טליה מספרד 1
New member
אובר הרגישות העכשיוית שלי יחד עם התגובה שלך
עשו אותי ככה--->
עשו אותי ככה--->
ללילה 74....
- פותח הנושא חייכנית2
- פורסם בתאריך
נו, ברור מדוע ביקשו ממך להסיר את החתימה.
כדי לאלץ אותך לפרסם דרכם. מקומם, אם כי כנראה שיש להם זכות כי זה האתר שלהם.
באשר ללילה - כל מה שכתבת נכון ומובן וברור, כולל הכאב והתסכול שלה והניסיון שלה לראות את הדברים דרך עיני העמותה. אפשר גם להבין איזו התפרצות מקרית של כעס או ביקורת בפורום על רקע זה. אבל לא את השיטתיות שבה היא עושה זאת, כבר במשך שנים, על אף שהיא רואה שזה לא נעים לגולשים האחרים ושהם מבקשים ממנה פעם אחר פעם להפסיק. היא מצפה, ובצדק, לתמיכה ואפתיה למצבה, וזוכה להן. המינמום שהיא יכולה לעשות זה להתחשב בתחושה שכל כך רבים מחברי הפורום מביעים כאן ולדבר בשמה ועל עצמה ולא בצורה של הטפות מוסר מכלילות ובלתי פוסקות. חברי הפורום באמת לא אשמים במצבה ולא מגיעה להם ההתנפלות המוסרנית הזאת.
כדי לאלץ אותך לפרסם דרכם. מקומם, אם כי כנראה שיש להם זכות כי זה האתר שלהם.
באשר ללילה - כל מה שכתבת נכון ומובן וברור, כולל הכאב והתסכול שלה והניסיון שלה לראות את הדברים דרך עיני העמותה. אפשר גם להבין איזו התפרצות מקרית של כעס או ביקורת בפורום על רקע זה. אבל לא את השיטתיות שבה היא עושה זאת, כבר במשך שנים, על אף שהיא רואה שזה לא נעים לגולשים האחרים ושהם מבקשים ממנה פעם אחר פעם להפסיק. היא מצפה, ובצדק, לתמיכה ואפתיה למצבה, וזוכה להן. המינמום שהיא יכולה לעשות זה להתחשב בתחושה שכל כך רבים מחברי הפורום מביעים כאן ולדבר בשמה ועל עצמה ולא בצורה של הטפות מוסר מכלילות ובלתי פוסקות. חברי הפורום באמת לא אשמים במצבה ולא מגיעה להם ההתנפלות המוסרנית הזאת.
קאלה אכן
צודקת.
אני חושבת ששבע שנים של המתנה לילד יכולות לעשות קשה ורע.
והן כל כך לא מובנות,שיש צורך להצדיקן בכל מיני דרכים.הגיוניות או מצביות [מצב העמותה במחוז] או אידיאולוגיות.
כשנדמה לי שכאני מבינה מהו המצב שממנו לילה כותבת את מה שכותבת,אני הרבה פחות נעלבת וכועסת.
הבוקר כבר אמרנו בוקר טוב לילדינו שישנים לידינו או בחדר הסמוך.באיטליה ,לילה מתעוררת ללא נוכחותו של ניקיטה.
אלה הן העובדות הפשוטות.
אני סומכת עליה שהפעם לקחה בחשבון שאיננו אוהבים שמטיפים לנו מרחוק על הלגיטימיות של הבחירות שלנו,
הרי גם בישראל ישנן משפחות שמחליטות לעמוד באתגר של אימוץ או אומנה לילד גדול. שמעתי משפחה כזאת באחד הכינוסים.
למרות הדיבור לקהל,האם הודתה וניכר היה שדוברת אמת,שבייחוד בהתחלה הם "אכלו קש" מרב בחינות ובדיקות והליכה אל הקצה.
אחד הדברים שהביא אותי להוריד את הכובע [בלב],הוא שלרגע אחד לא נשמעה בדבריה נימה של "למה לא כולם כמונו? "היא פשוט סיפרה על ניסיון משפחתה.
צודקת.
אני חושבת ששבע שנים של המתנה לילד יכולות לעשות קשה ורע.
והן כל כך לא מובנות,שיש צורך להצדיקן בכל מיני דרכים.הגיוניות או מצביות [מצב העמותה במחוז] או אידיאולוגיות.
