ללכת לא ללכת?

דידית

New member
ללכת לא ללכת?

היתה לי חברה טובה מאד בתיכון, היינו חברות שנתיים ומאז שעזבתי שם לא יצרנו קשר. אם פגשתי אותה דיברתי איתה קצת, אבל הקשר נותק לחלוטין. היום היא מתחתנת, היא צלצלה אלי אתמול שאני חיבת לבוא לחתונה שלה, ושזה יחסר לה אם אני יעדר. הייתי הולכת לשם אבל הענין הוא שכל בנות הכיתה שלי יהיו שם, כל אלה שאני שונאת וסולדת מהן. אין לי קשר כבר שנתיים עם אף אחת משם ושאני רואה אותן ברחוב אני עוברת כביש. (מן משהו שעוד לא התגברתי עליו) אני לא יודעת אם ללכת היום או לא, לא בא לי להיות אובייקט לריכולים ולשיחת הערב. לא בשבילי לראות שם כמה מורות שהן סיוטי הלילה שלי. ובכלל אני לא מסוגלת לראות ולהזכר בבנות האלה, באנשים האלה, שכבר הרבה זמן הם לא חלק מחיי. אצלם אני תמיד הייתי לא טובה, סוג ב´, שונה. משום מה שאני בסביבה שלהם אני מרגישה חסרת ביטחון פתאום. ללכת? לא ללכת? סך הכל היא באמת בחורה מתוקה שהיינו חברות די טובות, זה שהתנתקתי ממנה זה היה חלק מתהליך הבריחה שלי משם. ולא באשמתה. נחליט בלילה, אבל מה אתם אומרים על זה? דידית.
 

sharkyM

New member
ללכת לא ללכת ?

אני חושב שללכת. חברה טובה זה נכס אע"פ שלא ראית אותה שנתיים, ובפרט אם היא התקשרה. לגבי השאר , כה אמר שרקי: "שימותו הקנאים". ע"מ למזער את הנזק, את לא חייבת להיות שם כל החתונה אלא להגיע רק למידת הזמן הדרושה ע"מ לכבד את החברה שלך. >שרקי תוהה האם את עןברת במעבר החצייה הקרוב או שמא קופצת לכביש<
 

גל נעים

New member
גל אומר:לכי על זה!.

אם החברה היתה חשובה לך,ואהבת אותה,ובאמת היה לכן קשר טוב- אז לכי על זה ושהעולם יתפוצץ!. מי שחשובה כאן באמת זו היא ולא המורות או החברות השטחיות שהיו עושות ממך סוג ב´. יש לי רעיון פגז בשבילך: אתמול ראיתי ב-YES סרט (רומי ומישל) על 2 בנות שהן לוזריות שרוצות להגיע לפגישת מחזור של הבית ספר שלהן מחויטות ולהציג את עצמן כנשות עסקים. מה אני מציע:תתלבשי בצורה שתוציא להן את העניים (משהו יוקרתי מאוד כזה) ותשדרי מה שאת יודעת לשדר הכי טוב:קלאסה. ואני בטוח שיתקיים בך הפסוק :"שימותו הקנאים" (שארקים ישר כח!). אבל עכשיו רגע של רצינות: אם הדבר חשוב-עשי אותו. אחד הדברים שלמדתי כשחזרתי בשאלה זה-שאני חייב לאהוב את מה שאני עושה. ולא לשים קצוץ על מאן דהוא שיכול להרוס לי. גל.
 

sharkyM

New member
שארקים מוסיף ואומר...

