למה הם בוכים?

[DUDE5]

למה הם בוכים?

אתמול ראיתי בחדשות כתבה על ניצולי הפיגוע בבומבסה, אל האב שנלקחו ממנו בניו, ואל האבא האומלל שרצחו את אישתו ושני ילדיו וכמעט בכיתי.. היום קראתי בעיתון עוד כתבה בפעם המליון, על המצב הכלכלי הקשה בארץ ועל מעמד הביניים הנשחק וחשבתי לעצמי.. פאק על מה כל הלהקות האמריקקיות האלה בוכות??? למה הם לא מודים על מה שיש להם? כסף אף פעם לא היה חסר להם, את המלה "פיגוע" הם לא נראה לי שמעו אפילו, אז על מה הם בוכים לעזאזל? למה קורט היה צריך להתאבד? למה הוא לא היה מסוגל להעריך את מה שיש לו? למה סטיילי היה צריך להזריק סמים? מה דיכא אותם? הכלכלה הפורחת? הביטחון? לא יודע מה איתכם, אבל כל פעם שאני שומע איזה שיר גראנג´ ביום שיש בו פיגוע אני חושב איזה בכיינים, שיגידו תודה על מה שיש להם...

 

[jez23]

נפש האדם טיפה מורכבת יותר מאשר...

יש או אין כסף, יש או אין כלכלה. זה קצת מוזר להגיד שלמישהו אחד יש זכות "לבכות" יותר ממישהו אחר. שלא לדבר על זה שזה לא כל-כך מדוייק לקרוא ללהקות גראנג´ "בכיינים" כאשר למעשה המון מהכסף של הלהקות הנ"ל הולך לתרומות לאנשים שאתה רואה סובלים על מרקע הטלוויזיה שלך. רשימת הארגונים שפרל ג´ם למשל תורמת להם באופן קבוע היא ארוכה מאוד וכוללת תפקידים שהלוואי והמדינה שלנו הייתה מתייחסת אליהם, כמו חינוך נגד גזענות, נגד אונס ואלימות כנגד נשים ובכלל, נגד אלימות לחיות, נגד השפעות רעות של גלובליזציה שארה"ב וחברות קפיטליסטיות אחראיות לגביהם. ראה למשל את הרשימה הבאה: http://www.korat.co.il/pearljam/icare/organizations.html ופרל ג´אם לא היחידים. לא מזמן גיליתי למשל על הארגון- GAP לא חברת הבגדים המפורסמת- אלא ארגון ללא מטרת רווח בו משתתפים סאונדגרדן ואליס אין צ´יינס ועוד: http://www.gap.org/home.html Welcome to the NEW Global Alliance of Performers Official Home Page. Creating for a better world through music, education and community... Think Globally... Act Musically... בלינק הבא: http://www.gap.org/contributors.html תוכל למצוא את הרשימה של התורמים לארגון- בינהם חברת התקליטים של אשתו של קריס קורנל- סוזן סילבר ועוד רבות אחרות. ארה"ב אכן אינה מדינת עולם שלישי ואין בה מלחמה רשמית כרגע, אבל זה לא אומר שהכל שם יופי טופי. הזמרים שאתה מכיר מלהקות הגראנג´ עברו ילדות קשה במקרים רבים או שהם ראו אחרים עוברים חוויות קשות של התעללות, התמכרות ומוות. ישנם מספיק אמני פופ ומוסיקה פופלרית שאינם טורחים "לבכות" על עברם, או על מה שקורה סביבם. וברג שהם הגיעו אל הכסף והתהילה אכפת להם רק מעצמם ואיך לעשות עוש ממה שכבר יש להם. בניגוד לכך, אמני גראנג´ רבים- בעיקר פרל ג´אם- לפי מה שאני יודעת- ניסו שוב ושוב להביא למודעות הציבור נושאים חברתיים שהם ראו כבעייתיים בארה"ב. אם הם היו חיים בישראל הם היו מדברים על פיגועים. אבל הם לא. אז הם מדברים על מה שהם יודעים לדבר. על הפלות, על שוייון, על חוסר גזענות, על כבוד לשונה, נגד התעללות ונגד ניצול ארצות העולם השלישי. לסיכום. אפשר לראות שאכפת לך, ושאתה רגיש למה שקורה בעולם. אבל אל תמהר להסיק מסקנות לגבי דברים שלא בדקת מספיק לעומק. אני בטוחה שלא העמקת לקרוא את המילים של האלבום השני של פרל ג´אם למשל- VS ושלא קראת ראיונות בנושא או ביוגרפיות של אמני גראנג´. כי אולי אחרי העמקה כזו לא היה לך נעים לקרוא להם בכיינים. אם לא שכנעתי אותך לא נורא. אולי מישהו אחר הקשיב והתעניין. תודה על זמנך. יעל

www.korat.co.il/pearljam לניתוח מעמיק של שירי פרל ג´אם: www.korat.co.il/pearljam/ibook