כשנדמה לי שכאני מבינה מהו המצב שממנו לילה כותבת את מה שכותבת,אני הרבה פחות נעלבת וכועסת.
הבוקר כבר אמרנו בוקר טוב לילדינו שישנים לידינו או בחדר הסמוך.באיטליה ,לילה מתעוררת ללא נוכחותו של ניקיטה.
אלה הן העובדות הפשוטות.
אני סומכת עליה שהפעם לקחה בחשבון שאיננו אוהבים שמטיפים לנו מרחוק על הלגיטימיות של הבחירות שלנו,
הרי גם בישראל ישנן משפחות שמחליטות לעמוד באתגר של אימוץ או אומנה לילד גדול. שמעתי משפחה כזאת באחד הכינוסים.
למרות הדיבור לקהל,האם הודתה וניכר היה שדוברת אמת,שבייחוד בהתחלה הם "אכלו קש" מרב בחינות ובדיקות והליכה אל הקצה.
אחד הדברים שהביא אותי להוריד את הכובע [בלב],הוא שלרגע אחד לא נשמעה בדבריה נימה של "למה לא כולם כמונו? "היא פשוט סיפרה על ניסיון משפחתה.
חייכנית זה נכון שחלק מאיתנו
חובקים את ילדינו, חלקנו כבר מזה זמן רב. אבל גם בישראל ובפורום הזה לא לכולם הלך או הולך הכל חלק, יש כאן גם ממתינים שקשה להם, וכאלה שאימצו ילדים גדולים יותר או ילדים עם בעיות כאלה ואחרות וכל מיני משתתפים עם סיפורים קשים כאלה ואחרים שדבריה של לילה עלולים לפגוע בהם. אני לא מגיבה על דבריה כי היא פוגעת בי באופן אישי, אלא כי באופן כללי דרך ההתנהלות שלה במקום שהיא באה לבקש בו הבנה ותמיה היא פסולה, ואין בה שום אמפתיה והבנה כלפי אותם אנשים שמהם היא מצפה ליחס חם, אמפתי ומבין. ואני באמת באמת מבינה את כאבה של לילה ואת הקושי הנורא שלה, אבל בכל זאת לא מקבלת את ההשתלחות הדווקאית שלה במאמצים מישראל שמהם היא מבקשת תמיכה.
חובקים את ילדינו, חלקנו כבר מזה זמן רב. אבל גם בישראל ובפורום הזה לא לכולם הלך או הולך הכל חלק, יש כאן גם ממתינים שקשה להם, וכאלה שאימצו ילדים גדולים יותר או ילדים עם בעיות כאלה ואחרות וכל מיני משתתפים עם סיפורים קשים כאלה ואחרים שדבריה של לילה עלולים לפגוע בהם. אני לא מגיבה על דבריה כי היא פוגעת בי באופן אישי, אלא כי באופן כללי דרך ההתנהלות שלה במקום שהיא באה לבקש בו הבנה ותמיה היא פסולה, ואין בה שום אמפתיה והבנה כלפי אותם אנשים שמהם היא מצפה ליחס חם, אמפתי ומבין. ואני באמת באמת מבינה את כאבה של לילה ואת הקושי הנורא שלה, אבל בכל זאת לא מקבלת את ההשתלחות הדווקאית שלה במאמצים מישראל שמהם היא מבקשת תמיכה.
גועל נפש!!!!
אני מצטערת חייכנית אבל בתור פסיכולוגית קלינית את ממש מבחילה אותי בהצהרותייך: "הבוקר כבר אמרנו בוקר טוב לילדינו שישנים לידינו או בחדר הסמוך.באיטליה ,לילה מתעוררת ללא נוכחותו של ניקיטה."
את לא מתביישת? מה את רוצה לומר בכך?? שאם בני היה מגיע הביתה לאחר כחודש לא הייתה בי ביקורת כלפיי דברים שלא נהוגים כשורה? או שאם הייתי מאמצת פעוט לא הייתי מתקוממת נגד מדינה שלמה שמקבלת לחיקיה אך ורק פעוטות (ולמרבה הפלא פועלות בה רק 2 עמותות שעובדות רק עם רוסיה....)????
את באמת חושבת שע"י העלבות וירידה לשפל המדרגה או ע"י נסיונך להיראות נאורה ונבונה ולהבין את "כאבי" קלעת למטרה??
