למה א נקרא עיצור?

הדס101

New member
למה א נקרא עיצור?

בספרי הלשון מכונים האותיות ב,ג וכו' עיצורים כי האוויר אינו יוצא באופן חופשי אלא עוצרים אותו. לא הבנתי למה א נקרא עיצור?
 

גנגי

New member
הסיבה למעשה היסטורית.

לא יכולה להראות לך או להשמיע לך איך צריך להגות את ה-א' באופן "נכון", אבל במקור זה עיצור בהחלט. עיצור נשמע. כיום באמת לא הוגים את ה-א' כעיצור, בד"כ, אבל אם תאמרי "קראה" לעומת "קרא" - תוכלי לשמוע את ה-א' העיצורית באופן כלשהו.
 

nutmeg

New member
סליחה!!

גם בהווה היא עיצורית. נסי להגיד א בלי לחסום את הלוע...
 

הדס101

New member
לא הבנתי

הרי א עם קמץ מתחת זאת התנועה A א עם חיריק זאת התנועה i
 

גנגי

New member
זהו, שלא.

אבל הדיבור שלנו כל כך קלוקל, שזה נשמע לך ככה. מי שמדבר עברית יפה לא הוגה את ה-א' העיצורית כמו את ה-א' הנחה.
 

הדס101

New member
דוגמא

האם אתה יכול לתת דוגמא לאדם שקולו נשמע באמצעי התקשורת שכן הוגה את ה"א"? חשבתי שרק את ה"ע" יש המסוגלים להגות.
 

nutmeg

New member
התנועה היא

הקמץ החולם או מה שניקדת. א' לכשעצמה ממש דורשת חסימה גרונית על מנת שתוכל להיות נשמעת.
 

nutmeg

New member
שנזביר

מה ההבדל בין פונמה לאלוֹפוֹן או שאין לנו כוח?
 

Idan91

New member
גם לדעתי יש לך כוח.

אני מוכנה אפילו להעביר לך קצת משלי. אמנם אז לא יהיה לי בכלל, אבל זה בסדר, כי היום יום שישי ואני יכולה ללכת לישון מתי שרק ארצה! (*אני עוד בשלבי התלהבות מהרעיון שאחרי כל השיעורים בהם אסור להירדם, אפשר לעשות זאת סתם כך. ממש פלא.*)
 

גנגי

New member
אוי, כמה שאין לנו כוח עכשיו...

חם מדיי... אבל אם את רוצה להיות נחמדה אז תסבירי ואני אהנהן לאורך כל ההסבר.
 
הייתה פה פעם מישהי שידעה להנהן בחן

רב...
ואל ייקר הדבר בעיניכם!
 

הדס101

New member
אשמח לקרוא

עד כה לא מצאתי הסבר בספרי הלשון לתיכון. שאלתי מורה ללשון על העיצוריות של ה-א והיא ענתה משהו סתום שקשור לשפה האכדית.
 
דוגמאות להיווכחות בעיצוריות ה-א'

נסי נא לומר בקול את זוגות המילים שלהלן, ומייד תבחיני בהבדל בין ה-א' כעיצור ובין ה-א' כאם קריאה (או, במילים אחרות, כתנועה): מלאך - מלח מאפה - מאפין (מין מאכל אמריקאי) נאלח - נצח בכל המילים שבהן ה-א' הינה עיצור, בהגותך אותה את עוצרת (עצירה חלקית אמנם, אך בכ"ז עצירה) את זרימת האוויר היוצא מריאותייך. ואילו כאשר ה-א' משמשת כתנועה, או בכלל כאשר מבוטא הגה שחבורה לו תנועה, האוויר יוצא במן הריאות בזרימה חלקה ובלתי מופרעת, היכולה להימשך כל עוד נשימה באפך (מל------------....ח, נ-----------------...צח). סליחה על ההסבר החובבני, אך אולי הוא בכל זאת תרם משהו, ואני שוקט ובוטח שידידותיי המלומדות תתקונּה את המעוות.
 