 

[Cheezus]

זה פשוט לא נראה לי כל כך אותו הדבר

סטיילי או קורנל או מי שלא יהיה לא הזריקו/בלעו/הסניפו/עשנו סמים בגלל המצב הפוליטי באמריקה, ונראה לי שגם אחוז גדול מישראלים שיעשו/עושים/עשו את זה זה לא יהיה מהמניעים האלה. אתה לא יכול לדרוש מאדם שמסיבות שלו (בלי קשר לעובדה שאולי הוא זמר או גיטריסט או סנדלר מומחה לסוליות גומי) נמצא במקום מאוד נמוך נפשית, לצאת מהמקום הזה בגלל שהארץ שלו אולי במצב פוליטי קצת יותר טוב משל אחרות. וגם זה, אגב, לא בהכרח. זה כמו שאם אני כותבת שיר פסימי ונופל לחלוטין, הוא לא יהיה קשור בכלל למצב הפוליטי בארץ ישראל, אלא למצב האישי הנפשי שלי, ואם הוא בשפל זה לא חייב להיות מאותן סיבות. נראה לי שהבנתי את עצמי.. כן, הבנתי.

 

[DUDE5]

זה לא בדיוק מה שהתכוונתי..

קודם כל תודה על התגובות. מפריע לי שהלהקות האלה לא לקחו דברים בפרופורציות, לא העריכו את מה שיש להם. איך בן אדם כמו קורט קוביין שיש לו מלא כסף, אינטיליגנט, נראה טוב, יש לו אישה וילדה קטנה וחמודה לוקח אקדח ויוןרה לעצמו בראש? זה פשוט מעצבן! ועוד מסיבות כל כך שיטחיות כמו חוסר הרצון שלו להתפרסם, או ההתלהבות מהמוזיקה והאהבה אליה שנעלמו. למה הבן אדם לא הלך לטיפול? בארצינו יש כמה גביות מהלכות שהרגו את כל הקרובים להם. אתם רואים אותם תוקעים לעצמם כדור בראש? אני גם מקווה שזה לא יקרה חס וחלילה טפו טפו טפו... אני חושב שכתבתי את זה בעיקרון חשבתי רק על נירוונה.. וקצת על אליס, פרל ג´אם וסאונדגרדן הם סיפור אחר לגמרי.. כל מה שאני אומר בעיקרון זה שאחרי שאני רואה כתבה מצמררת כזאת כמו שראיתי אתמול על אבא שאחרי שהרגו את אישתו ושני ילדיו מתאר איך הוא הולך בבית קברות ומחפש להם אבנים יפות וכריות לקבר בצורה כל כך מצמררת, סוריאליסטית וחסרת היגיון, אני שם את in utero שך נירוונה ושומע את קורט מיילל "i miss the comfort in being sad!!!" בא לי להיכנס למכונת זמן לחזור לשנת 93´ ולהביא לבן אדם את הסטירה של החיים שלו... להגיד לו "תתעשת בן אדם, אין לך מושג כמה טוב לך עכשיו!!" גם לי נראה שהבנתי את עצמי.. כן אני חושב שכן...

 

[jez23]

הממ... תראה...