את מספרת רק על קונגרסים שבהם השתתפת ושמעת נסיונות מזעזעים של משפחות שאימצו ילדים גדולים (" בהתחלה הם "אכלו קש" "). כמה משפחות "אכלו קש" בתחילת האימוץ??? גם משפחות לפעוטות, גם משפחות לילדים ביולוגים. לצערי אינך האדם הראשון שמצהיר הצהרות כאלה שהם נחלתם של פסיכולוגים אחרים בארץ שזורעים פחד ומאיימים על הזוגות שחלילה להם לאמץ ילדים גדולים יותר כי זה עלול להוביל לקשיים גדולים. אני מצדי השתתפתי בקונגרסים שהעידו על ההיפך מכך! כן, דיברו שם על קשיים, דיברו על העמדת ההורים במבחן, דיברו שם על התמרדויות, אבל מה זה לעומת הסיפוק הגדול כשהילד מבין שההורה יהיה שם תמיד לצדו ויהי מה. מהם כל הקשיים והאתגרים האלה לעומת הסיפוק כשהבן שלך בא אלייך יום אחד ומספר לך:" אמא, את האמא שאני הכי אוהב בעולם כי את תמיד איתי ולא תעזבי אותי" (עדות אם מפורום אימוץ אמריקאי). מה זה קושי לעומת הסיפוק לשמוע מהבן שלך שלוחש לך באוזן:"אמא אני אוהב אותך" או שהוא מתעניין לדעת מתי תחזרי לקחת אותו?? (מילותיו של ניקיטה בפגישתינו האחרונה). למרות כל הקשיים שאימוצים כאלה טומנים בחובם, השורה התחתונה תמיד הייתה המלצה חמה מצד השופט, הפסיכולוגים והעו"ס לאמץ ילדים גם בגילאים גדולים יותר.
את בכלל מודעת לכמות האושר שהילדים האלה הביאו ומביאים עדיין לחיק אותן משפחות חשוכות ילדים??? את יודעת שאם תבקשי מילד שאומץ בגיל 5-6 ושנלקח מאמו אותה הוא עדיין זוכר, לתאר את אמו הביולוגית, הוא יתאר אותה כאמו המאמצת ויצייר את פניה של אמו המאמצת? (עדות של אם איטלקייה שאימצה שלושה ילדים בגילאים שונים מאוקראינה).
דיברת כאן על "תקופת ירח הדבש" אז לידיעתך גם פה מכינים אותנו לתקופה הראשונית הזאת, שאגב לא תמיד קיימת, תלוי בכל מקרה לגופו.
7 שנים הם אולי פרק כואב ודואב עבורך אבל אנחנו ניצלנו את הזמן הזה כדי להתכונן ולהיות מוכנים לכל מצב ולכל קושי.
פרק הזמן הזה עזר לנו להתחזק כזוג ולתמוך אחד בשני ולהילחם כאריות כדי להביא את הבן שלנו הביתה כמה שיותר מהר אז בבקשה אל תתיחסי אלי כאל מקרה סיעודי.
פאטפאט כתבה לי: "באיטליה קיימות 70 עמותות לא כי האיטלקים מוכנים לאמץ ילדים גדולים יותר אלא כי איטליה גדולה פי עשרות מונים ממדינת ישראל. עם כל זאת שבארץ מספר הממתינים לאימוץ מדי שנה עולה על ההיצע המקומי, מדובר בכחמש מאות משפחות בשנה. חלוקה גסה לשבעים פירושה שכל עמותה אמורה לעבוד רק עם 7-8 משפחות. אף עמותה לא תוכל לעמוד בכך כלכלית. "
אוקיי, מכיוון שמדובר בכחמש מאות משפחות מאמצות בשנה, ולא במספרים גדולים יותר, צר לי, אבל אלו הם לא מספרים אינדיקטיביים כדי לעורר סטטיסטיקה לגבי הצלחה או כשלון של אימוץ ילדים גדולים יותר.
אני שמחה לחיות במדינה שפתחה את שעריה לכל ילד באשר הוא ולכל גיל, ובכל מערכת בתי המשפט, דרך עבודה דקדקנית עם עובדים סוציאליים כאן, לא נתקלתי לעולם בהצהרות כל כך נלוזות ונחותות כמו שלך חייכנית.
