ללמוד להרדם לבד

[amirili]

ללמוד להרדם לבד

שלום לכולם, בני בן שנה ועשרה חודשים.אנחנו מרדימים אותו בהתחלה במיטה שלו ומהרגע שהוא מתעורר אנחנו מעבירים אותו אלינו למיטה. בד"כ הוא נרדם בהנקה אבל לפעמים גם עם אבא.עפ' רוב אם הוא לא מאוד עייף, לוקח לו כחצי שעה עד שעה וחצי עד שנרדם. התחלתי כבר מזמן להרגיש שחבל לי על השעות המעטות ביום שעוד יכלו להיות שלי ושמבחינתי "מבוזבזות" כרגע על להרדים אותו אבל רק עכשיו אני מרגישה מוכנה להתחיל לעשות משהו בעניין. לא נראה לי שאהיה מסוגלת לנסות אפילו את שיטת חמש הדקות ודומותיה והייתי רוצה שהתהליך ילווה בכמה שפחות בכי ותסכול מצידו. התחלנו לפני שבוע לגמול אותו מהנקות לילה למעט זו שמרדימה אותו בהתחלה ובינתים הולך טוב. אני מתלבטת אם כדאי להעמיס עליו כרגע גם את עניין "הלהרדם לבד" או לחכות שיתרגל קודם לגמ"ל? בכלל, יש לכם רעיונות איך ללמד אותו להרדם לבד? תודה רבה

 

[לאה_מ]

אני הייתי חושבת בכיוון אחר.

לא מאמינה ב"ללמד להרדם לבד". בדיוק כמו שלא מלמדים לשבת או ללכת, אני לא מאמינה שצריך ללמד להרדם לבד. אני יודעת שיש כאלה שיחלקו עלי, ואני מדברת רק מהנסיון הפרטי שלי, אבל לפחות הילדים שלי למדו את זה, במוקדם או במאוחר, בלי עזרתי. עם זאת, אני בהחלט לא מזלזלת ברצון שלך לנצל טוב יותר את זמן ההרדמה שלו, ולכן נראה לי שעדיף לחשוב על הבעיה הזו מהכיוון שלך, ולא מהכיוון שלו - לא מהכיוון של איך לגרום לכך שהוא ירדם מהר או שירדם בלעדייך, אלא איך לגרום לכך שאת לא תשכבי לידו בהנקה הזו ותחשבי "נו, תרדם כבר". כי - מנסיון של מניקה - זה רק גורם לו להרדם לאט יותר. מה שאני עושה הוא לנצל את זמן ההשכבה לדברים אחרים - זה יכול להיות קריאת ספר (ולשם כך התחלתי להרדים אותו עם אור קטן דולק, בחדר או מחוצה לו, באופן שמאפשר לי לקרוא ספר "מאחורי הגב שלו" תוך כדי הנקה), או "סתם" מחשבות שהצטברו במשך היום, או מדיטציה. אני גיליתי, שמהרגע שנפל לי האסימון בעניין ההשכבה שלו, והתחלתי לקרוא ספרים תוך כדי, ירד הלחץ שלי שהוא ירדם, הוא התחיל להרדם מהר יותר, והספק הקריאה שלי עלה פלאים. שנינו הרווחנו

 

[נעה גל]

ואפשר גם לנסות לא להשכיב אותו בכלל

להשאיר אותו ער עד שהוא יבקש ללכת לישון. מהניסיון שלי (שהיה פחות או יותר בתקופה שהבן שלי היה בגיל של הבן שלך) כמה ימים הם הולכים לישון ממש מאוחר ואח"כ הם מסתדרים מעצמם וברוב התקופה הזו שניהם נרדמו לפני שהשעה שאני הייתי משכיבה אותם. אני מדברת בלשון עבר כי בחודשים האחרונים דווקא חזרנו להשכבות מסודרות יחד להנאת כולם.

 

[amirili]

שאלות ללאה

לאה שלום, אנסה בהחלט לאמץ את הרעיון שלך לגבי קריאת ספר, נראה לי שזה יכול לעזור. בן כמה הבן שלך? כמה זמן בממוצע לוקח לך להרדים אותו? הוא נרדם רק בהנקה? בעלך גם שותף לעניין? אתם מקפידים על שעה קבועה להשכבה?

 

[לאה_מ]

בני בן שנתיים וחצי.

הוא לא נרדם רק בהנקה, אבל כשאני בבית - זו דרך ההרדמות המועדפת עליו. אני חושבת שלוקח לי להרדים אותו בין 5 דקות ל-20 דקות. פעם זה היה לוקח יותר זמן, אבל כשהבנתי שהוא פשוט לא עייף בשעה מוקדמת יותר, אני מחכה שהוא יבקש לישון או יגלה סימני עייפות, ואז זה באמת לא לוקח הרבה זמן. בשלב בו ניסיתי להשכיב אותו בשעה קבועה פחות או יותר, היה לוקח לי לפעמים גם 40 דקות, ולעתים גם אז לא הייתי מצליחה... בעלי לא שותף במובן הזה, שכמו שאמרתי, כשאני בבית הוא מעדיף להרדם איתי. כשאני לא בבית, לבעלי אין שום בעיה להרדים אותו. גם לא לבייביסיטר. אנחנו לא מקפידים על שעה קבועה להשכבה. ניסינו את זה (כמו שמאיה מתארת בהודעה שלה) וזה פשוט לא עבד בשבילו. מכיוון שאני מכירה את זה מהבכור שלי, אני יודעת שעדיף לי לתת לו לקבוע מתי הוא עייף, כי אחרת הוא לא ירדם. אבל אם את רואה שכשאת משכיבה אותו הוא נרדם תוך פרק זמן סביר, את בהחלט יכולה להחליט על שעה.

