צר לי, אך אין בנמצא שני הגאים
רצופים של *אותה תנועה* (A -A). כי מהי תנועה?, תנועה היא הדרך (האופן) שבו אנו עורכים (מסדרים) את מרווח האוויר שבין הלשון לחיך (הן את גודל המרווח והן את מיקומו) בשעה שאנו מבטאים עיצור. נתבונן למשל בעיצור הדו-שפתי בּ'. עיצור זה נחתך (כלומר, בעת הגייתו זרם האוויר נעצר) תמיד ע"י שתי השפתיים, בין אם תהיה חבורה לו התנועה ָ (בָּ), ֶ (בֶּ), או ֻ (בֻּ). אם כך, איך משנה התנועה את ההגייה? (שהלא ברור לכל שומע ש-בָּ ו-בֻּ הינם צלילים (הגאים) שונים). מתברר, כפי שציינו לעיל, שמיקום הלשון יחסית לחיך הוא זה שגורם ליצירתם של ההגאים השונים, או במילים אחרות, להנעת העיצורים בתנועות שונות. עתה תוכלי להבין את טענתי, שאין שתי תנועות שוות רצופות. זאת מכיוון שמשעה שיש לנו תנועה החבורה לעיצור כבר קבענו בצורה מוחלטת את כל האקוסטיקה (הצליליות) שתנבע מן הצמד, ואין מקום, אין צורך ואין קיום לתנועה נוספת. נראה לי, שמה שגורם לך לבלבול זוהי העובדה שאותו סימן (א) מסמל הן את העיצור א' (וזהו עיצור לכל דבר, כפי שהדגמתי בהודעתי הקודמת) והן את התנועה ָ (קמץ/פתח).