למה זה קורה ?.

[אלמנה טריה]

למה זה קורה ?.

מה יהיה הסוף עכשיו גם האייפון של גולן הלך לי לאיבוד מנסה להבין למה כל זה מגייע לי ובאמת שאין כבר כוחח שמרתי עליו ממש פחדתי להישתמש בו האמת שלא רציתי אבל קרו כמה מקרים מוזרים שכיאילו גולן ממש רצה שאני אשתמש לו בטלפון יודעת שזה נישמע מטורף אבל הלך לי הטלפון לאיבוד בשניה ואז שמתי את הSIM שלי בטלפון אחר וכל הזמן הוא כבה ברגע שהעברתי לאייפון של גולן הטלפון הקודם התחיל לעבוד רגיל ועוד לקח לי הרבה זמן להחליט לגעת לו באייפון וזה גם רק ביגלל כל הסימנים ועכשיו זה הלך לי לאיבוד לא כואב לי שהלך הטלפון כמו שכואב לי שזה שלו עם כל החברים המשחקים הרשימות ההפליקציות וכו' זה היה הוא ועכשיו גם זה נעלם נימאס ליי מרגישה שעד שאני מיתמודדת עם משהו נופל עליי מיד משהו חדש שכואב לי ומדאיג אותי לא מבינה למה זה קורה לי.

 

[נסיכת הכוכב]

המכשיר אבד לך בבית ?

או אבדת אותו מחוץ לבית ?

 

[דוביבר]

נקודת מבט קצת אחרת

טריה יקרה, אכן נשמע כמו עוד רגע כואב וקשה בסגת ההתמודדות הקשה שאת עוברת. הכתיבה היא מזור ראשוני וטוב לכך, כפי שבודאי הבנת. פריט מידע מדכא ולא מועיל: יהיו עוד רגעים קשים כאלו. פריט מידע קצת מעודד ומועיל מאוד: ככל שהם יבואו - תתמודדי איתם טוב יותר - מבטיח. פריט מידע חשוב, לא תמיד מובן מאליו, אבל ממש מעודד: יהיו גם רגעים של חסד ועוצמה ואפילו שמחה. מקווה בשבילך שכבר גילית כמה מהם. פרט לכל זאת, עניין אחד פעוט: את כותבת שאת מנסה להבין למה כל זה מגיע לך. מבזק עדכון קצר שאיכשהו פספסת: זה לא מגיע לך!!!!! ותרי מיידית על הנסיון להבין למה זה מגיע לך כי זה לא. אם חיפוש תשובות וסיבות הוא בכל זאת חלק מתפיסת החיים שלך - נסי אולי לחשוב למה זה קרה ? (למרות שעבורי לפחות זהו מידע לא רלוונטי. הידיעה של תשנה את המצב וע"פ השקפתי גם לא תעשה את ההתמודדות איתו לקלה יותר) אבל למה זה מגיע לך ? זה פשוט לא!! שבוע טוב ושליו דובי

 

[הים רגוע]

דוביבר ../images/Emo45.gif

דברי טעם אמרת ... ביום שהתאלמנתי בחרתי בחיים , הבנתי שכל שאני עושה זה לזכותי ולחובתי , מאז אין עשו לי, דפקו אותי , לקחו לי... מחפשת קרן אור של תקווה בכל דבר . אין לי את הלוקסוס לשבת ולבכות .. טלי

 

[דוביבר]

עוד זה מדבר וזה בא

ימים ספורים לאחר מותה של אישתי החלטתי לוותר על השתתפות בתחרות "מי מסכן/ה יותר ?". אין בכך משמעות או תועלת. אין מנצחים בתחרות זו - רק מפסידים. אין כל מקום להשוואה מי מסכן/ה יותר - מי שאיבד/ה את בן/בת הזוג באופן מפתיע או מי שהייתה לו/לה האפשרות והזמן להתכונן לכך ? מי שהיו לו/לה ולבן/בת הזוג ילדים/ות או מי שלא ? וכו' וכו' עד שקראתי על הבעל שרצח את אישתו והותיר את שלושת ילדיו יתומים מאם ונטולי משענת אב לתמיכה. הם ניצחו בתחרות הארורה שלא התקיימה כלל. אני מספר על כך כדי להציע שבעולם דמיוני, אירוני וציני שהיה מתבונן על השכול גם מנקודת המבט (המופלאה בעיני, אבל אני לא דוגמא) של הומור עצמי השחור בודאי הייתה מתקיימת תחרות סיפורים על שם איוב, תחת הכותרת "עוד זה מדבר וזה בא" ובה היו מועלים כל הסיפורים של כולנו, שנכללים תחת ההרגשה הכל כך מוכרת שאת מכנסת אותה תחת המשפט :"נימאס ל. מרגישה שעד שאני מיתמודדת עם משהו נופל עליי מיד משהו חדש שכואב לי ומדאיג אותי". עוד מאותו בית מדרש. במהלך השבעה היה למישהי צורך לצטט לי (באופן לא מדוייק, אבל לא משנה) את המשפט "האדם עושה תוכניות ואלוהים צוחק". זו הייתה הפעם היחידה בשבעה שבה לא שלטתי בתגובותיי והטחתי בה "אם הוא צוחק עכשיו - אז החשבון שלי איתו הרבה יותר ארוך ממה שחשבתי. בסוף - כשנתחשבון - הוא יהייה חייב לי". בנימה אופטימית זו ובציפייה לסוף השבוע החורפי והסוער שמבטיחים לנו דובי

 

[שיבולת7]