את האשמת אותי בהגנה על העמותה שלי והבנת לא נכון את מה שכתבתי בבלוג שלי: את מכתב הסליחה שנאלצנו לכתוב ביקשו מאיתנו המתווכים במקום. העמותה מצדה אמנם טעתה בבדיקה קפדנית של מסמכים, אבל אלו הן טעויות אנוש שיכולות לקרות בכל עמותה ובכל מדינה. יש דברים שאני מגנה על אופן עבודתה של העמותה, על אופן עבודתם של המתווכים ובעיקר על השופטת במחוז הזה (והעובדה שאני משתפת בבלוג ומספרת על סיפורי האישי נועד גם כדי להזהיר אנשים שלא להיכנס למחוז הספציפי הזה ולמנוע מהם סבל מיותר).
השיתוף שלי הן בפורום הזה והן בבלוג שלי לא נועד כדי לקבל חום וסימפטיה, לשם כך קיימים עבורינו המשפחה והחברים. אני משתתפת כדי להעלות בעיות, שואלת שאלות ולומדת מכם המון, אבל יש פה סף רגישות גבוה כל כך וכנראה שהדברים לא עובדים פה באופן הכי זוהר.
לא נראה לי תקין לתקוף בכל פעם שמישהו מציג מציאות שונה או מביע את דעתו שהיא מנוגדת לשלכם. לאור הדברים החלטתי לנטוש את הפורום הזה.
מי שדבריי כן מעניינים אותו מוזמן לעקוב אחרי העדכונים שלי בבלוג.
אני חושבת שרק הזמן יעיד אם עשינו עבודה טובה כהורים, אם למדנו ליישם את כל מה שלמדנו בשנים האחרונות ואם הבחירה שלנו הייתה נכונה או שחייכנית ודומיה צדקו.
יום טוב לכולם!
אני מצטערת חייכנית אבל בתור פסיכולוגית קלינית את ממש מבחילה אותי בהצהרותייך: "הבוקר כבר אמרנו בוקר טוב לילדינו שישנים לידינו או בחדר הסמוך.באיטליה ,לילה מתעוררת ללא נוכחותו של ניקיטה."
את לא מתביישת? מה את רוצה לומר בכך?? שאם בני היה מגיע הביתה לאחר כחודש לא הייתה בי ביקורת כלפיי דברים שלא נהוגים כשורה? או שאם הייתי מאמצת פעוט לא הייתי מתקוממת נגד מדינה שלמה שמקבלת לחיקיה אך ורק פעוטות (ולמרבה הפלא פועלות בה רק 2 עמותות שעובדות רק עם רוסיה....)????
את באמת חושבת שע"י העלבות וירידה לשפל המדרגה או ע"י נסיונך להיראות נאורה ונבונה ולהבין את "כאבי" קלעת למטרה??
את מספרת רק על קונגרסים שבהם השתתפת ושמעת נסיונות מזעזעים של משפחות שאימצו ילדים גדולים (" בהתחלה הם "אכלו קש" "). כמה משפחות "אכלו קש" בתחילת האימוץ??? גם משפחות לפעוטות, גם משפחות לילדים ביולוגים. לצערי אינך האדם הראשון שמצהיר הצהרות כאלה שהם נחלתם של פסיכולוגים אחרים בארץ שזורעים פחד ומאיימים על הזוגות שחלילה להם לאמץ ילדים גדולים יותר כי זה עלול להוביל לקשיים גדולים. אני מצדי השתתפתי בקונגרסים שהעידו על ההיפך מכך! כן, דיברו שם על קשיים, דיברו על העמדת ההורים במבחן, דיברו שם על התמרדויות, אבל מה זה לעומת הסיפוק הגדול כשהילד מבין שההורה יהיה שם תמיד לצדו ויהי מה. מהם כל הקשיים והאתגרים האלה לעומת הסיפוק כשהבן שלך בא אלייך יום אחד ומספר לך:" אמא, את האמא שאני הכי אוהב בעולם כי את תמיד איתי ולא תעזבי אותי" (עדות אם מפורום אימוץ אמריקאי). מה זה קושי לעומת הסיפוק לשמוע מהבן שלך שלוחש לך באוזן:"אמא אני אוהב אותך" או שהוא מתעניין לדעת מתי תחזרי לקחת אותו?? (מילותיו של ניקיטה בפגישתינו האחרונה). למרות כל הקשיים שאימוצים כאלה טומנים בחובם, השורה התחתונה תמיד הייתה המלצה חמה מצד השופט, הפסיכולוגים והעו"ס לאמץ ילדים גם בגילאים גדולים יותר.
