מתגובתך ניכר שלא קראת את המאמר בדעת
אני לא משועבד לוילקובסקי.. הקטע המתייחס לכך בדעת(את הלינק הבאתי כבר בעבר ובכל זאת הפניה לדף הספציפי כדי לראות את המקורות בהערות למטה): "ד] חורבן ערי א"י בימי השושלת החמישית לעומת כיבוש יהושע בימי השושלות א'-ה' נוסדו לראשונה ערים בא"י, על כן קרויה תקופה זו "השלב העירוני". לקראת סוף התקופה היפנו התושבים משאבים רבים להכנות למלחמה. החומות בתקופה זו "עבות ביותר - עבות מכל החומות הידועות לנו מביצורי הארץ בתקופות מאוחרות יותר ... קשה למצוא הסבר הגיוני לעביין של חומות אלו שהרי אמצעי ההתקפה שעמדו לרשות האויבים בכוח לא חייבו עובי כה רב".21 חופר העי מסביר זאת כך: " האנשים היו אחוזי חרדה"".22 על החרדה שאחזה באנשים מלמדת עובדה נוספת: יישובי הפרזות התמעטו והאוכלוסייה התכנסה לערי המבצר23. מסתבר שלחרדה זו היה יסוד, כי יישובי "השלב העירוני", נחרבו כולם. "הגורמים שהביאו להרס הערים בא"י ולסיומה המהיר של התקופה לא נתבררו לאשורם. יש התולים זאת בהשפעה מצטברת... אחרים סוברים שפשיטות של שבטים נודדים למחצה או מסעות מלחמה של מלכי שושלת ה' במצרים". לאחר מכן "התגבש בארץ מערך יישובי חדש שהיה שונה לחלוטין משרידי המערך העירוני הקודם. תרבות זו הגיעה מעבר הירדן המזרחי ומדרום סוריה." 24 נצטט מדברי ארכיאולוגים שעסקו בחשיפת שרידי ערים מתקופה זו: יריחו, העי וערד. יריחו - "על קיומה של עיר משגשגת מלמדים הביצורים האיתנים ".25 כשהגיעה עת מלחמה נעלמו הביצורים: "החופרים גילו מקרים רבים של התמוטטות, שניכרים בהם סימני רעידת אדמה, החומה התמוטטה החוצה כשלבניה שלימות.". 26 הם ניסו לחדש את החומה אך האויבים הקדימום: "בשעה שהחומה היתה הרוסה עד הקרקע, הניעה שמועת סכנה קרובה את התושבים לחדש את הביצורים במהירות האפשרית. לפני שהשלימו את המלאכה הוכרעו. החורבן היה גמור, זה היה קיצה של יריחו בת תקופת הברונזה הקדומה". 27 "רובדי שריפה מצויים גם בצידה הפנימי וגם בצדה החיצון של החומה ואין ספק כי חלק הגון של העיר עלה בלהבות"28. הכובשים התיישבו בעיר ובסביבתה, כמוכח משפע כלי החרס שהותירו אך לא בנוה מחדש: "יש להסיק שהתגוררו באהלים. וכאן ראיה חותכת למוצאם משבטי נוודים. אף שהתגוררו על התל לא היו מעונינים בו כעיר".מעט הבתים שכן נבנו היו כולם מחוץ לתל: "נחשפו בתים מתקופת הביניים רק על מדרונות התל"29. הפולשים הותירו קברים ששימשו בעיקר לקבורה משנית, כלומר, הנפטרים מתו במקום אחר ועצמותיהם הובאו לקבורה כאן ובמקומות נוספים בארץ87ב . נמצאו הבדלים במנהגי הקבורה: "אנו מזהים 4 ואפשר 5 קבוצות שקברו מתיהן בדרכים שונות... יש לראות בהם עדות על כמה קבוצות שבטיות שבאו כשבטים מאוגדים איגוד רופף והתגוררו על התל ועל הגבעות הסמוכות".30 הקברים שבפנים הארץ מלמדים ש"ככל שאנשי השבטים העמיקו לחדור לא"י ניטשטשו והלכו הקוים המובהקים של חיי הנוודות".31 (כלומר, יריחו הייתה תחנתם הראשונה בארץ). מן הקברים ניתן להסיק ש"הם היו בני קבוצה נבדלת לגמרי".32 גם דתם מיוחדת