למה הנאום של גרוסמן ...

[אטיוד5]

למה הנאום של גרוסמן ...

תפס כותרת ראשית במעריב? הוא חידש משהו? אותי, למשל, מטרידים הרבה יותר השקרים של הפרקליטות, המגמתיות של המשטרה.

 

[אלי ו.]

הוא חידש שבישראל עדיין יש כמיהה

למנהיג חזק, לדמות אב שיתעלם מהתקשורת ומהלך הרוח בעם, מנהיג שהוא מעל לביקורת סביבו העם יכול להתאחד. אותי זה מפחיד אבל מה אני מבין. הנאום שלו גם הזכיר לי את דה בובואר שאמרה שגם נוסטלגיה זה לא מה שהיה. אני זוכר שגם יצחק רבין ז"ל לא היה המנהיג לו גרוסמן מתגעגע.

 

[טופז2]

אולי מנהיג הוא

הוא זה שנמצא *במקום הנכון ובזמן הנכון* ולאו דוקא בגלל התכונות? גם יתכן.

 

[תם ונישלם]

גרוסמן לא כמה למנהיג

הוא כמה למציאות שלווה, רציונלית, שבה אויבינו ילחצו את ידנו המושטת לשלום. מציאות שבה פשרנות בצד השני לא תתפרש כחולשה, מציאות שבה לא תנצל ישראל את כוחה כדי להתנחל בשטחי פלשתין, ומציאות בה כאשר מושטת לפלשתינים יד , הם לא ירצו לתלוש את כל הזרוע. גרוסמן מצר על החולשה שבכוח, בעיה ממנה סובלת ישראל, ולהבדיל, ארה"ב. אנשים רציונליים, כמהים למציאות רציונלית. המשיחיים , מאמינים בבוא המשיח. לצערי נראה לי , שלפחות בעתיד הקרוב, כולם יתבדו.

 

[אלי ו.]

ראה את הנאום

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/783679.html בעיקר החלק ""בימים האלה אין מלך בישראל, ההנהגה שלנו חלולה" מוזר שהשתמשת במושג משיחיות, זה בדיוק המושג שאני הייתי משתמש בו כדי לתאר את תנועה המתגבשת מאחורי מבשר כריזמטי הנושא בשורה שברור לכל בר דעת שאינה רציונלית.

תנועה משיחית בד"כ תשלול את המצב הקיים ותשאף לא לשפר אותו אלא לשנות את המציאות בצורה חדה. השינוי הזה יהיה מהיר, עכשיו. הוא מאופיין באמונה שהמשיחיות היא רציונלית לגמרי תוך ביטול מוחלט של מבקרים כ"כופרים" או "הזויים" מתוך תפיסה שהעתיד המשיחי מובטח אם רק נאמין בדרך. כל מכשול בדרך לגאולה נתפש כ"חבלי משיח" או כ"קרבנות המשיחות" ולא יכול להתפש ככשלון המשיחות. במידה וברור שהמשיחות נכשלה חייבים למצוא גורם חיצוני ששיבש אותה (יהודה איש קריות למשל) ולא ח"ו שהמשיח עצמו היה שקרי.

 

[תם ונישלם]

אכן המשיחיות לא יכולה להכשל לעולם

מכיוון שביאת המשיח מתרחשת תמיד בעתיד. אכן בכמיהה למנהיג חזק, דאוס אקס מקינה, שיפשט עבורנו את המציאות המורכבת, שיגרום לאויב להפוך לאוהב, שיגרום לכל ישראל להיות ערבים זה לזה, מסתתרת משיחיות בלבוש מודרני. העם היהודי היושב בציון, כמו גם בני העם הישמעאלי היושב בציון, נגועים א פריורי במשיחיות הזו יותר מעמים רבים אחרים, בתוקף מורשתם התרבותית , הדתית וההיסטורית. המשיח שלי הוא עולם נטול לאום ודת , כגורמים המשפיעים על ענייני מלחמה ושלום, חיים ומוות. אני משוכנע שכאשר זה יגיע, יהיה העולם טוב יותר, רציונלי יותר , ונעים יותר. ואף על פי שיתמהמה המשיח שלי אאמין בו, שכשיבוא.... תגיע הגאןלה. ואם להיות רציני לרגע. במציאות הקשה מאד השוררת בארץ ישראל משחר קיומה, הכמיהה לפתרונות אי-רציונליים היא לא רק מפלטו של הנבל, אלא גם מפלטו של איש שוחר טוב כמר גרוסמן.