את בכלל מודעת לכמות האושר שהילדים האלה הביאו ומביאים עדיין לחיק אותן משפחות חשוכות ילדים??? את יודעת שאם תבקשי מילד שאומץ בגיל 5-6 ושנלקח מאמו אותה הוא עדיין זוכר, לתאר את אמו הביולוגית, הוא יתאר אותה כאמו המאמצת ויצייר את פניה של אמו המאמצת? (עדות של אם איטלקייה שאימצה שלושה ילדים בגילאים שונים מאוקראינה).
דיברת כאן על "תקופת ירח הדבש" אז לידיעתך גם פה מכינים אותנו לתקופה הראשונית הזאת, שאגב לא תמיד קיימת, תלוי בכל מקרה לגופו.
7 שנים הם אולי פרק כואב ודואב עבורך אבל אנחנו ניצלנו את הזמן הזה כדי להתכונן ולהיות מוכנים לכל מצב ולכל קושי.
פרק הזמן הזה עזר לנו להתחזק כזוג ולתמוך אחד בשני ולהילחם כאריות כדי להביא את הבן שלנו הביתה כמה שיותר מהר אז בבקשה אל תתיחסי אלי כאל מקרה סיעודי.
פאטפאט כתבה לי: "באיטליה קיימות 70 עמותות לא כי האיטלקים מוכנים לאמץ ילדים גדולים יותר אלא כי איטליה גדולה פי עשרות מונים ממדינת ישראל. עם כל זאת שבארץ מספר הממתינים לאימוץ מדי שנה עולה על ההיצע המקומי, מדובר בכחמש מאות משפחות בשנה. חלוקה גסה לשבעים פירושה שכל עמותה אמורה לעבוד רק עם 7-8 משפחות. אף עמותה לא תוכל לעמוד בכך כלכלית. "
אוקיי, מכיוון שמדובר בכחמש מאות משפחות מאמצות בשנה, ולא במספרים גדולים יותר, צר לי, אבל אלו הם לא מספרים אינדיקטיביים כדי לעורר סטטיסטיקה לגבי הצלחה או כשלון של אימוץ ילדים גדולים יותר.
אני שמחה לחיות במדינה שפתחה את שעריה לכל ילד באשר הוא ולכל גיל, ובכל מערכת בתי המשפט, דרך עבודה דקדקנית עם עובדים סוציאליים כאן, לא נתקלתי לעולם בהצהרות כל כך נלוזות ונחותות כמו שלך חייכנית.
את האשמת אותי בהגנה על העמותה שלי והבנת לא נכון את מה שכתבתי בבלוג שלי: את מכתב הסליחה שנאלצנו לכתוב ביקשו מאיתנו המתווכים במקום. העמותה מצדה אמנם טעתה בבדיקה קפדנית של מסמכים, אבל אלו הן טעויות אנוש שיכולות לקרות בכל עמותה ובכל מדינה. יש דברים שאני מגנה על אופן עבודתה של העמותה, על אופן עבודתם של המתווכים ובעיקר על השופטת במחוז הזה (והעובדה שאני משתפת בבלוג ומספרת על סיפורי האישי נועד גם כדי להזהיר אנשים שלא להיכנס למחוז הספציפי הזה ולמנוע מהם סבל מיותר).
השיתוף שלי הן בפורום הזה והן בבלוג שלי לא נועד כדי לקבל חום וסימפטיה, לשם כך קיימים עבורינו המשפחה והחברים. אני משתתפת כדי להעלות בעיות, שואלת שאלות ולומדת מכם המון, אבל יש פה סף רגישות גבוה כל כך וכנראה שהדברים לא עובדים פה באופן הכי זוהר.
לא נראה לי תקין לתקוף בכל פעם שמישהו מציג מציאות שונה או מביע את דעתו שהיא מנוגדת לשלכם. לאור הדברים החלטתי לנטוש את הפורום הזה.
מי שדבריי כן מעניינים אותו מוזמן לעקוב אחרי העדכונים שלי בבלוג.