דובי,כל כך כל כך מסכימה ומזדהה עם תפיסת עולמך

אני כבר וויתרתי מזמן על "למה דוקא לי? למה עכשיו? למה..." ו"הומור שחור" זה אחד מתחביבי המרכזיים. ..( לצד ציניות וקיטורים מזדמנים. אנ מתמקדת בתחביבים זולים שלא דורשים מציאת ביביסיטר

) לי ולו הייתה "תחרות מסכנות" משלנו..שנהנינו להשתעשע בה..בעיקר כשהמצב לא היה כל כך משעשע..(תמיד אמרתי לו שבטח האנשים ששומעים אותנו מתפוצצים מצחוק בקולי קולות, במהלך הכימותרפיה,בטוחים שהגידול שלו בראש..). אני הטחתי בו שרשימת הסטטוסים שאספתי במהלך חיי ( " יתומת צה"ל , מאומצת,בת להורים גרושים ונשואה לחולה סרטן סופני" ) בטוח תזכה אותי באיזו מדליית מסכנות, או לפחות מועמדות ל.. זה לא קרה. גם לא כשהוספתי "אלמנה" לרשימה. עד היום אני טוענת שהזוגיות שלנו לא שיוויונית בכלל. אני נושאת בעול גידול הילדים ותחזוק הבית..והוא ...הוא "נח על משכבו"... זה פייר זה? אתמול ביליתי יום שלם עם שלישיית המוסקטרים שלי בפארק. כל כך קל היה לחשוב על כמה שהוא חסר..ובאופן מפתיע זה לא הדבר הראשון שעבר לי בראש. נהנינו. ממש נהנינו. לא "למרות",לא "לצד". פשוט נהנינו. לסיום היום,הלכנו לאכול גלידה בבית קפה ליד. הרגשתי אסירת תודה על זה שיש לי 3 ילדים נהדרים,שיש לי כח לרוץ איתם,לשחק כדורגל וכדורסל,לקפוץ על המתנפחים ולצחוק. ואמרתי להם את זה. אמרתי להם עד כמה אני אוהבת אותם ועד כמה הם ממלאים את חיי. ואז דברנו קצת על אבא שלהם..ובעיקר על כמה הוא היה שמח לראות אותנו שמחים ומאושרים. כפי שכבר כתבתי..אני מתגעגעת מאוד. זה כנראה לא יעבור לעולם. (וכמי שגדלה כבת לאלמנה בעצמה..יודעת שזה לא עובר. גם לא אחרי 38 שנים. גם לא כשיש זוגיות טובה חדשה). אבל אפשר למצוא סיבות לשמוח. וזה הולך ונעשה קל יותר לגלות אותן. שבוע נהדר לכולם.

 

[הים רגוע]

שיבולת ריגשת אותי

מצדיעה לך על הדרך והיכולת . טלי

 

[tul9ad]

אלמנה יקרה

אני כל כך מבינה ומזדהה איתך, אכן בהתחלה נראה שהכל קורה , כל הדברים הרעים קורים שוב ושוב וזה תמיד מחזיר לטרגדיה. בעלינפטר באופן פתאומי לפני שבעה חודשים, ובחודשים הראשונים הטרגדיות לא הפסיקו לפקוד את משפחתי הכל נראה נורא ולא מובן ותמיד חזרה השאלה, למה, למה זה קורה לנו, לא מספיק שאיבדנו אותך אך החיים מתחילים לחזור לשפיות לאחר כמה חודישם, לאחר שמעכלים, מפנימים ומבינים שהבעל האהוב לא יחזור יותר, ומבינים שהכאב תמיד יהיה שם. אך החיים והשגרה חזקים יותר מהכל, ובאיזה שהיא דרך מופלאה הכל חוזר למקומו. קבלי חיבוק ענק ושולחת כוח וסבלנות

 

[הים רגוע]

../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אלמנה מתוקה , קוראים דברים ואין מה לעשות נגדם לא בידייך לשנות זאת. זה לא מגיע לך ואף אחד לא עושה זאת נגדך, ותנסי להסתכל על היש ולהתרחק מהאן ... וממליצה לך לקרוא את מה שכתב דוביבר מספר פעמים ... שולחת לך חיבוקכח ..

טלי

 

[אשד היחידה]

אלמנה ! מה אוסיף על דברי הנחמה וההדרכה

שנאמרו לך כאן. הכל אמת כי זו המציאות האייפון יכול היה להעלם גם בתקופה מוקדמת יותר כאשר בעלך היה עדין איתך . לא? נסי ברוגע עד כמה שניתן לשחזר את היותך במקומות. ואולי תופתעי כשתמצאי אותו מחכה לך בסבלנות . הלוואי.

 

[אלמנה טריה]

תודה. בשורה טובה

מיסתבר שני נערים דתיים מצאו את הטלפון הםפ יתקשרו והחזירו לי אותו ואני הגעתי להחלטה אני הולכת לרכוש לי טלפון חדש ואת זה אני ממסגרת לא בא לי לעבור עוד פעם את הסיוט הזה .

 

[הים רגוע]

חמודה

שמחה שמצאת את הפון ..אבל למסגר? זה לא קצת מוגזם? לדעתי את יכולה להשתמש בו והתייחסי לטלפון כאל חפץ הוא לא מורשת ,אפילו שהיה בשימושו. הפלאפונים של אישי נגנבו ביום שקבל דום לב, באותה תחנת רכבת שנפל ,הבן עוד דבר עם האיש שאחז בטלפון ואמר לו תבוא מהר לתחנת הרכבת אביך נפל ..ומאז לא ראינו ולא שמענו על הפלאפונים ..את חפציו כולם חלקתי במשך הזמן, המורשת נשארת עם אוהביו לעד.

 

[אשד היחידה]

אני תומכת בדעתה של הים הרגוע