כי כשהייתי קטן...
בערך בכיתה ב' או ג', היו לי שגיאות כתיב, אז אבא היה מכריח אותי לקרוא ספרים שלו מהתקופה שהוא היה קטן והיה בוחן אותי עליהם... ואחד מהם היה הספר הזה... אז כל פעם שאני שומע על אחד מהספרים האלה, אני נזכר באחד הבחנים שלו, שדילגתי על אחד הסיפורים כי הוא נראה לי משעמם, ואז הוא בחן אותי עליו ולא ידעתי, והוא אמר "לאן הם קפצו? לאן הם קפצו?" ואני התחלתי לגמגם והוא הלחיץ אותי ב"נו, לאן הם קפצו?" והתחלתי להמציא תירוצים ששכחתי את המילה ודברים כאלה, והוא ממש ממש לחץ עלי וכבר כמעט בכיתי, ואחרי המון זמן ניחשתי שאולי למים, ואז הוא ענה לי באדישות "קרוב, לשלולית" ואז אמרתי "כן, כן! לשלולית! זאת המילה!" אבל לא נראה לי שהוא האמין... :/ ואני נזכר בזה הרבה וזה מפחיד אותי, למרות שזה כן עזר לי להיפטר מהשגיאות...