אני חושבת שרק הזמן יעיד אם עשינו עבודה טובה כהורים, אם למדנו ליישם את כל מה שלמדנו בשנים האחרונות ואם הבחירה שלנו הייתה נכונה או שחייכנית ודומיה צדקו.
יום טוב לכולם!
חבל להתלהם ולתקוף. אני בטוחה שהכוונה טובה
לילה, אני בטוחה שכוונתה של חייכנית היתה טובה
אין צורך לתקוף במילים קשות כל כך ואין צורך להיפגע כל כך
הפורום הוא פורום חם ותומך ואני בטוחה שאם תשארי בו תוכלי להפיק ממנו המון כשניקיטה המתוק יגיע סוף כל סוף. כולנו מקווים ומתפללים שזה יהיה כמה שיותר מהר!
לילה, אני בטוחה שכוונתה של חייכנית היתה טובה
אין צורך לתקוף במילים קשות כל כך ואין צורך להיפגע כל כך
הפורום הוא פורום חם ותומך ואני בטוחה שאם תשארי בו תוכלי להפיק ממנו המון כשניקיטה המתוק יגיע סוף כל סוף. כולנו מקווים ומתפללים שזה יהיה כמה שיותר מהר!
מסכימה עם אורית.
האמת שבשלב מסויים הפסקתי לקרוא מה שכתבת לי. כאילו רק הקשבתי ל"מוסיקה".
לא שופטת אדם בכאבו.
לרובנו המכריע היה שלב שנעזר בקריאה ובכתיבה בפורום כדי להעביר את זמן ההמתנה ה"הורמונאלי".[בשעתו המצאתי כאן מושג של הריונימוץ]
קחי את הפורום בחיובי,כוונתי לא היתה לפגוע בך.מאד אשמח לשמוע על הhappy end עם ניקיטה.נדמה לי מהדברים שאת כותבת שאתם הולכים ומתקרבים לישורת האחרונה.
עניתי על כך לKALLA ואענה גם לך בהתחדשות3
1. התהליך הארוך שאותו אנו עוברים לא קשור לעצם התנהלותה של העמותה שלנו אלא למחוז הספציפי הזה שבו אנו מאמצים.
גם העמותה בארץ נמצאית בקשיים עם המחוז הזה וגם עבורה עוברים חודשים שלמים עד שזוגות מקבלים תאריך למשפט.
העמותה שלנו עושה הכל ביחד עם המתווך לשיפור וקיצור התהליך אך מכיוון שמדובר ב11 זוגות ומכיוון שהשופטת ממשיכה ומבקשת מסמכים חדשים והארות בכל פעם מחדש ומכיוון שהיא מזמנת למשפט זוג כל חדשיים-שלושה, תעשי חשבון לבד ותביני איך עוברת שנה ויותר .
זוגות איטלקיים אחרים (הן עם אותה עמותה שלנו והן עם עמותות אחרות), ש"נפלו" על מחוזות קלים יותר עם שופטים מחמירים פחות , זומנו למשפט כחדשיים עד חצי שנה לאחר שראו את הילד/ה לראשונה.
2. באיטליה קיימות כ70 עמותות עם מבחר אפשרויות לאימוצים ממדינות שונות ואילו בארץ קיימות רק 2 עמותות שפועלות עדיין. תשאלי למה ומדוע? כי באיטליה אין התעקשות מצד הזוגות המאמצים לאמץ תינוקות ולכן המבחר גדול יותר. האם זאת נשמעת ביקורת בעיניך? אם כן, צר לי מאוד, זאת לא הכוונה, אלא יותר המציאות ופני הדברים.
3. הסדנאות שאנו עוברים אינן סדנאות שהעמותה מארגנת, אלא קבוצת הורים מאמצים ארצית (בסגנון של "פסיפס" בארץ), שבהן נוכח שופט בית משפט לנוער בדימוס שהוא מומחה בנושא האימוץ וגם הורה מאמץ בעצמו. ההשתתפות בסדנאות האלה נתונה להחלטתינו בלבד ואנו שואבים מכך המון כוח ותקווה ומה גם שהקבוצה הזאת היא כמשפחה עבורינו לאחר כ 7 שנים של השתתפותינו בסדנאות שהיא מארגנת...
4. אם את רואה בדבריי התקפה או חיטוט בחייך או בחייהם של אנשים כאן, את מוזמנת להמשיך בחייך בנועם ולדלג מלקרוא את דבריי.
