ללא שם
אאאאאאאאארררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר ררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר ררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר רררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר סליחה,הייתי חייב להוציא. לא יודע למה אני כותב בשעה הזאת. אולי זה בגלל הכל, ובגלל אבא שלי שגילה, ובגלל שכבר שנתיים אני מתבחבש בזה, ובגלל שכל האתרים של EX GAY מעצבנים אותי, ובגלל שהחברה מטומטמת, במיוחד החברה הדתית, ובגלל שתמיד מתסכל אותי כמות הידע שלי על הנושא ההומו-לסבי לעומת הבורות של כל האנשים שמסביבי, ואולי זה כי אני שונא את הצבא ועד עכשיו לא ברור לי למה אני קרבי, ואולי זה בגלל שהבחור שהכי הייתי רוצה לחיות איתו גדול ממני ב-10 שנים, ואולי זה בגלל שלא תמיד אני בטוח אם אני אחיה עם מישהו או שאולי אני אתחתן בסוף, ואולי זה בגלל הסטוצים שמצד אחד כל כך מושך ומצד שני זה כל כך לא, ואולי זה בגלל שהיום רק עברתי מול האוויטה פשוט בשביל לראות, וחיפשתי לי הומואים ברחובות תל אביב – לא שקשה לזהות אותם שם,שוב, רק בשביל לראות, ואולי זה כי אני נורא מתגעגע לישיבה, ואולי זה כי יש לי יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות, ואולי זה כי אני כבר שונא את א-לוהים (אבל עדיין כותב כמו בייני"ש טוב עם מקף בין הא' לל'), ואולי זה כי אני תמיד עוד שואל את עצמי אם באמת אי אפשר להשתנות, ואולי זה כי אני שואל את עצמי אם בכלל אני אמצא מישהו כמו שאני רוצה. רק מישהו להתחבק איתו, זה הכל. פעם כתבתי על עצמי "חייל דתי הומו וקרבי, ואני בעצמי לא מבין איך כל זה נכנס בבן אדם אחד". מסתבר שעוד הרבה יכול להיכנס, אבל אז יקרה מה שרון אומר להרמיוני ב"הארי פוטר ומסדר עוף החול" – "בן אדם אחד לא יכול להרגיש את כל הרגשות האלה באותו זמן, הוא יתפוצץ". הרמיוני עונה לו בתגובה שזה שלו יש מנעד רגשי של כפית לא אומר שכולם כמוהו. כנראה שיש לי מנעד רגשי של כפית, או שבאמת יש לי יותר מדי בחיים. לילה טוב. (יום יבוא, ואני אפתח לי כינוי נורמלי, ואציג את עצמי כמו שצריך, ואכתוב מדי פעם וכו' וכו')
אאאאאאאאארררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר ררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר ררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר רררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר סליחה,הייתי חייב להוציא. לא יודע למה אני כותב בשעה הזאת. אולי זה בגלל הכל, ובגלל אבא שלי שגילה, ובגלל שכבר שנתיים אני מתבחבש בזה, ובגלל שכל האתרים של EX GAY מעצבנים אותי, ובגלל שהחברה מטומטמת, במיוחד החברה הדתית, ובגלל שתמיד מתסכל אותי כמות הידע שלי על הנושא ההומו-לסבי לעומת הבורות של כל האנשים שמסביבי, ואולי זה כי אני שונא את הצבא ועד עכשיו לא ברור לי למה אני קרבי, ואולי זה בגלל שהבחור שהכי הייתי רוצה לחיות איתו גדול ממני ב-10 שנים, ואולי זה בגלל שלא תמיד אני בטוח אם אני אחיה עם מישהו או שאולי אני אתחתן בסוף, ואולי זה בגלל הסטוצים שמצד אחד כל כך מושך ומצד שני זה כל כך לא, ואולי זה בגלל שהיום רק עברתי מול האוויטה פשוט בשביל לראות, וחיפשתי לי הומואים ברחובות תל אביב – לא שקשה לזהות אותם שם,שוב, רק בשביל לראות, ואולי זה כי אני נורא מתגעגע לישיבה, ואולי זה כי יש לי יותר מדי שאלות ופחות מדי תשובות, ואולי זה כי אני כבר שונא את א-לוהים (אבל עדיין כותב כמו בייני"ש טוב עם מקף בין הא' לל'), ואולי זה כי אני תמיד עוד שואל את עצמי אם באמת אי אפשר להשתנות, ואולי זה כי אני שואל את עצמי אם בכלל אני אמצא מישהו כמו שאני רוצה. רק מישהו להתחבק איתו, זה הכל. פעם כתבתי על עצמי "חייל דתי הומו וקרבי, ואני בעצמי לא מבין איך כל זה נכנס בבן אדם אחד". מסתבר שעוד הרבה יכול להיכנס, אבל אז יקרה מה שרון אומר להרמיוני ב"הארי פוטר ומסדר עוף החול" – "בן אדם אחד לא יכול להרגיש את כל הרגשות האלה באותו זמן, הוא יתפוצץ". הרמיוני עונה לו בתגובה שזה שלו יש מנעד רגשי של כפית לא אומר שכולם כמוהו. כנראה שיש לי מנעד רגשי של כפית, או שבאמת יש לי יותר מדי בחיים. לילה טוב. (יום יבוא, ואני אפתח לי כינוי נורמלי, ואציג את עצמי כמו שצריך, ואכתוב מדי פעם וכו' וכו')