למה דווקא אני?

[twhk]

למה דווקא אני?

שלום לכולם! זו פעם ראשונה שלי בפורום עד עכשיו הייתי בפורום רופאים. אני בת 26 בעלת שחלות פוליצסטיות ללא מחזור סדיר. לאחר יום העצמאות אני מתחילה טיפולים עם זריקות גונל F . אני מקווה מאוד שזה יצליח לי כבר בטיפול הראשון . אני לא יודעת אם גם אתם מרגישות כמוני אבל אני חייבת לשתף אתכם בהרגשתי. אני מוצאת את עצמי שואלת ללא הרף, מדוע דווקא לי? למה זה לא יכול ללכת לנו בקלות?, איך זה שהיא נקלטה ואילו אני הכל הולך לי קשה? וכל אחת שאת מכירה ואת שומעת שהיא בהיריון זה צובט לך את הלב ואת מהרהרת בליבך ואומרת בשקט , או איזה כיף לה ואת אפילו מקנא.

עוד משהו קטן, למי שכבר לקחה גונל F, הייתי רוצה לדעת האם יש תופעות לוואי? האם משמינים? והאם כדאי לדעתכן לבקש ישר הזרעה כבר במחזור טיפול ראשון או לנסות קודם כל זריקות + יחסים.

 

[kathi]

זה לא רק את

כמו שאת רואה בפורום הזה את לא לבד, יש כ"כ הרבה בנות עם בעיות פוריות, אולי לא בסביבה הקרובה שלך אבל יש (למרות שאם תסתכלי טוב טוב תראי שגם סביבך יש ופשוט לא מדברים על זה). גם אני לפעמים חושבת מה משותף לכולנו כאן בפורום הזה שזה קורה לנו, ואין לי תשובה, בימים טובים אני חושבת שיש בודאי סיבה ושבסופו של דבר נראה שהכל היה לטובה, ובימים רעים אני עושה ברוגזים וחשבונות עם אלוהים שנותן לנו לסבול ככה.אבל דבר אחד אני יודעת שלכולם קשה בחיים בשלב זה או אחר, ומקווה שאנחנו ככה גומרות את מכסת הקושי שלנו לכל החיים, או שפשוט נצא כ"כ חזקים שכבר הכל יהיה קטן עלינו. מאחלת לך שהטיפול החדש יביא איתו את ההריון המיוחל. אני טופלתי בגונל ואין לו תופעות לואי משמעותיות, נכון שמשמינים אבל זה רק בגלל הלחץ, ולגבי הזרעות אנחנו ניסינו 3 חודשים קיום יחסים רגיל וכשלא הצליח עברנו להזרעות , והיה הריון אבל לצערי מחוץ לרחם. שוב שיהיה לך המון המון בהצלחה ותזכרי שאת לא לבד אומנם צרת רבים נחמת טיפשים, אבל התמיכה שתקבלי כאן מכולם תוכל לחזק אותך.

 

[pashosh31]

גם לי זה לא ברור

אני לפעמים בתחושה של "לא יכול להיות שזה לא בסדר, בוא נתחיל מחדש", כמו לכבות את המחשב, להדליק שוב ולראות שבעצם הכל בסדר. לפעמים אני חושבת אולי לבקש מהרופא גלולות למניעת הריון לחודש, ואחר כך להתחיל שוב. אולי כדאי לנסות? מה דעתכן? אצלנו לא יודעים מה הבעיה! ביי

 

[טליה מספרד 1]

פשושה, רוצה לעשות restart?

אז אל תעשי את זה עם עוד הורמונים- גלולות למניעה, או שיוצאים לקרב= בדיקות מקיפות וטיפולים אם צריך או שלוקחים פסק זמן, מנסים לעכל, ועם העיכול של הדברים תגיעו למסקנה של יציאה לקרב, או השלמה עם המצב הנתון. כך לפחות אני רואה את זה בהצלחה לכם טליה

 

[סיגל היי-טק]

את לא היחידה בסירה הזו (שלמזלנו

היא קיימת). לרבות מהנשים יש בעית פוריות. חלקן מדברות על זה, וחלקן לא. חלקן כאן, בפורום הנהדר והתומך הזה, וחלקן לא. הכי חשוב שתזכרי תמיד שאת לא לבד. אחרי הפורום הזה, את "תעלי כיתה" לפורום "הריון אחרי טיפולים". אני מציעה שתכנסי עכשיו לפורום השכן, ותראי כמה בנות יש שם שהצליחו. אני מאחלת לך שהות קצרה בבית הנהדר הזה, ומעבר מהיר ל"חדר" השכן. סיגל היי-טק

 

[מרב.]