מי שמעוניין לקרוא את דבריי מבלי להיעלב מסוגל גם להבין את המטרה שלשמה נאמרו הדברים.
1. התהליך הארוך שאותו אנו עוברים לא קשור לעצם התנהלותה של העמותה שלנו אלא למחוז הספציפי הזה שבו אנו מאמצים.
גם העמותה בארץ נמצאית בקשיים עם המחוז הזה וגם עבורה עוברים חודשים שלמים עד שזוגות מקבלים תאריך למשפט.
העמותה שלנו עושה הכל ביחד עם המתווך לשיפור וקיצור התהליך אך מכיוון שמדובר ב11 זוגות ומכיוון שהשופטת ממשיכה ומבקשת מסמכים חדשים והארות בכל פעם מחדש ומכיוון שהיא מזמנת למשפט זוג כל חדשיים-שלושה, תעשי חשבון לבד ותביני איך עוברת שנה ויותר .
זוגות איטלקיים אחרים (הן עם אותה עמותה שלנו והן עם עמותות אחרות), ש"נפלו" על מחוזות קלים יותר עם שופטים מחמירים פחות , זומנו למשפט כחדשיים עד חצי שנה לאחר שראו את הילד/ה לראשונה.
2. באיטליה קיימות כ70 עמותות עם מבחר אפשרויות לאימוצים ממדינות שונות ואילו בארץ קיימות רק 2 עמותות שפועלות עדיין. תשאלי למה ומדוע? כי באיטליה אין התעקשות מצד הזוגות המאמצים לאמץ תינוקות ולכן המבחר גדול יותר. האם זאת נשמעת ביקורת בעיניך? אם כן, צר לי מאוד, זאת לא הכוונה, אלא יותר המציאות ופני הדברים.
3. הסדנאות שאנו עוברים אינן סדנאות שהעמותה מארגנת, אלא קבוצת הורים מאמצים ארצית (בסגנון של "פסיפס" בארץ), שבהן נוכח שופט בית משפט לנוער בדימוס שהוא מומחה בנושא האימוץ וגם הורה מאמץ בעצמו. ההשתתפות בסדנאות האלה נתונה להחלטתינו בלבד ואנו שואבים מכך המון כוח ותקווה ומה גם שהקבוצה הזאת היא כמשפחה עבורינו לאחר כ 7 שנים של השתתפותינו בסדנאות שהיא מארגנת...
4. אם את רואה בדבריי התקפה או חיטוט בחייך או בחייהם של אנשים כאן, את מוזמנת להמשיך בחייך בנועם ולדלג מלקרוא את דבריי.
מי שמעוניין לקרוא את דבריי מבלי להיעלב מסוגל גם להבין את המטרה שלשמה נאמרו הדברים.
לילה מאוד חשוב שתדייקי בדבריך
באיטליה קיימות 70 עמותות לא כי האיטלקים מוכנים לאמץ ילדים גדולים יותר אלא כי איטליה גדולה פי עשרות מונים ממדינת ישראל. עם כל זאת שבארץ מספר הממתינים לאימוץ מדי שנה עולה על ההיצע המקומי, מדובר בכחמש מאות משפחות בשנה. חלוקה גסה לשבעים פירושה שכל עמותה אמורה לעבוד רק עם 7-8 משפחות. אף עמותה לא תוכל לעמוד בכך כלכלית.
באיטליה קיימות הרבה יותר אופציות לאימוצי חו"ל בעיקר כי הרבה מאוד מדינות סגרו לישראל את האפשרות לאמץ מהן (או בכלל לא פתחו אותה) בגלל מד פרו ערבית או פרו מוסלמית ולא כי הישראלים לא מוכנים לאמץ ילדים מסויימים.
באיטליה קיימות 70 עמותות לא כי האיטלקים מוכנים לאמץ ילדים גדולים יותר אלא כי איטליה גדולה פי עשרות מונים ממדינת ישראל. עם כל זאת שבארץ מספר הממתינים לאימוץ מדי שנה עולה על ההיצע המקומי, מדובר בכחמש מאות משפחות בשנה. חלוקה גסה לשבעים פירושה שכל עמותה אמורה לעבוד רק עם 7-8 משפחות. אף עמותה לא תוכל לעמוד בכך כלכלית.
