למה אלוהים למה

rotem352

New member
למה אלוהים למה

לא יכולה להירדם בעיני שוב זולגות הדמעות חודש עבר מאז שהלכת ממני בני היקר, קשה לי כל כך להשלים עם האובדן. לא רוצה לא מקבלת הרי עכשו הייתי צריך לצאת לאוויר העולם עכשו זה הזמן. מסתכלת בחלון וליבי נקרע, הילד שלי מתחת לאדמה. קר בחוץ וגשם יורד. במקום להרגיש מלאה ושמחה על בואך אני מרגישה ריקנות , וכאב ענקי על שהלכת ממני ילד שלי אלוהים כמה זה כואב !! וכל הזמן אני תוהה אם היתה זאת החלטה נכונה לבקש שהם יטפלו בהטמנה?? יש בי חרטות , שאלות ?? האם עשייתי את הדבר הנכון? אבל באותו רגע לא יכולתי יותר . מרגישה כל כך לבד. שאף אחד לא מבין כמה זה כואב מאותו רגע החיים שלי השתנו אין לי רגע מנוחה הראש כל הזמן במחשבות לא יודעת מאיפה לשאוב את הכוחות ואיך עם אובדן גדול מתמודדים איך אפשר להמשיך את החיים הרי איבדתי את היקר מכל !!! למה אלוהים למה?????
 

looking4smthing

New member
אני מבינה

כמה זה כואב.
קורע.
מפלח את הגוף, את הלב, את המחשבות.
או אפשר להפסיק לחשוב, להתנתק, לא לתהות ולא לשאול שאלות.
כל כך רע, עצוב, כואב, מתסכל.
אני איתך.
אני יודעת.
אני גם שם.
כאן, בהגנום הזה של אחרי, של מה שקר ומה שלעולם לא יקרה.
הכל עוד כל כך טרי, קרוב, בועט.
תנשמי. פשוט תעברי דקה דקה, שעה שעה...

מחבקת ומאוד רוצה לחזק.
 


יקרה,
קוראת, כואבת ונעצבת... כ"כ יודעת על מה את מדברת, כי היתי שם...
לא יוצאות המילים, אלא תחושת מחנק, וכאב על הכאב אותו את חווה...
שולחת אלייך חיבוק. ומאוד מקווה שיגיע...
חיבוק של חוזק, תקווה ואמונה לבאות, לעתיד טוב יותר...
 
רותם יקרה

אני קוראת את מילותייך
ושומעת את הכאב שלך בעוצמתו
סה"כ עבר חודש, רק חודש!
זה כל כך טרי
את באבל, רק עכשיו סיימת את השלושים
לא כל כך אוהבת את המשפט "הזמן עושה את שלו"
זה לא שאני מרגישה פחות כאב היום מלפני חודש או חודשיים
אבל אני כן מרגישה שיש תזוזה קטנה
אחרי חודש עוד הרגשתי את המחנק, את הריקנות במלוא העוצמות כפי שאת מתארת
היום יכולה גם לצד הרגשות הקשים של הגעגוע, העצב, הכאב
להרגיש עוד רגשות ששכחתי שקיימים בי
זה תמיד לא בשיא עוצמתם, גם כשאני מחייכת זה כבר לא כמו פעם..
ובכל זאת
מסוגלת לחשוב על עוד דברים
מסוגלת לקום בבוקר, להתלבש יפה, ללכת לעבוד ואפילו לעזור לאנשים אחרים
וזה למרות שחלק ממני מת יחד עם בני
יש חלקים בי שהייתי צריכה לעורר, חשבתי שהם נעלמו לגמרי
וגיליתי שהם עדיין קיימים בתוכי
החיים חזקים מהכל
וגם אם יש לי ימים קשים מאד
ועדיין כמעט אין יום שהדמעות בעיינים לא זולגות על הלחיים
מסוגלת לנשום.. מסוגלת ליפול ולקום מחדש..
רותם היקרה, יש בך הרבה כוחות
קחי את הזמן להתאבל
אף אחד לא דוחק בך
ובנתיים שולחת לך חיבוק וירטואלי
 
למעלה