איזבל האחת
New member
ללא
היום פשוט נשברתי מהלימודים האלו. ישבתי בשיעור (כן כן, בשיעור במהלך חופשת סמסטר) ולא הבנתי כלום!! כלום. ולא רק שלא הבנתי כלום, הייתי היחידה שלא הבינה. במהלך השיעור, הייתה לי תחושה עזה שבמקום לכתוב את התרגילים שעל הלוח לכתוב על המחברת כמה אני מפגרת, שזה גם בלי להיות סטודנט לפסיכולוגיה, מעיד על דימוי עצמי מאוד נמוך. ומאיפה זה בא לי בכלל? התחלתי לחשוב תוך כדי שיעור שכולו נשארה לי חצי שנה, רק חצי שנה ראבק ואני מסיימת, אבל מה השנה הזו רוכזו לי 3 קורסים שאני לא מבינה בהם דבר וחצי דבר וחייבת אותם כדי לסיים, ולא רק שלא מבינה גם לא מצליחה להשתלב. בדרך חזרה הביתה כבר החלטתי ביני לבין עצמי שזה לא שווה את זה וכדאי לי לעזוב. די מספיק, גם אחסוך את הכסף של הדלק, גם אחסוך את התשלום האחרון ללימודים, וגם בזמן שיתפנה לי אוכל להכניס עוד שעות בעבודה. אני כל כך עייפה. כל כך מותשת, ופתאום קלטתי שהמצב הזה לגמריי מערער לי החוזק הנפשי שמלכתחילה נתון בסימן שאלה. *הכותבת בשלב סיום של תעודת ההוראה במדעי המחשב*
היום פשוט נשברתי מהלימודים האלו. ישבתי בשיעור (כן כן, בשיעור במהלך חופשת סמסטר) ולא הבנתי כלום!! כלום. ולא רק שלא הבנתי כלום, הייתי היחידה שלא הבינה. במהלך השיעור, הייתה לי תחושה עזה שבמקום לכתוב את התרגילים שעל הלוח לכתוב על המחברת כמה אני מפגרת, שזה גם בלי להיות סטודנט לפסיכולוגיה, מעיד על דימוי עצמי מאוד נמוך. ומאיפה זה בא לי בכלל? התחלתי לחשוב תוך כדי שיעור שכולו נשארה לי חצי שנה, רק חצי שנה ראבק ואני מסיימת, אבל מה השנה הזו רוכזו לי 3 קורסים שאני לא מבינה בהם דבר וחצי דבר וחייבת אותם כדי לסיים, ולא רק שלא מבינה גם לא מצליחה להשתלב. בדרך חזרה הביתה כבר החלטתי ביני לבין עצמי שזה לא שווה את זה וכדאי לי לעזוב. די מספיק, גם אחסוך את הכסף של הדלק, גם אחסוך את התשלום האחרון ללימודים, וגם בזמן שיתפנה לי אוכל להכניס עוד שעות בעבודה. אני כל כך עייפה. כל כך מותשת, ופתאום קלטתי שהמצב הזה לגמריי מערער לי החוזק הנפשי שמלכתחילה נתון בסימן שאלה. *הכותבת בשלב סיום של תעודת ההוראה במדעי המחשב*