קודם כל, צמצמת את זה עכשיו לקרט קוביין...שזה טיפה יותר מדוייק אולי. לפי הידע המועט שיש לי, נראה לי שלקרט קוביין היו בעיות נפשיות חמורות. ייתכן שלא, אבל ייתכן גם שכן. אני לא מתיימרת לדעת הרבה בתחום הזה. אני מקווה שלא יתנפלו על ההערה הזו. בכל מקרה, בהמשך למה שכבר כתבתי לך, וגם chezus ביטאה במילים שלה- לא תמיד יש קשר בין המציאות לבין הנפש. וזה טוב לראות שאתה לא חווה את זה. אבל יש מספיק אנשים שכן. כשאדם יורה לעצמו בראש... הוא לאו דווקא עושה רשימה של כל הדברים שיש לו ולאחרים אין. וכמה שהוא שמח. וכשאדם במצב נפשי רעוע שומדבר לא יכול לשמח אותו בלי קשר למציאות החיצונית כדאי מאוד שתקרא קצת בנושא או שתדבר עם מישהו על זה כי זה יעזור לך להבין אנשים. כדאי לך להיות יותר פתוח וסובלני. כי אנשים לא בכוונה רעים ורוצים להתאבד או להרוג אחרים. כמו שמרתי לך קודם, נפש האדם מאוד מורכבת. תראה, אני יכולה לומר לך שראיתי במו עיני מצבי נפש של אנשים שיש להם הכל אבל הנפש שלהם גרמה להם להיות משוכנעים שאין להם כלום והם היו רוצים להתאבד. ואני אגיד לך עוד משהו, אם כבר נכנסים לזה- אני לומדת באוניברסיטה סוציולוגיה, ובמקרה גם למדנו על זה שדווקא מצבי מלחמה ומצבים של קרבה למוות יכולים לגרום ללכידות חברתית ואני אוסיף- להערכת החיים. לפעמים צריך לראות כמה שאין ולהתמודד עם המוות או אם החוסר כדי להעריך את מה שאין לך. אבל מן הסתם, כמו שכבר אמרתי, אנחנו לא בני אדם שהם רציונלים בלבד. יש גם רגשות ומטענים נפשיים שאנו לא שולטים בהם. דבר נוסף לסיום, אולי אתה גם לא יודע בדיוק על מה קרט התלונן ולמה. אני- כמו שאמרתי לא מומחית בזה, אבל קראת פה ושם. ולמיטב הבנתי הלחץ שמופעל על בני-אדם כאלה הוא עצום ובל יותאר לאדם הרגיל שלא עורבים אחריו יום וליל עם מצלמות ועיני מעריצים צווחים. זה לא מקרה שאנשים כמו אלביס מתים מהר. יש בעייה בהתמודדות עם הרעיון שאתה נתפש בעיני מליוני אנשים כאל. ובעיקר שאתה רואה את עצמך כאדם נתעב ודפוק. זהו לעכשיו. יעל

 

[Cheezus]

אם הבנתי אותך נכון

אתה אומר שכביכול אדם שיש לו "הכל בחיים" אין לו זכות להתאבד? או להרגיש רע? להפך, אתה אמרת שיש לו את כל הדברים האלה והסיבות שבגללן הוא התאבד הן שטחיות. זה בדיוק להפך. זה שהוא נראה טוב ויש לו ילדה יפה והרבה כסף-- אלה הדברים השטחיים. וכל העניין של הרצון שלו להתאבד היה שבגלל שהדברים השטחיים האלה השתלטו לו על החיים הוא הפך לשטחי בעצמו וזה מה שאכל אותו. זה מה שאני הבנתי מכל הסיפור שלו. בקיצור, מה שאמרתי, זה שלאנשים יש את הבעיות שלהם והדאונים שלהם בלי קשר למה שמסביבם, וזה שאולי טוב מסביבם זה לא עושה את זה טוב אצלם, אישית, וזה לא קשור לעובדה שהם זמרי רוק עשירים ומפורסמים.

 

[kurt is still alive]

זה כמו שתגיד ש...

לאדם שלא הרגיש את הכאב בארץ מקרוב לא יכול לבכות על כל מה שקורה... אם הבנאדם לא מרגיש טוב עם עצמו אז זה לא ממש משנה איפה הוא חי או מה הולך במדינה שלו! אני דיי בטוח שהוא לא היה כל כך בריא בנפשו אבל בכל זאת אני לא חושב שלאף אחד יש זכות להגיד ל מישהו שאין לו זכות לבכות...

 

[DUDE5]

וואיי מה שכתבתי נראה עכשיו דיי

מבולבל... זה בגלל שמיהרתי לעבודה, אז כתבתי את זה ממש מהר אבל אתם מבינים בעיקרון מה כתבתי שם כן? יופי

 

[איגי דיין]

קצת שטויות נראה לי....

גם בארץ יש מספיק אנשים שמתאבדים, או בוכים,או מבואסים, או מזריקים סמים, בגלל סיבות שלא קשורות למצב הכלכלי/ביטחוני. הגראנג´ בא למחות נגד נפש האדם ושטויות שאנשים עושים לעצמם, לאו דווקא בעיות חברתיות קשות. כשאני חושב על זה, נראה לי שרק אדי היה מעורב פוליטית/חברתית, לא?