"באנו לכאן כדי להינות, אז יאללה" או כמו שאומר הנביא (לידור, עלייך חובת הבאת הציטטה המושלמת) : "אכול ושתה כי מחר נמות". >שארקים מפחד מסלמונלה משוטטת בצלחת באולם בב"ב<
 

מני3

New member
ללכת לא ללכת, להיות או לא להיות

גם לי לא מזמן היה כזה מקרה, לחבר טוב (מהעבר)שלי היה יום הולדת והוא התקשר אלי להגיד לי לבוא. ידעתי מה יהיה שם , מי יהיה שם, וכל מה שאת הזכרת פה. לא רציתי ללכת אבל אמרתי לעצמי " הוא לא סתם חבר, אני לא יכול לעשות לו את זה" וכל אותו היום הרגשתי חרא בגלל זה. " כן ללכת לא ללכת". הקיצר אחרי העבודה התלבשתי והלכתי, ואז כשיצאתי חשבתי לעצמי " רגע, אני באמת רוצה ללכת ? לא!" "אני יהנה שם? לא!" אז למה ללכת? בגלל שהוא חבר טוב שלי! ואז הבנתי שאם הוא חבר טוב שלי הוא יבין, והוא לא יהיה מעוניין שאני יסבול , עשיתי אחורה פנה וחזרתי הביתה, ולמחרת הסברתי לו והוא קיבל והבין . זה חבר טוב ! כשאתה מרגיש טוב איתו , ולא שאתה חייב . אני חושב שאם זה באמת מפריע לך את לא חייבת ללכת. חברה טובה זה לא רק בחגים זה גם ביומיום
 

דידית

New member
הולכת!

תראו היא לא חברה שמאד חשובה לי עכשיו, לא דיברנו המון זמן, ואנחנו לא נחזור להיות חברות בחיים, כל מה שיש לי אליה זה מן פינה חמה בלב, לאחת שהיה לי קצת יותר נחמד איתה מאשר אחרות. אני מניחה שרוב האוכלוסיה שם לא "תמות מקנאה" לראות אותי למרות שאולי כמה כן.אבל אני אומרת "שלא ימותו הקנאים!!" שיחיו ויסבלו. אפרופו "רוני ומישל" אני אדאג להפציץ להם פרובקטביות שהם לא ראו הרבה זמן, סתם בשביל התחביב. זהו, הולכת ואל תתנו לי להתחרט. דידית.
 
דידית, זה יכול להיות גם חוויה מתקנת

כל התחושות הלא נעימות שזכורות לך מאותה חברה לפתע יקבלו רענון, פתאום הם יראו לך כל כך לא רלוונטיות ושכל כך לא חשוב מה הן חושבות או מלהגות, וגם במובן הזה יש במפגש הזה סוג של קתרזיס משחרר. פשוט תהני בחתונה.
 

גל נעים

New member
OK!-כל הכבוד!-החלטה נבונה.

אני חושב שבאמת תעשי מה ש-ב-Z שלך... והכי טוב-תדאגי שכולם ירגישו שטוב לך עם עצמך. (זה בכלל ישבור אותם לרסיסים).. ומני3-אני חולק עליך מכיוון שלא מדובר "במסיבת יום הולדת",אחי!,מדובר בחתונה...ההבדל הוא שמיים וארץ. אל תשכח-שיתכן שיש גם אוכל טוב (אלא אם הם עושים את זה ב-"גפן פוריה" ואז אני מציע לחכות בחוץ ואפילו לא להכנס.) נ.ב-דידית-ישר כח על ההפצצה של הפרובוקטיביות. ------------------------------------------- <גל אוהב להיות MEAN לפעמים...>
 

טנטרי

New member
מהנסיון שלי,

חתונה זה ערב אחד. אמנם חשוב אבל רק ערב אחד. אם באמת יש ביניכם קשר מיוחד בלב, אזי תקבעי לך יום בשבוע הבא ותלכי לבקר אותה ולאחל לה מזל-טוב (ואלי אפילו בצירוף מתנה עם ברכה מהלב). תאמיני לי (מנסיון!), שהיא תשכח שלא היית בחתונה. ויותר מזה גם אם תבואי, ואחר כך יתנתק הקשר ביניכן, היא תשכח שהיית. ובכל מקרה אין טעם לסבול. הרי אם אני מבין את אופי האנשים כאן בפורום, רובנו סבלנו מספיק (בעולם הדתי) בשביל לרצות את ההורים, המשפחה, החברה ... אז הגיע הזמן להפסיק בכל המובנים. מאחל לך שתהיי שלמה עם ההחלטה (לא באמת משנה מה תחליטי).
 