זו שאלה שאפשר לשאול כמעט תמיד

ועל כל דבר שקורה לנו בחיים, ומשום מה מכוונת רק לדברים הרעים. למה אני לא מוצאת בנזוג? למה רק אני רבה איתו כל הזמן? למה אני אוכלת חסה ויוגורט והיא זוללת ובכל זאת אני משמינה? למה רק לנו אין כסף? צריך לנסות קודם כל לקבל את המצב, לנסות לראות איך מתמודדים איתו- כי לשאול למה- זו לא התמודדות, ובוודאי לא מקל עליך. יש גם דברים חיוביים שקורים במהלך הטיפולים- אם כי בהתחלה בוודאי קשה לראות אותם, אבל זו הדרך שלך, וגם אם היא קשה- תמצאי לך את הצעדים שיקלו עלייך. ולתשובה קצת יותר פרקטית- לי הגונל לא עשה שום תופעת לוואי ולא גרם להשמנה (ההשמנה נגרמה כי פשוט אכלתי יותר...). ואני חושבת שאם נמצא שאין לכם בעית זרע ולך בעיות מיוחדות- כדאי לנסות מחזור ראשון טבעי (תוך כדי בדיקות דם למציאת יום הביוץ). שיהיה הרבה בהצלחה מרב

 

[טליה מספרד 1]

מרב. כמה טוב "לראות" אותך

וכמובן, עם התשובה הכי נכונה! לא נותר לי אלא להסכים עם כל מילה, ולאמר שאולי זה יעשה אותנו הורים טובים יותר. שיהיה לנו רק טוב טליה

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו ../images/Emo45.gif

את לא לבד בסירה הזאת. וזה לא דוקא את חמודה. ל20-25% מהזוגות יש בעיה להכנס להריון. מה לעשות ואולהים לא מחלק דברים בצורה שווה. יש דברים שאת קיבלת ואחרות לא, ודברים שאחרות קיבלו ואותך שכחו משום מה. כולנו מקנאות, זה הרגש שמקנן לנו מאחור כל הזמן. לפעמים צורב ומטריף את הדעת, ולפעמים רק עוקץ ומרגיז. לפחות אנסה לנחם אותך, שאם הבעיה היחידה היא שחלות פוליציסטיות, הבעיה הזאת נחשבת קלה יחסית וניתנת לפתרון עם השרית ביוץ מתאימה. אם אין בעית זרע, תלכו על אהבה חופשית- מנסיון זה הרבה יותר נעים מאשר לעשות אהבה עם תיווך הרופא והמעבדה. לגבי תופעות לואי. כמו כל מיני הורמונים יתכנו תופעות לואי, אבל ממש לא מוכרחים

אין השמנה, אבל יש התנפחות כתוצאה מצבירת נוזלים, התנפחות זאת יורדת אחרי הטיפול (או מיטשטשת בבטן ההריון). בעקרון- התופעות הצפויות הן- חולשה, סחרחורת, צבירת נוזלים בבטן, מצבי רוח הורמונלי רגשני ובלתי נסבל

ובמקרים קיצוניים- גירוי יתר של השחלות שמבתטא בנפיחות קשה של השחלות. כמו שאמרתי- ממש לא חייבים לקבל את התופעות, אבל תכיני את עצמך ואת האיש שלך לכך שאולי תהי רגישה ורגשנית יותר מהרגיל- אז לא להאשים אף אחד ולחכות פשוט שזה יתחלף בקריזות של ההריון

ועוד דבר חשוב, לשתות הרבה מים. הצטברות הנזלים בבטן עלולה לגרום להתיבשות הרקמות באזורים לידם, ושתית מים מרובה תמנע נזק. אז זהו, הבהלתי אותך מספיק, ועכשיו נשאר רק לך להכנס להריון ולשפר לנו את הסטטיסטיקה של הפורום

נועם

 

[עדי מילר]

היי אנחנו ממש תאומות...

גם אני פוליציסטית.... ומרגישה בדיוק כמוך ! רק שאני אחרי 3 מחזורי טיפול בגונל F ללא הצלחה עד כה לצערי... חששתי מאוד מהגונל אבל לא היו שום תופעות לוואי - לא השמנה (ואפילו להיפך...) לא פצעונים מרגיזים ושום כלום .הזריקות אפילו לא כאבו . למרות שהגבתי טוב לגונל עדיין אין תוצאות בשטח ... אני שותפה מלאה לתחושות שלך ושואלת את עצמי כל יום למה זה לא מצליח לי כשלאחרות מסביבי זה מגיע כל כך בקלות , התסכול הוא עצום אבל אני מנסה מאוד להיות חזקה ולהיות אופטימית ! שיהיה בהצלחה ישר בטיפול הראשון !!!

