למה הם עושים להם את זה?
הבוקר נתקלתי בפוסט קצר שכתבה חברה טובה שלי בפייסבוק בזו הלשון:
"מעולם לא עישנתי, אני אלרגית לעשן... מריחה אותו מקילומטר, ולא סובלת את זה. אבל! נראה לי קצת אכזרי העניין הזה עם הפסקת העישון הכפויה באברנאל.
נאסר שם על עישון באופן גורף במתחם. מכיוון שיש מאושפזים במחלקות סגורות, למעשה ניטלה מהם האפשרות לעשן לחלוטין. החלטה שיכולה להיות מבורכת בפני עצמה, אך לא בצורה הזו ולא דווקא עם האוכלוסיה הכי חלשה ומוחלשת שיש. אנשים שנמצאים בשפל המדרגה ולפעמים הכי זקוקים להרגלים האלו הקבועים, לדברים הקטנים שעוזרים להירגע. ניראה לי אכזרי משהו לחתוך את זה ככה, בלי לשאול, בלי הדרגתיות, בלי תהליך. בבית חולים פסיכיאטרי אולי זה הכי קל. אבל אל תשכחו שיש שם אנשים שסובלים מספיק גם בלי שיוסיפו עליהם.
אגב, אפשר היה לפתור את הבעיה עם אזור עישון. כמה פשוט..."
ואז נזכרתי שכשהתעוררתי בבוקר, עדיין אפופה קורי שינה, הדלקתי את הרדיו ושמעתי משהו ברפרוף על הנושא הזה. אני לא מבינה מה עומד מאחורי הדבר הנוראי הזה, לא ממש קלטתי את הסיבות לכך, אבל נראה לי שזאת החלטה אכזרית ושרירותית דווקא מול אוכלוסיה של אנשים חולים שהסיגריה לפעמים היא מפלטם האחרון.
אני, אישה בריאה בנפשה ובגופה, הפסקתי לעשן לפני חודש וחצי בגלל ברונכיטיס קשה, ואלוהים עדי עד כמה קשה להפסיק לעשן. לפעמים זה כמעט בלתי אפשרי. צריך כוחות נפש אדירים כדי להתגבר על הצורך בניקוטין וכדי להתגבר על ההרגל ועל ההתמכרות. אז על אחת כמה וכמה כאשר מאושפז בבית חולים לחולי נפש נאלץ להפסיק לעשן כי ככה החליטו מלמעלה מכל מיני סיבות לא מוגדרות. אני פשוט לא מקנאה באנשים הללו, מה גם שלרופאים תהיה סיבה טובה להלעיט אותם בעוד כדורים פסיכיאטריים שמדכאים את הצורך לעשן.
בכל אופן, למעשנים ולכל אלה שהפסיקו לעשן
http://www.youtube.com/watch?v=vfBboBz3yoc
הבוקר נתקלתי בפוסט קצר שכתבה חברה טובה שלי בפייסבוק בזו הלשון:
"מעולם לא עישנתי, אני אלרגית לעשן... מריחה אותו מקילומטר, ולא סובלת את זה. אבל! נראה לי קצת אכזרי העניין הזה עם הפסקת העישון הכפויה באברנאל.
נאסר שם על עישון באופן גורף במתחם. מכיוון שיש מאושפזים במחלקות סגורות, למעשה ניטלה מהם האפשרות לעשן לחלוטין. החלטה שיכולה להיות מבורכת בפני עצמה, אך לא בצורה הזו ולא דווקא עם האוכלוסיה הכי חלשה ומוחלשת שיש. אנשים שנמצאים בשפל המדרגה ולפעמים הכי זקוקים להרגלים האלו הקבועים, לדברים הקטנים שעוזרים להירגע. ניראה לי אכזרי משהו לחתוך את זה ככה, בלי לשאול, בלי הדרגתיות, בלי תהליך. בבית חולים פסיכיאטרי אולי זה הכי קל. אבל אל תשכחו שיש שם אנשים שסובלים מספיק גם בלי שיוסיפו עליהם.
אגב, אפשר היה לפתור את הבעיה עם אזור עישון. כמה פשוט..."
ואז נזכרתי שכשהתעוררתי בבוקר, עדיין אפופה קורי שינה, הדלקתי את הרדיו ושמעתי משהו ברפרוף על הנושא הזה. אני לא מבינה מה עומד מאחורי הדבר הנוראי הזה, לא ממש קלטתי את הסיבות לכך, אבל נראה לי שזאת החלטה אכזרית ושרירותית דווקא מול אוכלוסיה של אנשים חולים שהסיגריה לפעמים היא מפלטם האחרון.
אני, אישה בריאה בנפשה ובגופה, הפסקתי לעשן לפני חודש וחצי בגלל ברונכיטיס קשה, ואלוהים עדי עד כמה קשה להפסיק לעשן. לפעמים זה כמעט בלתי אפשרי. צריך כוחות נפש אדירים כדי להתגבר על הצורך בניקוטין וכדי להתגבר על ההרגל ועל ההתמכרות. אז על אחת כמה וכמה כאשר מאושפז בבית חולים לחולי נפש נאלץ להפסיק לעשן כי ככה החליטו מלמעלה מכל מיני סיבות לא מוגדרות. אני פשוט לא מקנאה באנשים הללו, מה גם שלרופאים תהיה סיבה טובה להלעיט אותם בעוד כדורים פסיכיאטריים שמדכאים את הצורך לעשן.
בכל אופן, למעשנים ולכל אלה שהפסיקו לעשן
http://www.youtube.com/watch?v=vfBboBz3yoc
