למה אין פה אף אחד לעזאזל?!
השעות הקסומות של הלילה
היא ישנה.
בשלתי לנו היום
תבשיל נקנקיות וירקות (יש לי פטיש לנקנקיות). מתכון מיוחד.
טיגנתי במקביל תפוחי אדמה חתוכים עם בצל פפריקה מתוקה חמאה ושום.
כן. אני גם מבשל! הנה יצא המרצע.
בישולים פשוטים, אבל הקטע הוא שמצליח לי! יש לי ת'טאצ'
וגבר במטבח, גורם לאשה...
(כשתגדלו תבינו) במיוחד, אם הוא לא משאיר אחריו בלגן .
הלוק הנכון, הוא,
מגבת מטבח מקופלת לאורך על הכתף,
מסדר שולחן, מעמיד את התבשילים+הסלט חסה (שכחתי לציין, היה גם סלט חסה)
שתי צלחות, (אפשר מפה, אני אישית לא משתמש) סכו"מ, בקבוק יין.
(אני שם שני בקבוקים. לא אוהב אדום. לבן חצי יבש מקורר בשבילי אדום בשבילה).
אתה קורא לה לבוא (עדיין עם המגבת על הכתף) מזיז את הכסא לאחור, היא מתישבת.
בשלב הזה אתה יכול להציע לה נישואים, אנאלי, אוראלי, לנסות לצרף עוד מישהי...
כלומר, בשלב הזה היא מרגישה שאתה לא אמיתי. או כמו שאומרים אצלינו בשכונה,
"Too good to be true" , אני לא הצעתי אף אחת מההצעות שהעלתי פה בפניכם. (מהשיקולים שלי).
היא התעקשה לפנות ולשטוף. רציתי לעזור. היא לא הרשתה. בלית ברירה צפיתי ברולנדו מכניס שלושער לאיברהימוביץ'.
מה שנקרא "סבלתי בשקט". היא לומדת. לומדת קשה. רוצה להיות מהנדסת כשתהיה גדולה. אני מפרגן. רק מה, מה יהיה עם המשפחה שלה? ואם יהיו לנו ילדים? כל שבת אצל ההורים שלה? זה חיים?
בינתיים אני די מאוהב (בה. לא באמא שלה) (חמותי ואני) (השם ישמור) אני סתם קוטר. יכל להיות יותר גרוע.
אני מנסה לחשוב איך היה יכול להיות יותר גרוע,
ממשפחה פולנית שתופסת מעצמה (יש להם על מה) שכולם שם נורא חכמים ושאני לא מוקד הענינים כמו שאני רגיל.
חושב חושב חושב... הממ, הם מתיחסים אלי כמו לעוד איזה חבר מנומס וחביב שהבת שלהם הביאה. ולא מעבר.
זו הרגשה משונה. בכל משפחה של חברות לשעבר שלי. היתי חצי אל. מציאה.
פינקו אותי. התדפקו על חלוני. ופה.. (חוץ מהדודה שמתלהבת). טוב היא כנראה הכבשה השחורה של המשפחה...
תרגעי!! טוב האמת שהיא פשוט נחמדה (אובר!!!)...
אם חשבתם שהחיים שלי דבש. Think again זה לא קל להיות בורגני מתחיל.
אני דורש שחברה שלי תחליף משפחה!
איפה מבקשים? איזה אישורים צריך? זה מוכר בביטוח לאומי? יש על זה הנחה בארנונה?
שיתנו לי את הכבוד שמגיע לי! אז לא סיימתי בהצטינות ת'טכניון. בגלל זה רק הוא יושב בראש השולחן תמיד?!
האח הזה... יש בינינו מלחמה סמויה... יכול להיות שהוא לא מודע לה עדיין... אני מתכנן לתפוס לו תמקום בראש השולחן.
ככה צריך! על ההתחלה להראות נחישות ואסרטיביות. אחרת כל החיים ידרכו עליך. ואם זה יתדרדר למכות, אז מכות!
לפחות אני יודע, שהדודה איתי! (רק שלא תתקע לי סכין בגב) (דודה דודה...) (אבל לא לקחת אותה for granted)
אולי לבוא עם חבר'ה?
פיייי תראו מה זה, איך בשניה הדברים יוצאים מכלל שליטה. טפי.
קן נחשים.
לאן אני נכנס...
