למה דווקא לי?! |

[קיבוצניקית16]

למה דווקא לי?!../images/Emo10.gif|

למה דווקא לי כל הדברים האלה קורים? חסר לי משהו בלב! אתם מכירים את ההרגשה שאתם לגמרי מיותרים???!!! שאף אחד לא ישים לב אם אני יעלם פתאום, וגם אם ישימו לב- לאף אחד זה לא יהיה אכפת! אני מרגישה שיש מסביבי המון אנשים צבועים, שמסתכלים רק על החיצוניות. כל מה שאני רוצה עכשיו זה להיות עם עצמי ולישון....

אני שונאת את עצמי כל כך!!!!! ולא חשוב אם חברות יגידו לי שאני יפה, זה לא אמיתי!!! ולא חשוב אם חברות יגידו לי שאני בכלל לא מיותרת, זה לא אמיתי!!! שכחתי כבר מזה לאהוב... לפעמים אני מרגישה שפשוט אין לי מי! אין לי אף אחד...רק את עצמי.... העולם לא פייר! אנשים שלא מגיע להם מקבלים ה-כ-ל, מה עשיתי רע שזה מגיע לי? למה דווקא לי?...

 

[jess ועוד]

כתבתי לך תשובה ארוכה ארוכה

שלא נשלחה אבל בגדול... ברגע שתלמדי לאהוב את עצמך שלא תחפשי ללכת לישון להתחבא ולהחפר בתוכך אלא תלמדי שאת עם עצמך זה הכי טוב בעולם יהיה לך הרבה יותר טוב עם כולם עוד מעט חופש ואם לפי השם את בת 16 זו התקופה לגלות דברים אל תעשי הרבה חשבון למה שאנשים חושבים או אומרים תעשי מה שטוב לך ברגע שהדברים שאת עושה לעצמך יהיו מועילים לעצמך ותלמדי להנות גם מהלבד הזה יחפשו את חברתך ככה זה עובד בטח שלא להעלם ... בהצלחה

 

[GALI02]

אויש, מכירה את התחושה הזאת

אבל אני כבר מאחוריה. פשוט ללמוד לקבל דברים כמו שהם. אני זה אני ויש לי שתי אפשרויות: 1.לבכות כל מה שאני לא ועל מה שאין לי. ואז לפספס את החיים. כי במצב כזה אף פעם לא מרוצים ותמיד חושבים שאם הייתי ככה וככה יכול היה להיות הרבה יותר טוב- עיצה שלי: פשוט חבל!!!!!!!!!!!! חבל שהחיים יעברו ככה. אני אשמע עכשיו כמו איזו זקנה. אבל אם הייתי יכולה לחזור לגיל 16 הייתי חוזרת בשנייה כי היום הגישה שלי שונה לחלוטין ואני פתאום מבינה כמה הזדמנויות חמקו לי מבין הידיים- הזדמנויות, חוויות, חיים שלמים שלא יחזרו. 2.לאהוב את מה שיש לך, ולשנות עד כמה שאפשר(וכשאני אומרת לשנות זה לאו דווקא דברים חיצוניים אלא גישה לחיים). איך עושים את זה? אין לזה תשובה ברורה. אבל זה נמצא בכל אחד מאיתנו. וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. בגדול להתחיל לחשוב חיובי. להתעורר בבוקר ולחשוב מה אני יכולה לעשות היום כדי להרגיש טוב עם עצמי. זה יכול להיות דבר הכי קטן כמו להתחיל לדבר עם מישהו שתמיד רצית וחששת,דברים כאלה. כשרע לי אני תמיד חושבת שיכול היה להיות הרבה יותר גרוע. ואני ישר חושבת מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מזה ולא לשקוע.להרים טלפון לחברה0גם אם את חושבת שזה צביעות- את עושה את זה בשביל עצמך), לצאת מהבית לראות אנשים, עולם ולהיזכר שיש בעולם הזה עוד מליון אנשים שמרגישים כמוך. את לא לבד בתחושה הזאת. ובטח שלא מיותרת. ויש לך המוןןןןןןןןןןןןן אהבה לתת אבל את פשוט צריכה לתת לעצמך צ´אנס לשבור את המעגל הזה שאת נמצאת בו. והדבר הכי חשוב- זה לדבר, להוציא את מה שיש לך ולא לתת לו בשום אופן לגדול בתוכך.תדברי על זה בכל הזדמנות שיש לך, אם זה עם חברות או עם ההורים, אחים/אחיות. זאת העיצה הכי טובה שאני יכולה לתת לך. אני יכולה להמשיך עוד הרבה.וזה קצת קשה לתמצת את כל מה שאני מרגישה בנושא(וזה המון אין לך מושג כמה שאני מזדהה איתך) ואני מקווה שתקראי את זה. מאחלת לך שתמצאי את האושר(עד כמה שזה נשמע בנאלי). וכמו שכתוב בחתימה שלי...