 

[חןחן]

לא רק את../images/Emo4.gif

כמו שאת רואה בפורום זה - את לא היחידה. גם אצלי בעבודה בנות נכנסות להריון רק מהריח וזה מאוד מתסכל. השאלה שיש לי לשאול את בנות הפורום היא איך מתומדדים עם המשפחה ועם הסביבה הקרובה. אמא שלי למשל לא יודעת מכל הבעיות - אני כרגע בשלב של "לא להטריד אותה ולחסוך לה לילות ללא שינה". מה אתן אומרות?

 

[טליה מספרד 1]

תלוי במי מדובר

אם מדובר באנשים קרובים קרובים, אמא אבא אחות או חברת נפש- אני אמרתי את האמת, כמובן לאחר שיכולתי לעכל אותה... אם מדובר בחברה לעבודה, מהתיכון, מהלימודים וכו, כששאלו אותנו "נו, מה קורה?", התשובה תמיד הייתה "אנחנו רוצים קודם להתבסס לפני שמביאים זאטוטים", התשובה תמיד הרסה את השומעים, כי זה היה מעיין מכה מתחת לחגורה, זה כמו להגיד להם, בלי להגיד להם, שהילדים שלנו יבואו מתוך מחשבה תחילה, ולא מתוך לילה סוער, למרות שהייתי רוצה שהם יבואו מלילה סוער, אבל היות ואין אפשרות, אז יאללה לטחון להם ת´לב... בינתיים השיטה עובדת מעולה, ובנוסף, אין שאלות חוזרות ונשנות, אלא להיפך, הם סותמים את הפיות ולא מנסים אפילו להעלות את הנושא. אה בנוסף טון הדיבור צריך להיות קצת סנובי כזה, ולא להשפיל מבט, זה עובד שיגעון! טליה שכבר מאוד מבוססת, אבל הזאטוטים לא רוצים להגיע אליה

 

[kathi]

לחן

מנסיון מאד חשוב לשתף מישהו שסומכים עליו, כי אם רק את ובעלך תתבשלו בתוך המיץ הזה, זה רק יקשה עליכם, חשוב שלך יהיה איפה לפרוק את הרגשות חוץ לבעלך וכנ"ל גם לו, כי אחרת תמצאו את עצמכם שקועים רק בזה, מדברים רק על זה. וזה לא ממש מועיל לזוגיות. אני שיתפתי את ההורים שלי מההתחלה, גם הנטייה שלי היתה לחסוך מהם את הכאב, אבל מהר מאד הבנתי שאני צריכה אותם ואת התמיכה שלהם, הנפשית והפיזית (אבא שלי מתייצב להזריק לי מתי שאני רק רוצה). החלטתי שאני לא מנסה להגן עליהם כי עכשיו תורם להגן עליי ולעזור לי, והם עןשים את זה ממש יפה, ולא נשברים להפך פתאום גיליתי כמה הם חזקים, רק שאני לא הערכתי אותם נכון. בהתחלה היה לי מאד קשה לשתף חברות, רק כשנכנסתי להריון סיפרתי על הקשיים שהיו בדרך. עכשיו אני גם מספרת אבל לא הכל לכולן, אני מווסתת את המידע, גם כי אני לא רוצה שימאס להן מהבכי שלי אז כל פעם בוכים למישהי אחרת, וגם כי אני לא רוצה להיות נושא לשיחה או לרחמים של אף אחד. אז חן תחשבי טוב טוב על מי את סומכת שישמע אותך ויתמוך בך מבלי לתת עצות מפגרות ומבלי לדחוף את האף יותר מדי, ותספרי ותשתפי זה יכול מאד לעזור לך לעבור את התקופה הלא קלה הזאת. מאחלת לך שזאת תהיה תקופה קצרצרה ושבקרוב תהיה בטא חיובית.

 

[twhk]

לחן

יש לנו גם אותו שם ועוד משהו משותף הוא שגם אני לא סיפרתי להורים שלי עדלא מזמן ואני חייבת לומר לך שלפני בערך שבועייםסיפרתי להם והרגשתי ממש הקלה. הם קצת כעסו שלא שיתפתי אותם מלכתחילה אבל הסברתי להם מיד שפשוט לא רציתי להדאיג אותם ודאגתי להם ולא לי, הם קיבלו את זה והיום שכבר 5 אנשים קרובים אליי יודעים אני מרגישה הרבה יותר רגועה וזה שווה את זה. אז אני ממליצה לך לספר כי את תראי זתרגישי תחושת הקלה אחרי זה . בהצלחהרבה וחג שמח עד כמה שניתן לאור המצב.

|

 

[twhk]