היתה, בשונה מעמי קדם האחרים לא נמצאו אצלם צלמיות אליליות33. העי - עיר זו היתה העיר הראשה לכל ארץ אפרים: "מתקופה זו נבדקו 40 אתרי יישוב (בארץ אפרים), ביניהם רק עיר בצורה אחת - העי"34. [כלומר, מן העי בדרום ועד שכם בצפון (ועד בכלל) לא הייתה שום עיר בצורה.] בתחילה היתה העיר תחת השפעה מצרית, לאחר מכן השתחררה מהמצרים ולבסוף נחרבה כיריחו: "עובדה הרת משמעות היא אבדן ההשפעה שהיתה למצרים... העי חרבה בימי שושלת ה' במצרים. זהותם המדוייקת של מחריביה אינה ידועה... היא לא נבנתה מחדש הואיל ו"תקופת החושך" ירדה על הארץ עם הופעתם של פולשים נוודים מן המדבר".35 ערד - בימי הממלכה הקדומה התקיים בערד "יישוב גדול ומוקף חומה ... ערד היתה מרכז למערכת של יישובים קטנים".36 העיר חרבה פעמיים: "שכבה III - ... שכבת שריפה עבה מעידה ששכבה זו חרבה בהתקפת אויב. שכבה II - למרות החורבן נראה ששכבה זו היא המשכה של קודמתה ולא היה ביניהן פער כרונולוגי או שינוי באוכלוסיה."37 גם שכבה זו חרבה. האמור עד כאן דומה מאד למסופר בתנ"ך על כיבוש הארץ בידי בני-ישראל. גם שם מסופר על הפחד שאחז בתושבי ארץ כנען38 ועל "ערים בצורות גדולות מאד".39 בני ישראל שיצאו מהמדבר כבשו תחילה את ארץ סיחון ועוג (עבר הירדן המזרחי ודרום סוריה) 40 וקלטו את תרבותה החומרית.41 לאחר מכן הם חצו את הירדן והשמידו את אוכלוסיית הארץ42. יריחו נכבשה אחר שחומתה נפלה מאליה ולאחר כיבושה היא נשרפה43. לאחריה נכבשה העי ואז בנה יהושע מזבח בהר עיבל44, מה שמלמד שמן העי ועד שכם לא היה מי שיעמוד בדרכם, וכמו שמראה הממצא מסוף תק' הבה"ק45. את ערד הם הכו פעמיים: תחילה בשנת ה40 לנדודיהם במדבר, ופעם נוספת בימי יהושע46. כאמור, גם חרבות ערד מעידות על חורבן כפול שנעשה לאותה אוכלוסיה.47 כאשר ירדו בני ישראל למצרים היתה ארץ כנען תלויה במצרים48, אך כשחזרו אליה תלות זו נעלמה (מצרים לא מוזכרת בסיפור הכיבוש), בדומה לעולה מן הממצא בהעי49. העי לא נבנתה מחדש אחר חורבנה וכך גם נאמר במקרא "וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה". 50 בני ישראל חולקו במדבר ל4 קבוצות: מחנה יהודה, ראובן, אפרים ודן51, קבוצה נוספת היו בני לוי.52 גם חופרת יריחו אומרת שכובשי העיר היו "4 ואפשר 5 קבוצות... שבאו בתקופת הגירה אחת כשבטים מאוגדים איגוד רופף"53. יהושע הזהיר: "ארור האיש לפני ה' אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו",54 וגם שרידי בתיהם של הכובשים נמצאו רק מהחומה ולחוץ.55 תיארוך כיבוש הארץ לימי השושלת החמישית מסביר גם עובדה נוספת: בכתובת מימי שושלת ו' קרויה ארץ ישראל "ארץ דרי-החולות"56 אף שמדובר על אזורים מיושבים בצפון הארץ. הכינוי מעורר תמיהה, אך אם בארץ ישבו אז שבטי ישראל שאכן היו תקופה ממושכת דרי-חולות כינוי זה יובן. אלא שגם כאן מבדילים בין המאורעות אלף שנים. חורבן הארץ בימי שושלת ה' היה בשנת 2400 לפה"ס בערך וכיבוש יהושע בסביבות 1400 לפה"ס. לכן דעתם של המשייכים את כיבוש יהושע לסוף תקופת הבה"ק57 אינה מקובלת.