למה הנון נפלה ? (אנף , אף ..)

[אביתר30]

למה הנון נפלה ? (אנף , אף ..)

האם מישהו יודע אם יש משהו משותף בכל המילים שהאות נון נפלה מהם ? כגון חנזיר - חזיר אנף - אף הנדו - הודו ....וכן הלאה , והאם יש באיזה ספר רשימה של כל המילים האלה ?

 

[גנגי]

צר לי מאוד לאכזב אותך, אבל...

חזיר מנוקד בחטף-פתח מתחת ל-ח´: חֲזִיר, ואין בו שום דגש... כך שהסברה נאה (ברור לי מניין באה) אך לא נכונה. אף אכן מגיע מא.נ.פ., והשורש נשמר במילה "אנפוף", למשל. בכל המקרים בעברית שהיתה נ´ ונטמעה יש משהו משותף: ה-נ´ היתה תמיד בשווא נח, כלומר, ללא תנועה משלה. במקרה כזה היא בד"כ נטמעה, בעברית הקדומה (דבר שבעברית המודרנית לא קורה בגלל שהפונטיקה שלנו שונה כיום מזו העתיקה, וההתניות הפונטיות שלנו הן שונות). אין בשום ספר רשימה של המילים האלה, אבל בכל פעם שתראה דגש חזק שמקורו לא במשקל, אתה יכול לחשוד שיש סבירות די גבוהה שהיתה צריכה להיות שם נ´, ואז כדאי להצליב עם לשונות שמיות אחרות (ערבית, למשל) או לבדוק במילון בן-יהודה, שתמיד ייתן לך תשובה מוסמכת בעניין זה.

 

[hillelg]

תופעה מעניינת בארמית

היא שעושים את התהליך ההפוך, ו"מחזירים" את ה-נ´ במקום הדגש - אפילו במקום שהיא לא הייתה במקור בכלל. לדוגמה: "למנדע", כאשר מהשורש המקורי י-ד-ע (איך אני?

) נשמטה ה-י´ והפכה לדגש, וברבות הזמנים הפך הדגש ל-י´. יפה, לא?

 

[גנגי]

היה יפה לו היה נכון.

מניין הרעיון על הדגש במקום י´, הייתי רוצה לדעת?

 

[hillelg]

באמת, גנגי

את המידע הזה קיבלתי ממקור אמין באוניברסיטה העברית. הלוא ידעת אם לא שמעת על הדגש הבא בהישמטות ה-י´ בשורשים מסויימים (תק"ע בר"ג)? יצ"ת, יצ"ק, יצ"ע, יצ"ב, יצ"ר, יצ"ג. יש גם יז"ע ועוד משהו. בארמית זה עוד יותר מקובל. ראי-נא, למשל, את המילה המדוברת - מדּע. מניין הדגש ב-ד´, לדעתך?

 

[גנגי]

פעלי בקע"ת ג"ר הם עניין אחר.

והשורש שחיפשת הוא ל.ק.ח. אבל בעניין מדע - ממילה אחת אתה משליך על תופעה שלמה? הרי ברור שיש מילים שלא מתיישרות לפי הקו, זו שפה, זה דבר חי. איך מכאן אתה מגיע לזה שזו תופעה קיימת בשפה? אני חושבת שבכדי להגדיר משהו כתופעה קיימת צריך יותר מדוגמה אחת, צריך קו מסוים. כאן אין קו כזה. פעלי בקע"ת ג"ר הם קבוצה בעלת מאפיינים מסוימים, והשורש י.ד.ע. לא שייך אליהם. אם הוא מתנהג במקרה שמני מסוים על דרך נטייתם - אין זה אומר כלום על הקבוצה שהוא שייך אליה, שהרי ידוע שהיוצא מן הכלל רק מעיד על הכלל. לגבי ארמית - אולי, אין לי די ידע בנושא. אבל לגבי עברית, זו לא "תופעה לשונית". זה מקרה פרטי.

 

[hillelg]

והרי בארמית עסקינן!

מדּע היא מילה ארמית (דניאל א, ד, יז; היא מופיעה גם בדברי הימים, ספר שנכתב כידוע אחרי גלות בבל). ובאף אחת מהודעותי לא פיתחתי תיזה שלמה עם ראיות והוכחות מובנות. לא רק בגלל שאין כאן מקום לזה, אלא בעיקר בגלל שאני לא יודע. אני ניזון מספרי קיצורים למיניהם (וממקורות באוניברסיטה העברית

). את לא רוצה לסמוך עליי ועל מקורותי הסודיים - זכותך. רק שאני לא אחראי לגורל האיום והנורא שיקרה לך בעקבות זאת אחרי מאה ועשרים...

 

[גנגי]

../images/Emo7.gif בלי נאצות...

סתאאאאם.... מיהו המקור הסודי, אם יותר לי לשאול? (נשארו בי פירורי חשש מאש הגהינום...)

 

[hillelg]

לא יוסגר!

או יותר נכון, לא תוסגר... והאמת היא שאַכַּחְכָּךְ קראתי את זה בעוד איפשהו אחד. לא שאני זוכר איפה הוא, האיפשהו הזה.