שאלה מעניינת

הענין הוא, שזו בעיקר שאלה של מוּכנוּת. לא חשוב איך תתלבשי, חשוב איך את מרגישה כלפי העולם שלהן. ולבוא ולהפגין ולהראות את זה לכולן, זה עוד מדרגה "בדרך אל החופש". מה שאת צריכה להחליט זה האם את כבר בשלה לזה. אם לא, את בהחלט יכולה לבוא אליה באחד מימי ה"שבע-ברכות" או אחרי, ולפצות על ההיעדרות מהחתונה. >אתאיסט עצמו היה הולך<
 
ללכת עם ראש זקוף ולשים זין!!!

בוודאי שתלכי. תלכי, תסתובבי לך עם ראש מורם בין כל ה"חברות" שחושבות את עצמן למשהו מיוחד... תהיי הכי יפה שיש. תלבשי את הבגדים הכי מדהימים. תענדי את התכשיטים הכי מהממים ובאופן כללי - תהיי נוצצת. תבלטי, תבליטי את עצמך, תסובבי עם חיוך מרוח על הפנים כאילו זכית כרגע בכל העולם... תרגישי טוב ותגרמי להם לקנא בך. <אני מחכה לדיווח>
 

טוב

New member
נו, דידית, ספרי איך היה../images/Emo35.gif

וסתם הערה לקודמיי. כתבתם לה דברים בסגנון של לצפצף על כולם, לא לשים זין, וכו´. מצד שני כתבתם לה לבוא בבגדים יוקרתיים, או סקסיים, כדי להוציא להם את העיניים. זה קצת סותר, לא? מי שמגיע לשלב שלא אכפת לו מאחרים, והוא באמת מצפצף, אז גם לא יהיה אכפת לו להוציא עיניים. ותחשבו על זה.
 

דידית

New member
הכנסתי לי לראש את כל מה שאמרתם

זהו, אז הלכתי, החלפתי בבית 10 פעמים בגדים, בסוף לבשתי משהו עדין דוקא (ככה חשבתי) ויצאתי לחתונה. לקח לי קצת זמן להכנס שם לאולם, ראיתי בכניסה את כל החברות מפעם, ורציתי לברוח. חברה טובה שלי שהיתה שם סחבה אותי אומרה לי "תתעלמי יה פסיכית" והכנסתי לעצמי בראש את כל מה שאמרתם גם. ברגע שנכנסתי כל הקבוצה השתתקה הם סרקו אותי כהרגלן בקודש, מלמעלה ללמטה. לא שלום, לא מה שלומך? רק מבטים מסוקרנים, מלעגים במקצת. הן לא אמרו לי מילה אני התעלמתי מהן ועמדתי בצד, אבל פתאום לאט לאט כמה נגשו אלי לשאול מה שלומי, "יו לא היינו מזהות אותך" אחת אפילו הרשתה לעצמה לאמר לי : "את נראית טוב" וראיתי את הברק בעיניים שלה. חלקן סיפרו לי שהן הספיקו להתארס, להתחתן והוכיחו לי את זה בכמות הכשיטים שהן ענדו.הן הרשו לעצמן לדבר איתי כי זה לא יזיק להן כבר בשידוכים לדבר עם אחת כמוני, זה פשוט הגעיל אותי. שמעתי כמה נשים מבוגרות מדברות: ראית אותה? השם ישמור! ראית איזה חולצה צמודה? ראית את הנעלים? שאלתי אותן אם הן רוצות לדעת איפה קניתי אותן.(התפלאתי שהן לא שאלו "כמה זה עלה??") אבל השיעור הכי טוב שם היה בשבילי, עמדתי מהצד, הסתכלתי עליהן. קבוצה של 30 בנות, כולן אבל ממש כולן מוזנחות, הגב כל כך עגול, הפנים כל כך מפוחדות. העיניים כל כך כבויות. ראיתי אותן וריחמתי עליהן. קבוצה שלמה של בנות, שלא השתנו בכלום מאז שראיתי אותן בפעם האחרונה לפני שנתיים. כולן עם אותו הקוקו המוזנח,כולן עם אותו סוג בגדים, כולן עם אותם ריקודים מלפני שנים,עם אותה צורת ריקוד, אף אחת לא מזיזה את הגוף,שחס וחלילה לא יזוז משהו, הריקוד נדמה להליכה. אף אחת לא מאופרת, אף אחת לא שמה על עצמה. הסתכלתי על ההתנהגות שלהן, וראיתי כמה הן תינוקיות ולא עצמאיות, מתלהבות מאותם דברים שהן התלהבו מהן לפני שנים. היתה שם איזה אישה מסכנה שרקדה באמצע המעגל, הן גיחחו בדיוק כמו מלפני שנים, הבנות הלא מקובלות נדחפות לצדדים, ומנסות לשוא להיות קצת בענינים. הכלה היתה מקסימה ויפה כמו שהיא תמיד, (קצת בהלם ובלחץ ממה שהיא צריכה לעבור, אבל יחסית בסדר) היא שמחה איתי מאד וזה הכי חשוב לא? דידית. <התרגשה לקבל כל כך הרבה טלפונים מעודדים>
 

