השאלה מאוד מורכבת ואין עליה תשובה
חד משמעית. יש פתגם על הנשואין שאומר : "מי שבחוץ רוצה להיות בפנים מי שבפנים רוצה להיות בחוץ". כולנו מושפעים מסיפור סינדרלה וסיפורי הנסיכות. כל אחת חושבת שהיא תתחתן עם הנסיך, ושכל חייה יהיו הגשמת חלום ופנטזיות ילדות. כל זוג לפני שמתחתן מאמין "שלו זה לא יקרה" חייו יתנהלו על מי מנוחות, הבית יתפוצץ מאהבה. בן/בת הזוג ימלא את כל משאלות לבו, והבית יהיה נוה שלווה. אחרי הנישואין נוכח כל אחד כי הנישואין הם משהו מורכב מאוד. בד'כ שני אנשים זרים מאוד, באים ממקומות שונים, רקע שונה, חינוך שונה, כל אחד הוא אינדיבידואל. את כתבת שלא אהבת שהוא נח בשבת . ז'א שרצונו לא תאם את רצונך וזה הכעיס אותך וגם אותו. ז'א שאת לא קיבלת אותו כמו שהוא רצית לשנות אותו. הוא לא קיבל את דעתך שלא לגור עם הוריו, הוא לא הבין מה לא טוב לך אתם, את חשבת שכסף זה לא הכל והוא חשב שיותר טוב לחסוך כסף ולגור עם הוריו, התעוררו ביניכם חילוקי דעות, שלא הצלחתם לגשר עליהם. נוסף לכך משפחתו אינה סובלת אותך - נוסף לכך יש לו בעיות פריון = וכבר כתבי לך שאני בטוחה שזה כל כך מטריד אותו וזה טריגר נוסף . הוא בפירוש אמר לך שאינו רוצה שתהיה אשתו אלא ידידתו. הוא לא רצה לפגוע בך ולאמר לך ישירות שאינו אוהב אותך כבר אז הוא עידן את זה מעט ואמר "אני אוהב אותך בתור ידידה". אני כבר שמעתי על מקרים שזוג חזר מ"ירח הדבש" ואחד הצדדים החליט שזה לא מתאים לו. אז עם כל הכאב והסבל, תצטרכי לקבל את החלטתו. זה בכלל לא תלוי בך וברצונך. ואני מאמינה שעם שוך הסערה הנפשית ובעיקר הפגיעה והבושה מ"מה יגידו?" בחלוף הזמן תמצאי אהבה גדולה בשלה. כולם מאמינים שהאהבה מכסה על הכל, במציאות זה לא כך אהבה היא שליח רצון טוב וכשאין רצון האהבה שותקת.