הדס101

New member
מאפה

מאפה זה ההגה(העיצור) M ושני הגיים של התנועה A אחריהם בא העיצור F והתנועה E
 

nutmeg

New member
שוב - את מבלבלת בין

פונמות לאלופונים השפה היא כלי תקשורת המיוצרת על ידי האדם. יש בה ניגודים סמנטיים כמו גם ניגודים פונטיים. פונמה היא הגה מופשט שיש לנו במוח, בהבנה, כלומר זהו הגה שאנו "חושבים" שקיים לנו בשפה. כתב אמור לבטא או לשקף זאת ולתת לנו ייצוג גרפי לכל צליל שיש לנו בראש. (הוא לא עושה זאת ב-100% אבל זו השאיפה. למשל תשאלי את דוברי האנגלית אם יש להם את הפונמה צ' ויגידו לך שלא אבל למעשה הם כן מייצרים את ההגה הזה בעזרת t+s ללא ייצוג של אות מיוחדת להגה הנ"ל). פונמה אם כן היא מה שאנחנו חושבים שאנו שומעים. יש לפונמה תכונות מבחינות. במערכת פונולוגית מופשטת, אין [כלומר, לא אמורים להיות] שני הגאים זהים, ולמעשה לב ליבה של הפונמה הוא סך כל הניגודים התקשורתיים. המודל לבדיקת הניגודים נקרא minimal pairs שהראו לך למעלה: באנגלית למשל pit/bit/sit/fit מילים שונות כאשר רק הגה אחד משתנה כל פעם וההגה הזה מבחינתנו הוא פונמה. אלופון (allophone) הנו סוג של הגה מוחשי - מה שבאמת יוצא לנו מהפה כשאנו מדברים. לאלופון יש תכונות מבחינות (כמו לפונמות) + תכונות נלוות. כמעט לכל פונמה מופשטת יש כמה גרסאות מוחשיות שיוצאות מהפה. אתן דוגמא מאנגלית (עברית זה לא הצד החזק שלי. כשגנגי תפסיק להנהן תוכלי לבקש ממנה דוגמאות בעברית). לפונמה P יש 4 אלופונים כשהתכונה המשנית המלווה את P בהגייה הממשית היא כמות הנישוף שמתרחש תוך כדי הגייה: P עם הרבה נישוף מופיע לפני תנועה מותאמת כמו במילה PUT P עם פחות נישוף שמופיע לפני תנועה לא מותאמת כמו במילה PARTY P ללא נישוף שמופיע לפני עיצור PLEASE P ללא נישוף בסוף מילה או הברה - STOP השאלה המעניינת היא מדוע אנחנו מודעים למופשט דווקא, לאידאה שיש לנו בראש, ולא לתפוצה הממשית. התשובה שיש (לי לפחות) היא כי... - אנחנו מונעים על ידי מקסימות תקשורת במינימום מאמץ, - כל פונמה מורכבת מלפחות שני אלופונים, - לא כל פונמה אכן מייצרת ניגודים... לכן אנו לא מודעים לתכונות הנלוות כמו נישוף באנגלית או הברה נחה בעברית. עצם זכירת התכונות הנלוות או היותנו "מודעים" להן לא ממש נותן לנו ניגודים תקשורתיים. הפונמה אם כן שייכת לכל מה שנכנס תחת הכותרת "גורם תקשורתי" כי היא קטנה מופשטת ועושה את העבודה. והאלופונים הם ברקע, לא במודעות אבל חיים ובועטים בשטח. נחזור ל-A: את שומעת בפועל A ורוצה ייצוג שיתאים למה שאת חושבת שצריך לייצג את הפונמה A כאשר מה שאני מנסה להגיד לך שהיא מורכבת משני חלקים את מה שאת עושה בגרון כדי לייצר א (הניגוד התקשורתי) + תנועה. יש מבין?
 

מוגג

New member
זה בדיוק

מה שבאתי להגיד..
הוצאת לי את הפונמות (אלופונים?) מהפה.
 
למעלה