למה זה ככה?

למה זה ככה?

יש לי חבר שהוא בערך 180 ושוקל 70 קילו בקושי והוא ממש רזה כלל פעם שהוא בא אליי הוא אוכל כמו לא יודע מה ומהכל משמין.. לא משמין.. מה שבא בלי הגזה אולי 7000 קלוריות.. ולא משמין גרם! ואני בקושי אוכל כדי לשמור על משקל טוב למה זה?
 
והתשובה המתבקשת...

גנים. אחד נולד עם חילוף חומרים מסוים, אחד אחר נולד עם חילוף חומרים שונה. למה אכלתי אותו דבר כמו כל הילדים בחטיבה, אבל הם גבהו ואני נשארתי מטר וקרמבו? כי ההורים שלי נמוכים. למה אחד יפתח גמישות של שריר מסוים מאוד מהר, ואחד אחר יעבוד על אותו דבר שנים ויראה ממש מעט שיפור?... אקיצר הבנת את הרעיון... אז לו יש גנים מסוימים, ולך אחרים. את העניין של לאכול יחסית יותר ולהישאר רזה - אצלך זה יגיע במאמץ. תוספת פעילות גופנית למשל. דברים אחרים מבחינה גופנית יגיעו לך בקלות, והוא יצטרך להתאמץ בשבילם.
 
גמישות זה כבר סיפור אחר

כולם נולדים גמישים. אבל אורח החיים וכן גם התזונה, משפיעה על הירידה ברמת הגמישות. יש כאלו שירדו בגמישות בגיל מסויים ואצל אחרים זה יהיה יותר מאוחר. הירידה הדרסטית חלה בעיקר בתקופת הצמיחה והגדילה של העצמות. לכן, אם שני נערים באותו הגיל מתחילים לעבוד על גמישות, אחד ישתפר מהר יותר, כי כנראה הירידה בגמישות הייתה אצלו מאוחרת יותר, והוא עבד יותר על שימור הגמישות מאשר שיפור. הרבה יותר קשה לשפר גמישות שאבדה מאשר לשמר גמישות בגיל צעיר. אבל אפילו אם הייתה ירידה דרסטית, ניתן לשפר ע"י עבודה נכונה, הרבה סבלנות והתמדה. אני התחלתי בגיל 13 לאחר שכבר איבדתי גמישות רבה מאוד, והצלחתי ע"י אימונים להגיע לשפגאטים לכל הכיוונים. ככל שמתבגרים, הסיכוי להגיע לרמה מסויימת של גמישות הולך ופוחת. בקיצור, מה שאני בא לומר הוא, שגנים באים לידי ביטוי ברמות הגבוהות מאוד, אבל לא בשלב של שפאגטים, שאליו לדעתי כל אחד יכול להגיע אם יתאמן נכון ויתמיד.
 
למעלה