רע
היה טוב עד לא מזמן, לא היה על מה להתלונן ואז באו רגשות הניחיתות... הבעיה הכי גדולה שלי היא הבדידות, אולי אני קטן מכדי שאנשים יייחסו ברצינות לכל הקטע של הבדידות אלי אבל, אני מאוד בודד, תוצאה ישירה של לגור בחור שבו עם היחידה בת גילי (בכל המושב) איבדתי קשר בתחילת החטיבה. זה לא שאין לי חברים, יש לי ואני מודה לקב"ה שיש לי אבל זה הכל מסתכם בדבר אחד, בחורה. מישהי להיות איתה מישהי שתעודד אותי כשאני צריך מישהי שתעשה לי פאקינג מסאז' עם הגב התפוס שלי כבר חודשים. אפילו חבר\ה ממש טובים שיעודדו אותי אין לי, היחידה שעוד מצליחה לשמח אותי מסתמנת כקראש ואני לא רוצה לפתח תלותיות כלפי מישהי (שעוד מאוהבת במישהו אחר)... האחרונה שהייתה, הייתה משחקת משחקים סדרתית, שקרנית פתולוגית וכל מיני דברים אחרים עם שמות תואר. הדייט בNYE היה סתם, אני אפילו לא חושב על לפתח כלפיה רגשות, אנחנו ידידים (לא ממש קרובים , אבל ידידים) ואני לא רוצה לפגום בזה כשאני יודע שהיא לא תרצה אותי. למה שמישהי תרצה? ואסיים בציטוט: I wanna get free I wanna get free She never loved me She never loved me Why should anyone?