הכוונה כנראה ל"הֵמר" מהשורש מר"ר
הצורה הנכונה היום היא הֵמֵר, בשני צירים, אבל במקרא יש גם הֵמַר בפתח, והפתח הזה שייך לתופעה רחבה יותר - תנועת עי"ן הפועל בצורות עבר ועתיד בבניינים פיעל והתפעל (וגם הפעיל), למשל התבונֵן/התבונַן, גִּדֵּל/גִּדַּל. יש כמה וכמה הסברים לתנועה הזו, וכולם מורכבים למדי. כך או כך, בעברית הישראלית השתלטו הצורות בצירי.