למה האהבה עיוורת....
משחק המחבואים מספרים פעם שבמקום כלשהו על פני האדמה, נפגשו כל הרגשות והתכונות של בני האדם. כשהשעמום פיהק בפעם המי יודע כמה, השגעון,כהרגלו כל כך משוגע, הציע לכולם: ``בואו נשחק במחבואים.`` הספקנות הרימה גבה והסקרנות, שלא ידעה להתאפק, שאלה: ``מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?`` ``הוא משחק-הסביר השגעון-בו אני מכסה את פניי ומתחיל לספור מאחד עד מיליון ואתם מסתתרים וכשאני אגמור את הספירה, הראשון מבינכם אשר יימצא יקח את מקומי כדי להמשיך את המשחק``. ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך הרבה ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר. אך לא כולם רצו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר הרי תמיד גם ככה מוצאים אותה בסוף, הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת הוא שהרעיון לא היה שלה). ``אחד שתיים שלוש..`` התחיל לספור השגעון. הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה. האמונה עלתה לשמים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר באמצעים ענקיים, מצאה מקום על העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט שלא יכל להסתתר, כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו..האגם השקוף- ליופי החור בגזע העץ- מושלם בשביל הצניעות מאחורי כנף פרפר- לחושניות משב הרוח-בשביל החופש. וכך מצא הנדיבות מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה. האגו לעומתו מצא לעצמו מקום מצוין גדול ומאוורר ונוח אבל אך ורק בשבילו. השקר הסתתר במעמקי הים (אבל האמת היא שהסתתר מאחורי הקשת) התשוקה והחשק במרכז הרי געש, השיכחה שכחה אפילו היכן הסתתרה. כשהשגעון ספר 999,999 האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר כי כל המקומות היו תפוסים. ``מליון`` הכריז השגעון והחל בחיפושים. הראשונה שמצא היתה העצלנות, רק שלושה צעדים ממנו מתחת לאבן, אחר כך שמעו את האמונה שמתווכחת עם אלוהים על זאולוגיה, את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הר הגעש. באופן פתאומי, הופיע לו הקנאה וכך הצליח לפענח איפה ההצלחה. את האנוכיות לא היה צורך לחפש, היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה שהיה זה קן דבורים. מרוב שהלך השגעון, הרגיש צמא כך הגיע לאגם ושם מצא את היופי. עם הספק היה קלי קלות, כי מצא אותו יושב על הגדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר. כך מצא אחד אחד את כולם, את הכשרון בין העשבים הטריים, את החרדה במערה חשוכה,את השקר מאחורי הקשת ואפילו את השיכחה שכבר שכחה ששיחקה מחבואים. רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מאחורי כל עץ, מתחת כל אבן, בפסגות ההרים, וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והחל להזיז את הענפים. לפתע פתאום, נשמעה צעקה איומה וכואבת: קוצי הוורדים פצעו את האהבה בעיניה.. השגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל, בכה,התחנן, ביקש סליחה ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה. מאז אותם ימים בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה, האהבה היא עיוורת והשגעון מלווה אותה...
משחק המחבואים מספרים פעם שבמקום כלשהו על פני האדמה, נפגשו כל הרגשות והתכונות של בני האדם. כשהשעמום פיהק בפעם המי יודע כמה, השגעון,כהרגלו כל כך משוגע, הציע לכולם: ``בואו נשחק במחבואים.`` הספקנות הרימה גבה והסקרנות, שלא ידעה להתאפק, שאלה: ``מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?`` ``הוא משחק-הסביר השגעון-בו אני מכסה את פניי ומתחיל לספור מאחד עד מיליון ואתם מסתתרים וכשאני אגמור את הספירה, הראשון מבינכם אשר יימצא יקח את מקומי כדי להמשיך את המשחק``. ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך הרבה ששכנעה לגמרי את הספק וגם את האדישות שלעולם לא נהגה להתעניין בשום דבר. אך לא כולם רצו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר הרי תמיד גם ככה מוצאים אותה בסוף, הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש ביותר (אבל מה שהפריע לה באמת הוא שהרעיון לא היה שלה). ``אחד שתיים שלוש..`` התחיל לספור השגעון. הראשונה שהסתתרה היתה העצלנות מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה. האמונה עלתה לשמים והקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר באמצעים ענקיים, מצאה מקום על העץ הכי גבוה. הנדיבות כמעט שלא יכל להסתתר, כי כל מקום שמצא היה נפלא בשביל אחד החברים שלו..האגם השקוף- ליופי החור בגזע העץ- מושלם בשביל הצניעות מאחורי כנף פרפר- לחושניות משב הרוח-בשביל החופש. וכך מצא הנדיבות מקום צנוע אבל מתאים לו בקרן שמש קטנה. האגו לעומתו מצא לעצמו מקום מצוין גדול ומאוורר ונוח אבל אך ורק בשבילו. השקר הסתתר במעמקי הים (אבל האמת היא שהסתתר מאחורי הקשת) התשוקה והחשק במרכז הרי געש, השיכחה שכחה אפילו היכן הסתתרה. כשהשגעון ספר 999,999 האהבה עוד לא מצאה מקום להסתתר כי כל המקומות היו תפוסים. ``מליון`` הכריז השגעון והחל בחיפושים. הראשונה שמצא היתה העצלנות, רק שלושה צעדים ממנו מתחת לאבן, אחר כך שמעו את האמונה שמתווכחת עם אלוהים על זאולוגיה, את התשוקה והחשק שמעו מרעידים את הר הגעש. באופן פתאומי, הופיע לו הקנאה וכך הצליח לפענח איפה ההצלחה. את האנוכיות לא היה צורך לחפש, היא בעצמה ולבדה יצאה ממחבואה שהיה זה קן דבורים. מרוב שהלך השגעון, הרגיש צמא כך הגיע לאגם ושם מצא את היופי. עם הספק היה קלי קלות, כי מצא אותו יושב על הגדר בלי להחליט עדיין באיזה מקום להסתתר. כך מצא אחד אחד את כולם, את הכשרון בין העשבים הטריים, את החרדה במערה חשוכה,את השקר מאחורי הקשת ואפילו את השיכחה שכבר שכחה ששיחקה מחבואים. רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מאחורי כל עץ, מתחת כל אבן, בפסגות ההרים, וכשעמד להיכנע הבחין בשיח ורדים והחל להזיז את הענפים. לפתע פתאום, נשמעה צעקה איומה וכואבת: קוצי הוורדים פצעו את האהבה בעיניה.. השגעון לא ידע מה לעשות כדי להתנצל, בכה,התחנן, ביקש סליחה ואפילו הבטיח לאהבה להיות המלווה הצמוד שלה. מאז אותם ימים בהם שיחקו מחבואים בפעם הראשונה על האדמה, האהבה היא עיוורת והשגעון מלווה אותה...
