למה אני תומך בביבי
מה שהוא מאד מוזר קורה בזמן האחרון. ישנו "עליהום" תקשורתי על נתניהו. גם באינטרנט.משום מה כל מילה שהוא מוציא זוכה לדה לגיטימציה. אני תמכתי בשרון ובאמת חשבתי שאולי יהיה שינוי אבל ההערכה שלי על השנתיים האחרונות כך: א. מי שפעל מאחורי הקלעים שלא יהיו בחירות ב 2001 היה שרון.(כבר אז הליכוד עלה בסקרים לא בזכות שרון) ב. שנה של הבלגה: "איפוק זה כח!" (זוכרים) ג. הכנסת פרס ופואד מהדלת האחורית. ד. טיפול קוסמטי בטרור. צה"ל הפך להיות רקדן: 2 צעד קדימה 2 אחורה. ה. חוסר יצירתיות ותכנון אסטרטגי נגד הטרור. ו. מדיניות כלכלית חונקת והגדלת תשלומים למגזרים לא יצרנים כדי להחזיק את הקואלציה. בתקופת מיתון כל מיני סקטורים ציבוריים זוכים לתוספות שכר. ז. חוסר קוהרנטיות מדינית. מסרים כפולים בלבול. ח. ניהול הסברת חוץ הגנתי ולא התקפי. ט. יצירת מצב כרוני שיוביל לנסיגה דוגמת לבנון(עם הזנב מקופל בין הרגליים). י. ראש ממשלה שתקן: נכון ביבי וברק דיברו יותר מדי אבל מנהיג במיוחד מנהיג יהודי כוחו בפיו. ולפעמים אפשר להכריע מלחמות עוד בשלב המילולי. אנשים חושבים שאפשר לרה"ם לשתוק ולא להביע דעותיו ונסמוך עליו בעיניים עצומות. זכרו: בן גוריון ידע לנאום לכתוב ספרים ולהיות אידיאולוג ואינטלקטואל. זו מעלה ולא בושה. כך היו גם זבוטינסקי ובגין. נתניהו עשה הרבה בזמן כהונתו להורדת הטרור ושיפור המצב הכלכלי בתנאים קשים.זכרו! הנשק החזק ביותר זה הצדק ההיסטורי. אם הם ינפנפו אותו ואנחנו רק נדבר על ביטחון וטרור אז נפסיד. נכון נתניהו נכשל בעניין חברון והסכם וואי.במצב פוליטי ובטחוני שונה מהיום. אבל שרון, שרנסקי מרידור לוי מרדכי היו שמה וכולם היו שמאלה מנתניהו. רק בגין תקף מימין בליכוד (והפסיד בבחירות). מבחן התוצאה הוא מה שקובע בסוף.
מה שהוא מאד מוזר קורה בזמן האחרון. ישנו "עליהום" תקשורתי על נתניהו. גם באינטרנט.משום מה כל מילה שהוא מוציא זוכה לדה לגיטימציה. אני תמכתי בשרון ובאמת חשבתי שאולי יהיה שינוי אבל ההערכה שלי על השנתיים האחרונות כך: א. מי שפעל מאחורי הקלעים שלא יהיו בחירות ב 2001 היה שרון.(כבר אז הליכוד עלה בסקרים לא בזכות שרון) ב. שנה של הבלגה: "איפוק זה כח!" (זוכרים) ג. הכנסת פרס ופואד מהדלת האחורית. ד. טיפול קוסמטי בטרור. צה"ל הפך להיות רקדן: 2 צעד קדימה 2 אחורה. ה. חוסר יצירתיות ותכנון אסטרטגי נגד הטרור. ו. מדיניות כלכלית חונקת והגדלת תשלומים למגזרים לא יצרנים כדי להחזיק את הקואלציה. בתקופת מיתון כל מיני סקטורים ציבוריים זוכים לתוספות שכר. ז. חוסר קוהרנטיות מדינית. מסרים כפולים בלבול. ח. ניהול הסברת חוץ הגנתי ולא התקפי. ט. יצירת מצב כרוני שיוביל לנסיגה דוגמת לבנון(עם הזנב מקופל בין הרגליים). י. ראש ממשלה שתקן: נכון ביבי וברק דיברו יותר מדי אבל מנהיג במיוחד מנהיג יהודי כוחו בפיו. ולפעמים אפשר להכריע מלחמות עוד בשלב המילולי. אנשים חושבים שאפשר לרה"ם לשתוק ולא להביע דעותיו ונסמוך עליו בעיניים עצומות. זכרו: בן גוריון ידע לנאום לכתוב ספרים ולהיות אידיאולוג ואינטלקטואל. זו מעלה ולא בושה. כך היו גם זבוטינסקי ובגין. נתניהו עשה הרבה בזמן כהונתו להורדת הטרור ושיפור המצב הכלכלי בתנאים קשים.זכרו! הנשק החזק ביותר זה הצדק ההיסטורי. אם הם ינפנפו אותו ואנחנו רק נדבר על ביטחון וטרור אז נפסיד. נכון נתניהו נכשל בעניין חברון והסכם וואי.במצב פוליטי ובטחוני שונה מהיום. אבל שרון, שרנסקי מרידור לוי מרדכי היו שמה וכולם היו שמאלה מנתניהו. רק בגין תקף מימין בליכוד (והפסיד בבחירות). מבחן התוצאה הוא מה שקובע בסוף.