 

[masorti]

אני מקווה שאינך מתכוון חס וחלילה...

למשיחיות השלום, הידועה גם בכינויה "דת אוסלו". כי התיאור שלך נשמע הולם בצורה מושלמת את מאפייני הכת הזו. והנאום של גרוסמן הוא דוגמא קלאסית לנאום של אחד מנביאי הכת. כולל הפאתוס והאסרטיביות.

 

[shellyland]

היא לא כל כך ידועה בכינוי הזה.

 

[masorti]

אז בואריאציות על הכינוי.

 

[shellyland]

אבל הוריאציות האלה

מפספסות את הטיעון שלך, שכן הן לא מגדירות את ההסכם כסוג של דת. אם אתה רוצה לטעון שהוא כזה, חובת ההוכחה עליך.

 

[masorti]

ההסכם אינו דת...

האמונה המשיחית בהסכם וב"תהליך השלום" היא סוג של דת. תבדקי בגוגל בעברית את ביטויי המפתח "דת אוסלו" או "דת השלום", ותראי שיש להם שימוש לא קטן.

 

[shellyland]

מה "משיחי"" באמונה הזאת?

אני מבינה שנורא כיף להשתמש במושג "משיחי" כדי לבטל כל דבר שאחרים חושבים שהוא נכון ורק אתה לא, אבל הוא לא תקף כאן.

 

[masorti]

משיחי באמונה הזו...

העובדה שהמציאות מוכיחה שוב ושוב ושוב את ההיפך, ולמרות זאת חסידי האמונה הזו מתעקשים שהיא הנכונה ושהמכשולים נובעים מכל מיני סיבות מופרכות. הרי כל נסיגה שלנו וכל ויתור שלנו לפלשתינים מביא רק יותר אש ויותר דם. (עייני ערך התנתקות בשילוב עם קסאמים.) אבל חסידי דת אוסלו תמיד יטענו שהכול בגלל שלא ויתרנו מספיק, ולא חיזקנו מספיק את אבו-מאזן, ובנינו כמה קראוונים נוספים בהתנחלויות. לעולם הם לא יקבלו את ההסבר הברור והפשוט שהפלשתינים פשוט לא רוצים שלום ושתהליך אוסלו היה מתחילתו הונאה אסטרטגית.

 

[אלי ו.]

ניסיתי לעיל לנסח כללים

למאפייני תנועה משיחית. עברי על המאפיינים, בדקי אם את מסכימה איתם, אם יש לך משהו להוסיף. אח"כ בחרי את התנועה הקרובה לליבך או כל תנועה אחרת ובדקי אם מאפייניה קרובים לקריטריונים. אגב, אני לא מאוהב בכללים שניסחתי, הם נוסחו בשליפה בתגובה להערת אגב של תם ונשלם, ואשמח אם תוסיפי או תעירי עליהם.

 

[אלי ו.]

זה מה שיפה בהגדרות כלליות

כל אחד יכול להסיק מסקנות בכוחות עצמו.

 

[גילגם]

אל תאנוס!

ההיפך מחלול הוא מלא או גדוש. לא חזק לא כריזמטי לא אף אחת מן הרמיזות המניפולטיביות שלך.

: המשפט: "אני זוכר שגם יצחק רבין ז"ל לא היה המנהיג לו גרוסמן מתגעגע" הוא יציאת מופת. לו"ז של היגיון. או שמא סתם יציאה?

 

[אלי ו.]

אבל המנהיגים כיום מלאים וגדושים

הרי כולנו מתלוננים ע"כ. לא מזמן שמעתי על ראש ממשלתנו שהוא Full of it

 

[טופז2]

ואולי מדויק יותר לומר שמדובר במנהיג

שביכולתו לעורר גם אמון וגם אמונה?

 

[טופז2]

ממשיכה - מפחיד למשל, כשבהעדר

אחריות מנהיג הופך ל..מהמר. ואם את חומרת ההימור קובע המחיר אז: אם המנהיג משלם - הסיכון נאמר אישי ונסבל? אך אם העם משלם - ההימור עלול להיות אסון שלא יכופר.

 

[דקדוקי עניות]

../images/Emo128.gif לא סימון דה בובואר, אלא

סימון סיניורה, השחקנית הצרפתיה, שהאוטוביוגרפיה שלה נושאת את הכותר "הנוסטלגיה כבר לא מה שהיתה".