צריך לממן את זה מכיסו. אדם שמשחק אותה ראש קטן-שלא ינסה להגיע לתפקיד גדול! 4) כישלון חילוני- ברק רץ בבחירות ב99' עם הבטחה לשינוי סדר היום במדינה, לבצע מהפכה חילונית, אך למעשה ברק לא רק שלא ביצע מהפכה חילונית אלא חיזק את החרדים. ברק היה זה שהתחיל בחוק טל, חוק גזעני שמפלגה בין דם יהודי לדם יהודי. ברק הביא את "המהפכה החילונית" לשולחן הכנסת וממשלה רק לקראת סוף הקדנציה שלו, כשכבר היה ברור שאין לו סיכוי להחזיק את הקואליציה והדבר הריח ריח חזק ומסריח של קמפיין בחירות. 5) כישלון מדיני- ברק הוכיח במגעים עם סוריה כי הוא אינו אמיץ כפי שהוא רצה לחשוב וכפי שמכר לכולם. למרות שהיה לו הסכם כמעט גמור ביד עם סוריה הוא התקפל בטענה שדעת הקהל לא תתמוך בהסכם כזה. מנהיג אמיתי לא נגרר אחרי דעת הקהל אלא מוביל אותה. אם המצב הוא כמו שברק אמר, בשביל מה אנחנו בוחרים מנהיגים...ניתן לסוקרים להחליט את כל ההחלטות המרכזיות במדינה. 6) כישלון מדיני- ברק הלך לקמפ-דיוויד והציע הצעה שלדעתי היא מרחיקת לכת, יותר מידי(חלוקת ירושלים?!? כניסת פליטים?!?). אבל ניחא, הוא ניסה...ערפאת(יש"ו) בחר לדחות את ההצעה ופתח במתקפת הטרור נגד ישראל. ברק לא השכיל להבין שפניו של ערפאת לא לפתרון מדיני אלא לפתרון סופי ובחר להראות כאילו הטרור משיג הישגים והציע בטאבה יותר ממה שהציע בקמפ-דיוויד. 7) כישלון צבאי- בתחילת האינתיפאדה עלה המון פלסטינאי על קבר יוסף ופצע אנושות את מדחת יוסף, חייל מג"ב אשר שירת בקבר. ברק, למרות שהצבא היה ערוך ומסוגל לפנות ולהציל את מדחת יוסף ז"ל בחר להפקיר את החייל בידי האספסוף הפלסטינאי ולסמוך על כוחות הביטחון הפלסטינאיים. מפקד אשר מפקיר חייל בשטח מועלה למשפט, ולרוב נפסל מלשמש בתפקידי פיקוד. ראש מדינה אשר מפקיד את חייליו בשטח בידי האויב אינו ראוי לקבל את מושכות ההנהגה בשנית. 8) כישלון צבאי- היציאה מלבנון, באופן עקרוני, הייתה טובה! יצאנו מהבוץ הלבנוני אשר היינו שקועים בו במשך 18 שנה. היציאה עצמה הצילה אלפי חיילים ממות. אך לכל דבר יש צורה, והצורה שבה ברק הורה על היציאה מלבנון, בחסות החשיכה, במהירות, כמו גנבים בלילה הייתה נוראית וגרמה לנזק תדמיתי לישראל, כשישראל נתפסת כבורחת מהחיזבללה, דבר שהוביל לחיזוק תיאוריית החיזבללה שישראל מבינה רק כוח ובכוח אפשר לסלק אותה מכל מקום! ברק גם הפקיר, כמו את מדחת יוסף, את חיילי צד"ל לרחמיי אנשי החיזבללה. 9) כישלון פוליטי- ברק תוקף עכשיו, כחלק מהקמפיין שלו את נתניהו ואת המדיניות הכלכלית שלו, אך ברק תמך במדיניות הזו עד לא מזמן, ולמעשה הוא בדעות הכלכליות של נתניהו. נזכיר גם שברק הבטיח על הזקנה במסדרון, אבל הפעולות שלו ב10 דקות וחצי שהיה רה"מ גרמו לנזק עצום למשק ולמיתון מתמשך. ברק מבחינה כלכלית היה כישלון וברגע שהתחיל להתערב בפעולות של בייגה יצר בעיה קשה! ברק לא פתר את בעיית הזקנה במסדרון, ולמעשה, גם לא ממש ניסה כיוון שהיה עסוק מידי בנושא המדיני. אדם חד גווני וצר עין שאינו מסוגל לפעול בשני מישורים, המדיני והחברתי, בו זמנית אינו ראוי לתפקיד רה"מ. 10) כישלון פוליטי- ברק תוקף את פרס על רצונו להיכנס לממשלת אחדות עם שרון ולהיות שר חוץ. אבל ברק, לברק יש חוקיים אחרים כנראה, כיוון שלא אחת הוא הצהיר שכוונתו המרכזית היא להביא לבחירות ולכהן כשר הביטחון בממשלת אחדות לאומית תחת הנהגת רה"מ שרון! אז לפרס אסור "לזחול" לממשלת אחדות כדי להיות שר חוץ, אבל לברק מותר לזחול לממשלת אחדות כדי להיות שר ביטחון? אחד בפה ואחד בלב-ואף אחד בכיסא יו"ר מפלגת העבודה! מוגש כחומר למחשבה.