אללי.
השעות הקסומות של הלילה
היא ישנה.
בשלתי לנו היום
תבשיל נקנקיות וירקות (יש לי פטיש לנקנקיות). מתכון מיוחד.
טיגנתי במקביל תפוחי אדמה חתוכים עם בצל פפריקה מתוקה חמאה ושום.
כן. אני גם מבשל! הנה יצא המרצע.
בישולים פשוטים, אבל הקטע הוא שמצליח לי! יש לי ת'טאצ'
וגבר במטבח, גורם לאשה...
(כשתגדלו תבינו) במיוחד, אם הוא לא משאיר אחריו בלגן .
הלוק הנכון, הוא,
מגבת מטבח מקופלת לאורך על הכתף,
מסדר שולחן, מעמיד את התבשילים+הסלט חסה (שכחתי לציין, היה גם סלט חסה)
שתי צלחות, (אפשר מפה, אני אישית לא משתמש) סכו"מ, בקבוק יין.
(אני שם שני בקבוקים. לא אוהב אדום. לבן חצי יבש מקורר בשבילי אדום בשבילה).
אתה קורא לה לבוא (עדיין עם המגבת על הכתף) מזיז את הכסא לאחור, היא מתישבת.
בשלב הזה אתה יכול להציע לה נישואים, אנאלי, אוראלי, לנסות לצרף עוד מישהי...
כלומר, בשלב הזה היא מרגישה שאתה לא אמיתי. או כמו שאומרים אצלינו בשכונה,
"Too good to be true" , אני לא הצעתי אף אחת מההצעות שהעלתי פה בפניכם. (מהשיקולים שלי).
היא התעקשה לפנות ולשטוף. רציתי לעזור. היא לא הרשתה. בלית ברירה צפיתי ברולנדו מכניס שלושער לאיברהימוביץ'.
מה שנקרא "סבלתי בשקט". היא לומדת. לומדת קשה. רוצה להיות מהנדסת כשתהיה גדולה. אני מפרגן. רק מה, מה יהיה עם המשפחה שלה? ואם יהיו לנו ילדים? כל שבת אצל ההורים שלה? זה חיים?
בינתיים אני די מאוהב (בה. לא באמא שלה) (חמותי ואני) (השם ישמור) אני סתם קוטר. יכל להיות יותר גרוע.
אני מנסה לחשוב איך היה יכול להיות יותר גרוע,
ממשפחה פולנית שתופסת מעצמה (יש להם על מה) שכולם שם נורא חכמים ושאני לא מוקד הענינים כמו שאני רגיל.
חושב חושב חושב... הממ, הם מתיחסים אלי כמו לעוד איזה חבר מנומס וחביב שהבת שלהם הביאה. ולא מעבר.
זו הרגשה משונה. בכל משפחה של חברות לשעבר שלי. היתי חצי אל. מציאה.
פינקו אותי. התדפקו על חלוני. ופה.. (חוץ מהדודה שמתלהבת). טוב היא כנראה הכבשה השחורה של המשפחה...
תרגעי!! טוב האמת שהיא פשוט נחמדה (אובר!!!)...
אם חשבתם שהחיים שלי דבש. Think again זה לא קל להיות בורגני מתחיל.
אני דורש שחברה שלי תחליף משפחה!
איפה מבקשים? איזה אישורים צריך? זה מוכר בביטוח לאומי? יש על זה הנחה בארנונה?
שיתנו לי את הכבוד שמגיע לי! אז לא סיימתי בהצטינות ת'טכניון. בגלל זה רק הוא יושב בראש השולחן תמיד?!
האח הזה... יש בינינו מלחמה סמויה... יכול להיות שהוא לא מודע לה עדיין... אני מתכנן לתפוס לו תמקום בראש השולחן.
ככה צריך! על ההתחלה להראות נחישות ואסרטיביות. אחרת כל החיים ידרכו עליך. ואם זה יתדרדר למכות, אז מכות!
לפחות אני יודע, שהדודה איתי! (רק שלא תתקע לי סכין בגב) (דודה דודה...) (אבל לא לקחת אותה for granted)
אולי לבוא עם חבר'ה?
פיייי תראו מה זה, איך בשניה הדברים יוצאים מכלל שליטה. טפי.
קן נחשים.
לאן אני נכנס...
אללי.