באיטליה קיימות הרבה יותר אופציות לאימוצי חו"ל בעיקר כי הרבה מאוד מדינות סגרו לישראל את האפשרות לאמץ מהן (או בכלל לא פתחו אותה) בגלל מד פרו ערבית או פרו מוסלמית ולא כי הישראלים לא מוכנים לאמץ ילדים מסויימים.
למה רק רוסיה? התשובה שלך מוטה
כאשר נכנסתי לנושא האימוץ חקרתי לא מעט לגבי המדינות המוסרות לאימוץ וקיבלתי פירוט על מדינות שמסרבות למסור ילדים לאימוץ לישראלים מסיבות שונות ומשונות וכן, הנושא הפוליטי או האפשרות שילדים שכאלו יגיעו לשטחים שחלק מהמדינות הנל לא רואות כחזקה חוקית של ישראל היוו חלק ניכר מהסיבות
האמירה הגורפת שהסיבה הינה רק רצון לילדים צעירים אם כך הינה מוטה
עברתי על השירשור ומצאתי בו קפיצות והתפסויות למילים ומציאת משמעויות שברור שהכותבים לא התכוונו לכך
עצוב מאוד בפורום שמטרתו (ומצליח בכך מאוד) לעזור ולתמוך בכולנו לפני, תוך כדי ואחרי האימוץ הגענו לכדי כך
בברכת לילה שקט על כולנו בעיקר בדרום ובתקוה שתחבקו בקרוב את ניקיטה
כאשר נכנסתי לנושא האימוץ חקרתי לא מעט לגבי המדינות המוסרות לאימוץ וקיבלתי פירוט על מדינות שמסרבות למסור ילדים לאימוץ לישראלים מסיבות שונות ומשונות וכן, הנושא הפוליטי או האפשרות שילדים שכאלו יגיעו לשטחים שחלק מהמדינות הנל לא רואות כחזקה חוקית של ישראל היוו חלק ניכר מהסיבות
האמירה הגורפת שהסיבה הינה רק רצון לילדים צעירים אם כך הינה מוטה
עברתי על השירשור ומצאתי בו קפיצות והתפסויות למילים ומציאת משמעויות שברור שהכותבים לא התכוונו לכך
עצוב מאוד בפורום שמטרתו (ומצליח בכך מאוד) לעזור ולתמוך בכולנו לפני, תוך כדי ואחרי האימוץ הגענו לכדי כך
בברכת לילה שקט על כולנו בעיקר בדרום ובתקוה שתחבקו בקרוב את ניקיטה
year of the cat
New member
בזה אני מסכימה איתך
טליה מספרד 1
New member
החלומות של כולנו נזילים
רובנו כאן חלמנו על הריון לידה והורות
החלום השתנה לאימוץ והורות
אני לא מכירה הרבה שלא היו בטוחים שאפשר לאמץ תינוק בן שבועות ספורים
ואז שוב החלום התחלף בתינוק בן מספר חודשים
אמנת האג וכל הטירוף במזרח אירופה והחלום היה לפעוט בן שנה וחצי
כיום גילאי שנתיים עד שלוש הם הגילאים הנפוצים יותר אני חושבת
כמו שאת התרגלת עם הזמן לאימוץ של ילד גדול יותר ממה שחשבת בהתחלה, כך גם יקרה כאן
אני רק מקווה שאם זה יקרה, לא יגיעו הנה לנסות ולהסביר לנו כמה המחשבה וראיית העולם שלנו פגומה
רובנו כאן חלמנו על הריון לידה והורות
החלום השתנה לאימוץ והורות
אני לא מכירה הרבה שלא היו בטוחים שאפשר לאמץ תינוק בן שבועות ספורים
ואז שוב החלום התחלף בתינוק בן מספר חודשים
אמנת האג וכל הטירוף במזרח אירופה והחלום היה לפעוט בן שנה וחצי
כיום גילאי שנתיים עד שלוש הם הגילאים הנפוצים יותר אני חושבת
כמו שאת התרגלת עם הזמן לאימוץ של ילד גדול יותר ממה שחשבת בהתחלה, כך גם יקרה כאן
אני רק מקווה שאם זה יקרה, לא יגיעו הנה לנסות ולהסביר לנו כמה המחשבה וראיית העולם שלנו פגומה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.