אין לי מצב רוח

היי לכל בנות הפורום! אני פעם שנייה בפורום הנל לאחר שהייתי בפורום של פרופ זיידמן. אני בת 26 עם שחלות פוליצסטיות ועם מחזור לא סדיר, ז"א שכדי שיגיע המחזור אני לוקחת ארגסט, כי אין לי זמן לחכות שהמחזור יבוא. אחרי יום העצמאות אני מתחילה להזריק גונל ואני מתה מפחד. המצב רוח שלי על הקנטים, אני לחוצה וחסרת סבלנות שאני רק מקווה שאני אקלט כבר במחזור הראשון. למען האמת הרופא שלי אמר לי שהוא לא שולל היריון כבר במחזור ה-1 של הזריקות אבל האם אומרים את זה לכולם כדי להרגיע?!חוץ מזה שגם הרופא נשים שלי במכבי אמר לי שבדרכ בבעיה מהסוג הזה נשים נקלטות או בשלב הכדורים או בשלב הזריקות. יש לי עוד שאלה האם כדאי כבר במחזור הזה ללכת לקראת הזרעה או יחסים, כי הם שאלו אותי במחלקה ולא ברור לי למה. בכל מקרה, אני צריכה קצת עידוד ואשמח לדעת לקראת מה אני הולכת. אני מתחילה להזריק אמפולה אחת ובהתאם לבדיקות ולאולטרסאונד ידעו אם אני אקח כוריגון או דקפיפטיל.

 

[twhk]

כיצד להקל על כאב הזריקה?

זה שוב אני, יש לי רק בקשה אם יש למישהי עצה איך להקל על הזריקה הכל כך כואבת אני אודה לכן מאוד.

 

[סאני המצליחה]

לעסות מייד את האיזור כמה דקות

לי אישית זה מאוד עוזר, וזה עוד יותר עוזר כשבן הזוג עושה זאת ונותן נשיקונת אח"כ

שיהיה בהצלחה.

 

[vegas10]

זריקות

קודם כל: 1.כדאי מאוד למסג´ את אזור ההזרקה לפני (רצוי ע"י הבעל). 2.אם מזריקים ג´סטון או חומר שומני אחר, כדאי לגלגל את המזרק בין הידיים, כך שיתחמם וכך החומר יחליק טוב יותר. 3. רצוי להזריק את החומר לאט ולדאוג שהמזרק יהיה יבש (עם מזרק רטוב, שורף). אם במקרה המחט נרטבה, מומלץ להחליפה ולא לנסות לייבש. 4. מיד לאחר הוצאת המחט למסג´ שוב את האזורץ. 5.אפשר לשים קומפרסים חמים/ קרים. גם מקלחת טובה עוזרת. 6. שכחתי לציין, לא לעשות שריר ולא להתכווץ, התוצאה כואבת. כדאי לנסות ולהרפות. (אפשר לדמיין בינתיים זקיקים/ עוברים וכו´, זה בוודאי לא מזיק) בהצלחה

 

[נועם@בת]

לשרשר יקירתי, לשרשר ../images/Emo3.gif

כדי שלא יגמרו לנו הדפים מהר מידי, אנחנו מעדיפות לשרשר הודעות. זה נורא תלוי מי מזריק לך, אם מזריקים כמו שצריך, הזריקה לא אמורה לכאוב כל כך, בעיקר כשאת מקבלת אמפולה אחת בלבד. אם האחות בקופת חולים מזריקה לך, בקשי ממנה שתמיס את האמפולה רק בחצי מיליליטר נוזל ממס, ושתנגב את המחט לפני ההזרקה. אני יודעת שאחיות לא ששות לקבל עצות, אבל תעשי לה פרצוף מסכן ומעורר רחמים. יש כמה שיטות למנוע כאב. האחד- משחת "אמלה". קונים בבית מרקחת משחת אילחוש בשם אמלה, מורחים חצי שעה לפני ההזרקה על מקום ההזרקה, והיא מרדימה את המקום (משתמשים בה לאפילציה וצרות אחרות) השניה- משחת "טראומיל" משחה הומאופתית לחבלות, כוויות וצרות דומות. תמרחי על המקום שכבר כואב. המשחה עזרה לבנות לעבור בשלום את נזקי הגסטון שהיא הזריקה הכי פחות ידידותית שאפשר לקבל. דבר חשוב נוסף- לא לעשות שריר בזמן ההזרקה. ממש להתנגד לאינסטינקט הטבעי ולא לכווץ ואל להתנגד. לשחרר ולנשום עמוק בזמן ההזרקה. זה לוקח כמה שניות בסך הכל, ואם לא תעצרי את הנשימה יהיה קל יותר לשחרר. ככל שתכווצי ותתנגדי- פצע הדקירה של המחט יהיה כואב יותר, ויכאב גם אחרי הזריקה. חוצמזה, אפשר לבקש מהבעל שילמד להזריק- אם הוא לא פוחד פחד חולני ממחטים- תמיד זה יוצא יותר נעים. יעידו על כך בנות הפורום ובני זוגן. נקווה שזה סיבוב הזריקות האחרון שלך יקירתי.

נועם