ללא שם

[הקטור זולטן]

ללא שם

 

[BlueCat]

המ... מעורר מחשבות

מה הרעיון מאחורי זה?

 

[ננהננה]

מצא חן בעיני הדובי הזה ובכלל

ההרגשה שיש בעבודה הזאת. רק מה שהדובי המוכה אומר זה קצת בלי משמעות והמסגרת הכהה היא או דקה מדי או עבה מדי. אבל הדובי עצמו וכל האווירה האפלה הזאת אני אוהבת וזה שזה על דף משבצות גם מתאים מאוד. מזכירה לי קצת את האיורים המורבידיים של טים ברטון אם נתקלת באיורים שלו (הבמאי שעשה את המספריים של אדוארד, הפלישה ממאדים ועוד). לדעתי יש לך כשרון לקריקטורות, אתה תופס את האופי של הדמויות שלך בכמה קוים.

ננה

 

[הקטור זולטן]

תודה

המסגרת באמת עבה מדי. אני אצמצם אותה אני קריקטוריסט, אם כי לא כל כך טוב בדיוקנאות, אלא יותר בציור מהדמיון, למרות שאני משתדל לצייר בכל הסוגים והטכניקות. לצערי, קריקטורות נתפסות (לפחות איך שאני רואה את זה) בעיני הציבור שצורה לא רצינית, כאתנחתא, ולא כטכניקה לכל דבר להעברת מסר. וזה חבל לדעתי, כי זה אולי נובע מהגישה המוטעית שאם זה יותר מהיר וקל לצייר קריקטורות, זה כבר לא אומנות (לא שזה כל כך קל, אבל זה מהיר) הדובי לא מוכה אני לא בטוח אם הוא אומר או לא אומר שום דבר, מאוד נהנתי לצייר אותו, אבל ברגע שהוספתי את הכיתוב, זה הפך למעין מציאות מורבידית משהו, כאילו זה אחד מהצעצועים המכניים האלה, שיש להם פקודה מתוכנתת מראש, ויום אחד הם מתקלקלים וכל מה שהם יכולים לעשות זה לחסור על אותה הפקודה לפי הסדר. האמת הנוראה היא שלא חשבתי בכלל על מה שאני עושה, פשוט ציירתי והיה לי כיף לא נורמלי! אני חושב שבזמן האחרון התעסקתי יותר מדי בלנסות לצייר לא כמו שאני יודע, אלא כמו שחשבתי שאני צריך. והגיע הזמן שאני אפסיק קצת תודה, עוד תגובות וביקורות טובות (כמו של ננהננה, אני הולך עכשיו לתקן מה שהיא אמרה) יתקבלו בשמחה!

 

[SC]

אל תשכח להראות לנו איך נראה הציור

אחרי התיקון.

 

[DrorCh]

לגבי האיורים של טים ברטון

את האיורים האלה של הדמויות שלו הוא קשקש לפני כעשרים שנה בצעירותו כאשר הוא עבד כאנימטור שכיר בחברת דיסני בעשור הקודם הוא רצה להפיק סרט אנימציה של בובות שיבוסס על הדמויות האלה שהוא המציא "הסיוט של לפני חג המולד" אולם בגלל שאת השירבוטים האלה לפני 20 שנה הוא עשה על ניירות עם חותמת דיסני זכויות היוצרים של הדמויות לא היו שייכול לו אלא לדיסני שהפיקו את הסרט והוא נאלץ להסתפק בבימוי

 

[*GormE*]

אני לא יודעת אם שמעתם על אויסטר בוי

ספר מורבידי נהדר של טים ברטון ובו סיפורים קצרים וסוריאליסטים ואפילו מחורזים למשל על זוג אוהב שנולד להם ילד רובוט בגלל שהאמא בגדה עם המיקסר, ילדה שהפכה למיטה ועוד ועוד ואני מאוד מסכימה שלא לוקחים ברצינות קריקטורות וקומיקס בכלל; לדעתי זה אחד ממדיומי האמנות הפלאסטית המפותחים ביותר- הוא משלב את כל המרכיבים של סרט עלילה מלבד הסאונד- וזו תורה שלמה כיצד ליצור סאונד באמצעות אפקטים חזותיים, חבל שרואים בזה תחביב ילדות.

 

[SC]

נכון מאוד וחבל