ללכת שבי

[zar]

ללכת שבי

להיות או לא להיות שאלה עתיקת יומין עולה ומהדהדת מבין המילים הלהישאר בחסות החשכה ולהפסיד את הפריחה הלשים סוגר לנפש או דרור לתת לרגש הלאפשר לקיפאון להשתלט את חיותנו לשתק או להפשיר את הכפור לצאת מן הקור עומדים על פרשת דרכים רוצים, אבל מפחדים מבולבלים, נבוכים לעזרה משוועים נקרעים תחת כבד ההחלטה שכלל וכלל אינה קלה הניקח תרמיל ומקל ובלבנו תפילה לאל האם נצא לדרך את סופה מי יפלל? מהו הסיכוי כנגד הסיכון? סיכון מחושב? ממש לא עכשיו ואנו הנשארים במבט נגה מלווים בליבנו ברכה לדרך צלחה לזו המעזה לתת ללב לכת שבי אחריו צאר

 

[יץחק שין]

יפה השיר הזה בעיני

יותר ויותר אני אוהב את השירים שלך

 

[אורמור]

אוי ללב המתחבט לו..

קראתי ונשארתי דמומה שניות אחדות רוצה להגיב..ודוממת הרי אכן זו שאלה שמעוררת חיבוטים מפעילה את פרפרי הבטן.. לאחד הבחירה היא כמו בחירה בחיים.. לאחר מדובר בעסקי שעשועים.. וכל מתחבט וגודל חיבוטו.. ומי אם לא אתה שתצייר את החיבוטים הללו כל כך יפה.. שתעלה אותם על הכתב ברקמה מעודנת.. ומי אם לא אני שאקרא ואתפעם.. הכתיבה שלך ידידי.. נ ה ד ר ת!!! והשיר מצוין אור

 

[*קסנדרה]

היש תשובה לשאלה????

צאר יקירי כרגיל אוהבת את כתיבתך. קסנדרה

 

[palmonyo]

היי, צאר, יותר לרמוז

היי, צאר, ידידי זאת לא עצה שלי, אלא עצה של משוררת יידיש ידועה וחברה של סבתא שלי לפני שנים לא מעטות קראה שיר שלי, שדיבר על סבל וכו` אמרה לי: לאנשים שקוראים שירה אין בדרך כלל בעיה של הבנת הנקרא יותר תרמוז מאשר לומר חד וחלק שחור על גבי לבן מה שמציק לך שירה היא לא תראפיה מילולית, אלא עיצוב אמנותי יש לרמוז בעדינות באמצעות סמלים, רמזים וכו העצה הזאת עזרה לי מאוד יש לך כוח הבעה רגשי, חסרה שלוות המעצב, המתינות והניסיון הם יגיעו... ידידך אלון

 

[zar]

משוררת גלותית

אלון, אשה חכמה היא הייתה. אובר איך פאשטיי נישט אידיש ) חושב שקלעתי לטעמה במלכת הנמלים. שלווה,מתינות,........ זו אוטופייה בשבילנו, (בודק את המזוזות על כל מקרה). ניסיון..... יבוא עם לא יסקלוני טרם לכן. שמח להערותיך / הארותיך צאר

 

[palmonyo]

וככל שיענו אותו...

וככל שיענו אותו (בביקורת) כן ירבה וכן יפרוץ (בבכי) ועל זה נאמר: מבקר שלא הורג אותך, מחזק אותך, עד שאתה מספיק חזק להרוג אותו או במלים פשוטות: איש לא ישבור אותנו המשוררים (רק אישה!)

 

[אורמור]

אישה?.....אז רק אני

אבל לא אשבור אתכם.. מתמוגגת מהדו שיח המרנין בין שני החברים שלי.. אייזה כיף שאתם פה.. אור

 

[palmonyo]

גם לנו לא היה כיף בחושך

בלעדייך אור היינו יושבים על הרצפה הקרה עם עיניים כבויות ושטים ביאור חשוך של געגועים אלייך

 

[אורמור]

ואז הייתי באה..

רוחפת לי פנימה אל חדרי החדרים עוטה שמלה כשל המחוללות בכרמים מתישבת על רצפה בין שני משוררים מפזרת מעליכם אבק כוכבים מקשיבה ללהגכם כלאורים ותומים ורווה נחת עד אחרית הימים ויהי אור וצ(א)ר רחב(לב) ואלון נישא ורם וקולם לא נדם **אור**

 

[palmonyo]

הסיפור על הכספת

מה שבטוח - את הדבר הכי מקסים ברשת צאר ואני עבדתנו חצי לילה להתקין כספת חדשה ורק בקושי הצלחנו לדחוף אותך לבפנים לקול המחאות והתלונות של כל החברים באתר עכשיו רק צאר ואני יודעים את הצופן אני מפחד שכשאלך צאר יחזור לחדר עם הכספת וישב להתבונן בך כשאור היהלומים המנצנץ שלך מאיר את פניו העורגות

 

[אורמור]

ואייך אתה מעלה בי..

שפעת חיוכים ונוסך בי נועם שכזה.. ועכשיו חייבת להשוויץ..כי גם בזה אני טובה..לפעמים כשנכנסת ``בתרועות החצוצרה האחוריות שלך..``הפנתי את תשומת ליבו של צרצרון שהוא ידיד ותיק כאמור.. והוא נבהל קצת ולחש לי``ווס איז דוס?`` עניתי לו..נכנס לפורום קסם..תן לו זמן סמוך על סמוך..האיש לא רק משורר אלא גם חומד אמיתי..צאר הרים גבה..אבל כיוון שקצת פוחד ממני כי לפעמים אני אלימה..הקשיב ושוב כי אין לו ברירה..מהפחד ..אתה מבין..הוא מודה היום שאתה מקסים וכיף לכולנו..בכספת ומחוצה לה.. אז רק שלא יגמר ונמשיך לשורר ולהתבדח בהכי כיף אור.. אגב למעלה ניסיתי לכתוב הודעה..והוקלד רק חלק ממנה התעמרויותיו של התפוז יצרו מן משהו לא ברור עבמ``י כזה בשם ``שביב הסטוריה``..מה שזה רצה להיות זה..משפט אחרון של ידיד מהאי סי קיו שנכתב בשני לנובמבר אלפיים על ידי אייזה בלו פואט..שאמר..``תמיד אהייה בשירים``..אז תמסור לו אם תפגוש בו..שלא רק בשירים יש לו זכות קיום..כך אומרים יודעי דבר.... ...(והארץ,ומעריב,וידיעות,והצופה,) ןCU בהמשך..חבר אור שלא עוצרת באדום..שרק נכנסת להגיד שלום ונואמת כל היום.

 

[palmonyo]

הבנאדם סנילי לחלוטין

סלחי לי על ענן הערפל שבו אני חי. אפילו לא זכרתי שהייתי אי פעם `בלו פואט`. הזיכרון התפל שלי מפרמט את עצמו כל חודש חודשיים. זה מזכיר לי את פגישת המחזור לפני שלושה שבועות. כולם צעקו לי שם co2 co2 לא היה לי מושג בכלל על מה הם מדברים מסתבר שזו הייתה קבוצה סודית, שאותה הקמתי בעצמי. ידידה, קבלי את התנצלותי העמוקה מני ים המלח... השם אור מוכר לי, אבל מי את בשם כל השדים והסופות? כתבי לדואר [email protected] או [email protected]

 

[** רוזבד]

יפה

שיר יפה

 

[mna]

ללכת שבי אחריה . . .