sharkyM

New member
ושוב../images/Emo45.gif

>שארקים רצה להתקשר אתמול, אבל לא יצא לו<
 

גל נעים

New member
עשית את זה!:אבל...../images/Emo7.gif

יש לי שתי מחשבות מנוגדות אחת לשניה: ----------------------------------- האחת -שאני ממש עצוב כל פעם מחדש שאני חושב על כל הנשים שתיארת, שאין להן חיים,יותר נכון אין להן חיות-והדבר עצוב. הן מכונות ילודה כבויות ברק כמו שתיארת, ממש יוצא לי הלב כשאני רואה את הנשים הללו בגינה לדוגמא-אין להן חיים ואני רוצה לפעמים לגשת ולאמר להן:היי-אתן יכולות גם לחיות לפעמים, עזבו ערב אחד את הבעל עם הילדים והנקיונות וצאו לכן לבית קפה נחמד, אבל זה בהחלט לא יצא לפועל מכיוון שהנשים הללו משועבדות לבעליהן ולמערכת הכ"כ מסרסרת-מחשבות-אופי-אישיות שהן חיות בה. והביטול תורה של הבעל הצדיק ישב על מצפונן בין הקפה לעוגה בבית הקפה... <גל לא מבין למה לעזאזל אם אישה מטפחת את עצמה היא נחשבת כשבבניקית שעוברת על ציוויי הרבנים!-וזה מביא לו עצבים אין קץ> המחשבה השניה שהיתה לי מסתכמת בכך שטוב שעברת את החוויה הזו, זה רק יזכיר לך למה את לא שייכת לשם,למה החירות שלך חשובה לך פי אלף מאשר לרקוד כמו באשכנז של לפני 490 שנה. אולי "מעז יצא מתוק"?. העיקר שתצא תועלת-זה הכי חשוב לדעתי,להוציא מוסר השכל מכל מה שקורה לנו בחיים.
 

חיקה

New member
דידית(חרידית) כלהכבוד

איזה אומץ יצוג מכובד שלנו לי לא היה אומץ אשריך מלא הערכה חיקה
 

טוב

New member
אהי דידית.

זה מדהים, התיאורים שלך מאד משקפים את מה שאני מרגישה כשאני נמצאת בחתונות חרדיות של המשפחה. הרחמים על הבחורות המוזנחות, המחשבה על בחורה צעירה שלא יודעת מהחיים שלה שהולכת להכנס עכשיו למערכת הכל-כך מורכבת של זוגיות. אבל זה החיים שלהם. והחיים שלך אחרים. עצם ההכרה שלך בכך הופך את חייך לאחרים.
 

איציק24

New member
כל הכבוד על האומץ, ו..

כל מה שכתבת - כ"כ נכון, שזה מדהים. פשוט תיארת את המצב כמו שהוא! >ממתין למישהו נדיב שיערוך היכרות ביני לבין דידית<
 
למעלה