למה המים "משוגעים"?

למה המים "משוגעים"?

למה המים משנים את התהליך "ההגיוני" בו חומר מתכווץ עם ירידת הטמפרטורה ומתרחב עם עלייתה? והאם יש עוד חומר "משוגע" נוסף בעולם?
 

FuryUri

New member
אפשר לבדוק בוויקיפדיה.

בס"ד. ע"ע אנומליה של המים (וסלח לי שאין לי קישור...)
 

אחמס1

New member
לא נראה לי שיש לו דיעה בנושא שהוא

לא פונקצית הפאי (יום פאי שמח לכולם ד"א) או מכניקה מטאפיסית.
 

milloarnon

New member
זאת לא המוזרות היחידה

מים זה חומר יוצא דופן, בספירה האחרונה ספרו 63 אנומליות למים. בגדול, התכונות המשונות של המים נובעות מהעובדה שהקשרים בין המולקולות הן קשרים מימניים בלבד. לקרח (h1) יש מבנה סריגי של ארבע קשרים מימניים מלאים כך שלכל מולקולה יש בדיוק ארבע שכנים קרובים (וגם אורך הקשר הוא ארוך יחסית). במים נוזליים רק חלק מהקשרים נשארים וקשרים אחרים חסרים או מכופפים בזווית. התוצאה היא שאפשר 'לדחוס' יותר מולקולות מים ביחידת נפח. ברוב החומרים המוצק צפוף כיוון שקשרי ונדר-ואלס למשל מאפשרים יותר שכנים קרובים ופחות כיווניות של הקשר. בנוזלים רגילים רוב הקשרים מהמוצק נשברים ויש רק קשרים אקראיים - דבר שמאפשר למולקולות טווח תנועה שפרושו נפח גדול יותר.
 
נשאלות השאלות

ההסברים שנתת הם הסברים "טכניים" של מצב נתון שגורם לאנומליה הזו. השאלה העולה כמו מאליה היא למה דווקא במים נוצר מצב טכני זה שגורם לאנומליה זו? אמרת: מים זה חומר יוצא דופן, בספירה האחרונה ספרו 63 אנומליות למים מהם אותם 63 אנומליות? (או אפילו אם תוכל למנות חלק קטן מהם גם בסדר) האם יש לך מאמר בעברית המסביר את האנומליות? האם יש עוד חומר או תהליך פיזיקלי שיש בו גם כן אנומליות? ואגב, חבר דתי אמר לי שהמילה "מים" פירושה הרבה "מה", ז"א ששואלים על המים הרבה שאלות של "מה" זה, על "מה" זה וכו'. אותו חבר אמר לי גם שגם באנגלית זה ככה: מים באנגלית זה "ווטר" ו-"ווט" באנגלית גם פירושה "מה" . מאוד נדהמתי מההקבלה המעניינת.
 

אחמס1

New member
???

איזו מין שאלה זו? אמרו כאן כי האנומליות של המים הן מפני שהרים הבינמולקולריים הן מימניים? אז את שואלת "למה דווקא הקשרים במים הם מימניים"? אין משמעות לשאלה כזו, אני יכול לשאול "למה הקשרים בשמן הם ואן דר ואלס"? גם באמוניה ומתאנול יש קשרי מימן חזקים. ההקבלה הלשונית מעניינת (בעיקר כי זה גם בעוד מספר קטן של שפות שאני יכול לחשוב עליהן), אבל קשה לי להאמין שהפליאה מהאנומליה של המים גרמה לקדמונים לקרוא להם כך.
 

milloarnon

New member
!

התשובה היא טכנית כי הנושא הוא טכני, מדובר על המבנה המולקולרי של המים ולא על לימודי מגדר. נתתי הפניה לאתר המונה את האנומליות של המים - תבקש ממישהו לתרגם לך, ובכל זאת מספר אנומליות בקצרה: 1. ב 4 מעלות צלזיוס המים נמצאים במקסימום צפיפות, הנפח שלהם יגדל אם תחמם ואם תקרר אותם. התוצאה מכך היא שהקפיאה של אגמים נחלים וימים בחורף היא מלמעלה למטה - דבר שיוצר שכבת בידוד על פני המים ומאפשר קיום מים נוזליים מתחת ולכן קיום חיים גם בחורף קשה. 2. מים חמים ומים קרים מתנהגים בצורה הפוכה: כאשר מים קרים מתחממים הם מתכווצים, כאשר מים חמים הם מתפשטים. תכונות הפוכות יש גם לאינדקס השבירה, למהירות הקול במים ועוד. 3. מים חמים קופאים מהר יותר ממים קרים. 4. מדידות x-ray מראות שלמים מבנה מסודר יותר מנוזל רגיל. וכן הלאה.. כמו שכתבתי קודם, התכונות של המים נובעות מאופי הקשרים בין המולקולות, בגלל מבנה המולקולה מתאפשרים 4 קשרים מימניים לכל מולקולה (ראה ציור - מבנה קרח h1, כל אטום חמצן יכול להקשר לשני אטומי מימן של מולקולות שכנות). בנוזלים רגילים ישנם קשרים מסוג אחר (ונדר ואלס) או שילוב של קשרים מימנים ואחרים. דרך אגב, בקשר למה שכתבת על water = what, מים = מה (באיזה כתיב בדיוק?), שמת לב שDOG זה GOD אבל הפוך.. מדהים...
 

אחמס1

New member
בקשר ל what / water

זה לא לגמרי לגיטימי לפסול את הטענה בגלל ה-h הזו, שכן באנגלית ישנה (Middle English) הייתה קיימת הצורה wat (וגם wet ו-wæt). מה גם שהדמיון בגרמנית Was / Wasser יותר ברור, וגם בערבית (למעשה "מא" היא המילה גם למים וגם ל"מה", ההבדל הוא כמה אל"פים שמים בסוף). גם בלטינית אם מתאמצים אפשר לראות דמיון בין aqua ל-quod אז זה שתי אותיות מתוך 4... אני מאמין שהמילה האנגלית / גרמנית היא מאותו מקור של המילה הרוסית, לכן סביר להניח שהקשר עם what הוא באמת סתם מקרה, כמו שאפשר למצוא מילים דומות ללא שום קשר. מה שהופך את השאלה לגבי קשר בין המילים בענף השמי ללא ממש רלוונטית. אם קשר כזה באמת קיים זה אולי מעניין מבחינת אבולוציה לשונית, אבל לא מבחינה כימית. אני מאוד מאוד בספק אם תושבי המזרח הקדום ידעו בכלל שנפח המים גדל כשהם קופאים.
 
כמובן שלא מדובר, אם בכלל

במשהו שכוון במודע. אם בכלל יש קשר בין הצד הלשוני ובין הצד הפיזיקלי "המוזר" (כשכשלעמו טעון עיון ודיון מעמיק) אז בטח שהקשר הזה הוא אינטואיטיבי-"רוחני", ולא מודע. כך שהדיונים על הצדדים הדקדוקיים הם לא לעניין מאחר ומה שמדהים כאן (לדעתי) זה הביטוי הפשוט של המילים והאסוציאציה שהם מעוררות. ואגב, בערבית (המדוברת) "מים" זה "מאי" או "מאיא" ו-"מה" זה "אייש" או "שו". את הביטוי "מה אתה רוצה" אומרים בערבית "אייש בידדאק" או "שו בידדאק", כך שדוקא בערבית זה לא מסתדר. אבל ייתכן שבערבית הספרותית המילים קצת שונות. יום טוב
 
למעלה