 

[maya100]

האם יש לכם איזהשהוא סדר יום קבוע?

אני שואלת כי אצלינו בערב יש סדר די יציב (כמובן שלעיתים יש שינויים, אנחנו זורמים) שבו אביגיל (שנתיים וחודש) אוכלת ארוחת ערב כשהיא רעבה (לפעמים היא מבקשת ולעיתים אני מציעה והיא מסכימה) בערך מ 7:30-8:00, אח"כ מקלחת והיא יודעת שלאחר המקלחת לובשים פיג'מה, יונקים ולישון. היא לא נרדמת בהנקה (כמעט) אלא כשהיא מסיימת היא בעצמה אומרת לי לישון או שאני מציעה שנלך למיטה והיא כמעט תמיד מסכימה. אני מספרת את זה, כי שמתי לב שהסדר הזה עוזר לה ושהיא מרוצה ממנו (אם אתמול לדוגמא היינו בים אחה"צ וכשחזרנו היא התקלחה איתי אז לאחד מכן היא רצתה פיג'מה ולינוק ולא ארוחת ערב, כי אחרי אמבטיה יונקים..) וגם אנחנו. לעיתים (פעם בשבועיים שלושה) היא אומרת שהיא לא רוצה לישון אלא עוד לשחק או שנקרא לה סיפור (חוץ מהקבוע במיטה) וזה בסדר, כי אני מבינה שהיא עדיין לא עייפה. בגדול, תמיד עדיף שהילד יהיה זה שיסמן על הרצון לישון/ לאכול וכו', כי זה מאפשר לו להיות בקשר עם הצרכים שלו וגם נותן לו את המסר שאתם מכבדים את הצרכים שלו (כלומר הוא הולך למיטה כשהוא עייף ולא שרירותית כשהחלטתם). אינך צריכה לחשוש מכך שעכשיו הערבים שלכם יהיו מרוצפים במשחקי ילדים והשתוללות (אם כי אולי זה יקרה בהתחלה) כי רוב הילדים בגיל הזה בסה"כ עייפים סביב השעות האלו, מקסימום עד 21:30. אני יודעת שחלק מחברותי מאפשרות לילד להמשיך לשחק בחדרו או לעשות מה שהוא רוצה, כל זמן שאינו מפריע להורים (לדבר, לראות טלוויזיה וכו').

 

[אמא של יואבי]

איך לימדתי להירדם לבד (ארוך)

לא יודעת אם הייתי מעמיסה שני דברים יחד אני יכולה לספר לך מה אנחנו עשינו: יואבי היה נרדם עם בקבוק על הידיים, ומתעורר כמה פעמים בלילה ואז שוב היה צורך בבקבוק על הידיים. חשבתי שאם ילמד להירדם לבד אולי לא יזדקק לי כדי לחזור לישון בלילה (וזה באמת עזר חלקית). בהתחלה ניסיתי לחבב עליו את המיטה והייתי שמה אותו ביום לשחק בה ומתי שרצה הוצאתי אותו משם. אח"כ בלילות, כשהוא עייף אבל לא מאוד, שמתי אותו במיטה עם בקבוק מים או תמ"ל כשהמעקה נמוך ואני לידו על כיסא כל הזמן לחיבוק, להוציא קצת אם הוא רוצה, הסברתי לו ששמים את הראש על הכרית והולכים לישון, כאלה. היה לו קצת קשה אבל לא היה מצב של בכי. מה שכן זה לקח המון זמן, ודי הרבה לילות כי באמצע היו מחלות ששיבשו הכל. לאט לאט התערבתי לו פחות ופחות בתהליך ההרדמות, אבל נשארתי לשבת לידו (ולראות טלויזיה דרך הדלת הפתוחה). כיום אני בדר"כ אומרת לו שאני במטבח/סלון ושאם הוא צריך הוא יכול לקרוא לי. הוא אכן קורא לי לעיתים קרובות, חיבוק נשיקה, ראש על הכרית ואני יוצאת עד שהוא קורא לי שוב. יש לילות שהוא מעדיף שלא אצא מהחדר בכלל. כל זה כבר כמה חודשים, כלומר התהליך ארוך והדרגתי מאוד וצריך המון סבלנות, אז תעשי את החשבון אם שווה לך, או שעדיף כמו שלאה הציעה. אצלינו זה הוריד קצת את ההתעוררויות בלילה אז היה שווה.